כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    משקה ליטבק וסטנסילים

    30 תגובות   יום שלישי, 10/11/15, 15:46

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח

     

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי.

     

     

    עכשיו אתה רוצה להיזכר בחג ה-40 לקיבוץ נגבה.

    אם לא אכפת לך, אז תתחיל בכל מיני עיניינים איזוטריים, הקשורים איך שהוא לנושא.

    מתישהו מצאת את עצמך נוהג ב"סוסיתא" הדפוקה והישנה, שהצלת ממגרש הגרוטאות ביזרעאל ושדרגת אותה לנסיעה על הכבישים.

    מצאת את עצמך מחפש משהו, דווקא בסימטאות של המושבה מזכרת-בתיה.

    היתה לך איזו שהיא כתובת. כשהגעת לשם היית בטוח שנפלה פה טעות.  

    הדבר הזה לא נראה כבית מגורים אלא משהו בלתי מוגדר.

    נכנסת דרך מן פתח אל תוך חצר עתיקה שבה גדלו עשבי פרא גבוהים.

    בין העשבים היו זרוקים כל מיני דברים. היתה שם  מקצצת ירק ידנית ישנה משנות פופציק, אבן משחזת עגולה בתוך אמבטיית עץ שהשתמשו בה להשחיז מגלים וחרמשים, כמה  חרמשים חלודים זרוקים ועוד כל מיני אביזרי חקלאות מלפני 100 שנה. בצד החצר היה משהו דומה למחסן עם פתח בלי דלת.

    נעמדת בפתח וצעקת תוק..תוק..תוק!בתקווה שמשהו יקרה. 

    מאיזשהו מקום הגיחה דמות נשית שהזמינה אותך להיכנס (לאן?) והלכת בעקבותיה.

    היה שם חדר שבטח היה פעם מחסן בחצר משק של אחד מאיכרי המושבה.

    רק מזרנים על הרצפה ושום כלום יותר, וכל זה לא נראה כמו מה שמשלמים בשבילו שכר דירה.

    הגברת, בחולצה תכלת ומכנסיים קצרים שמהם נפרשו שתי רגלי חתיכה ארוכות להפליא, התיישבה על מזרן והזמינה אותך להתיישב לידה.

    בצד השני של החדר שכב להנאתו בחור בתחתונים. נדמה לך שזיהית אותו כאחד שעשה סרטים בשביל התנועה הקיבוצית – אבל לא בטוח. אתה שלפת ממזוודתך טקסט של "נתיב הקוצים", המחזה שהכנת לחגיגת ה-40 של קיבוץ נגבה.

    החברה מַשְׁקָה לִיטְבָק, מפיקת החג בנגבה, היא ששלחה אותך למקום הזה, לפגוש את הכוראוגרפית שאיתה הם התקשרו. הסברת לגברת שלצידך כל מה שאתה מצפה ממנה בקטעי התנועה. היא לא שאלה הרבה אבל בהחלט נראתה כמו אחת שכבר ראתה משהו בחיים. היחס שלה אל כל מה שסיפרת לה על המחזה היה קצת נגוע בשוויון נפש. זה לא מצא חן בעיניך אבל מה לעשות? זה מה שנגבה מצאו.

    ''

    אתה לא זוכר איך בדיוק וידאת שאיילה הזאת (זה שמה הפרטי) יודעת מה היא עושה בהצגה. אתה היית שקוע בחזרות פעמיים בשבוע וגם בלנסוע לנגבה ובחזרה ולא היה לך ראש לשום דבר אחר. אבל המשתתפים בחזרות דאגו לספר לך שהאיילה הזאת היא משהו משהו.

    אתה זוכר שאחרי החזרה הכללית האחרונה נגשה אליך האיילה הזאת ואמרה: האמת שכל הזמן חשבתי שההצגה הזאת היא סתם כלום, כמו הרבה הצגות שעושים בקיבוצים. אבל אני אומרת לך שזאת ממש הצגה טובה, אפילו טובה מאוד. הגברת הזאת הייתה ממש שובת עין, עם שיער שחור אסוף, אבל כל מה שאתה זוכר זה שהיא הייתה מגיעה לחזרות עם "רנו 4" משומשת. אפילו את שם משפחתה אינך זוכר או שאף פעם לא ידעת וחוץ מכל זה  – כלום עליה.

     

    הריקודים והתנועה שהיא עיצבה עבור ההצגה היו מפליאים ביופיים ובהתאמתם. הזכרון המבולבל הנ"ל הוא חלק מחוויות ההצגה בנגבה. איך אפשר לאתר היום את האיילה הזאת בשביל להגיד לה עוד פעם תודה על מה שעשתה? איך?

    עכשיו לפי הסדר, מה פתאום סדר? אין וגם לא יהיה פה שום סדר.  

     

    באמצע 1978 הזמינה אותך משקה ליטבק מקיבוץ נגבה. רגע! לא היא הייתה מי שזימן אותך לכל העסק. אבל החברה הזאת נחרתה עמוק בזכרונך. משקה ליטבק נולדה בקיבוץ נגבה. אביה, משה ליטבק, נרצח בדצמבר 1947 בידי הכנופיות הערביות. משקה לא זכתה לראות את פניו כיוון שנולדה אחרי הרצחו.

    אתה זוכר שכבר בפגישתכם הראשונה הודיעה לך משקה נחרצות:

    "אתי לא לוחצים ידיים, אותי לא מחבקים ואותי לא מנשקים".

    במשך כל תקופת ההכנות והחזרות היתה משקה עבורך זאת שדואגת לכל, קשר עם כל פינה בנגבה, תחבורה וכל מה שלא יעלה על הדעת.

    היא לא התביישה פעם לומר לך שכולם אומרים עליך שאתה מקצוען.

    עם קצת חיוך. אתה התכתבת איתה כמה פעמים במשך השנים ובכלל מסתבר שהגברת היא אישיות מפורסמת בעליל בכישוריה הארגוניים בחקלאות, בספורט וגם בפוליטיקה, חוץ מזה שהיא בוגרת קורס ג'ודו ועשתה השתלמות בשימוש באקדחים.

     

    ''

    הפסקה לרגע. תוך כדי חיטוט בקלסרים ישנים על כל הסיפור הזה נתקלת במשהו קצת מצחיק.

    אתה כתבת את זה ברגע של התעלות.

     

    לכבוד : אלוהים – כאן.                                                                              20.6.80

     

    א.נ.

    הנני להודות לך מקרב לב על שסוף סוף, אחרי 27 שנים בקיבוץ – אני זוכה לקבל מכונת כתיבה רצינית מהקיבוץ.

    הרבה זמן חלמתי על כך. עכשיו זה רגע של התגשמות חלום. צנוע – אבל חשוב להרגשתי.

    המכונה הזאת היא אומנם גם כן לא חדשה, אבל בכל זאת רצינית. זה "הרמס 9".

    אומרים שהיא סוס עבודה ואפשר לסמוך עליה. האותיות הקטנות בסדר גמור. גם הגדולות.

    כל הבוקר התרוצצתי בתל-אביב אצל מר בני פלד (מוכר מכונות כתיבה משומשות) והוא לימד אותי איך להשתמש במכונה. אני צריך דחוף, בשביל הסטנסלים – בקבוק ספירט ובד כדי לקנח את  הגלילים לאחר השימוש בשעווניות.

    כל הכבוד. אני חושב שהיא טובה. ננסה מתי שהוא!

    אחרי שאסיים את ההצגות במזרע ובבית. עכשו מסיידים וצובעים בדירה שלי.

    אין לי יותר כוח.  באמת תודה.

                                                                             שלך

                                                                              אמנון בקר.

     

    ''

    -מה זה סטנסלים? 

    בתחילת המאה ה-20 המציאה חברת "גסטטנר" המצאה מהפכנית לשכפול.

    זה מן דף מנייר שעוונית מחובר לנייר בריסטול.

    את הדבר הזה היו מכניסים למכונת הכתיבה ומתקתקים על השעוונית את מה שצריך. אחר-כך היו מניחים את השעוונית על ארגז שטוח שמעליו מין דלת מרשת. את הדלת רשת הזאת היו סוגרים על השעוונית ומורחים אותה במהירות עם גליל גומי טבול במשחת דיו שחור.

    הדיו השחור היה עובר דרך השעוונית אל חבילת נייר שכפול שמתחתיה. כשהיו מרפים מהרשת הלוחצת היא הייתה מתרוממת יחד עם השעוונית ואפשר היה עם אצבע רטובה להוציא מראש הערימה נייר אחד משוכפל.

    אחר-כך היו לוחצים את הרשת והשעוונית בשנית וחוזר חלילה. מאוחר יותר המציאו גם את מכונת השכפול הידנית שהיו מפעילים אותה עם מנואלה ואחריה את מכונת השכפול החשמלית, ככה עד שנולדו דפוס ה"מולטיליט" ומדפסת המחשב. היום אין סטנסיל ואין "גסטטנר" ושלום לעפרם. 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/15 09:17:

       אחאב היקר.


      זה פשוט נפלא לפתוח יום חדש עם פוסט כה איכותי:

      תוכן מעניין ויצירות נהדרות.

      יישר כוח!

      המשך שבוע טוב ויצירתי.


      בברכה

      אהובה.

        17/11/15 19:50:
      סוף סוף אני יודעת מה זה סטנסיל :) נהניתי לקרוא. תודה
        17/11/15 15:20:
      גרוטאותיהם - יותר נכון...
        17/11/15 15:18:
      "אין סטנסיל ואין גסטטנר ושלום לעפרם" - מצא חן בעיניי. אני רק חושבת ששלום לגרוטאותם...
        16/11/15 16:32:

      מאשקה ליטבק אישה דגולה

      והאוהדת מס' 1 של הפועל ירושלים בכדורסל.

      ולא יודע מה עם אבא שלך אבל אני דווקא חיבקתי אותה ארוכות מיד אחרי שיותם הניף את צלחת האליפות.

      ברשותך אשלח לה קישור לפוסט הזה.

        15/11/15 16:37:

      צטט: זונות פוליטיות 2015-11-10 17:39:42

      ברוטוס:  דווקא יש גסטטנר היום והם אפילו תאגיד ארופאי רציני ביותר המייצר ומשווק מדפסות ומכונות דפוס

       

      נטוס:     הם ידועים גם בשם ריקו אירופה Ricoh

       

      ..

      נדמה לי שגם גוטנברג מייצר עדיין מכונות דפוס. 

        15/11/15 11:36:
      משעשע כתמיד..... במיוחד המכתב לאלוהים :) והציורים - נפלאים .....
        14/11/15 21:58:

      צטט: איילתayeletא 2015-11-10 22:58:02

      הי אמנון ואחאב:) משובב לב הסיפור על האיילה הזאת. חצר הגרוטאות.. הפגישה ..הכוריאוגרפיה..נהדר:-) גם משקה ליטבק טיפוס קסום. והרגע של ההתעלות עם המיכתב לאלוהים.. צחקתי. משונה לקרוא היום על הסטינסילים:-) חחח משנות פופציק..שלום לעפרם. שפה ניפלאה וציורים נהדרים. תודה:-)

      תודה גם לך. צהוב זה אצל פופציץ ואלוהים אוהב לצחוק :) 

        14/11/15 21:56:

      צטט: ~בועז22~ 2015-11-10 21:54:08

      נקרעתי מצחוק, מהמכתב לאלוהים..., וגם מהאזכורים על הסוסיתא והרנו-4. ובכלל..., כרגיל..., מרתק וכול כך אנושי. נפלא!

      אין על הסוסיתא!!

        14/11/15 21:55:

      צטט: רחלסביליה 2015-11-11 04:16:43

      מקסים! הזכיר לי כאשר יצאנו אישי ובתי כבעלת סמכא בענייני מכונת כתיבה וזכיתי שתהיה לי כזו. נחמד להזכר, למרות שאני מדדה על הקלידים הרי ההרגשה היא כשל מלכה המושלת במלכותה. אינני יכולה כבר ללא הדבר הזה שנקרא מחשב. תודה לך וכן הציורים הנפלאים עוד הוסיפו מימד מוחשי ונעים לעין.

      מלכה המושלת במלכותה, הרבה תודה :) 

        14/11/15 21:54:

      צטט: נערת ליווי 2015-11-13 00:38:24

      ממש מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

      פרק ע נ ק י !! עם ההרמס 9

      אומץ גדול להזכיר לאלוהים את היבול של קבוץ מזרע...

      נהדר גם מה שהביא רוסיני. ואני מצרפת עוד ביצוע יותר מהרבה מדהים :)

       

      ''

       

      תודה , שבוע טוב : )

        14/11/15 21:52:

      צטט: רונית אברהם 2015-11-11 20:22:11

      ענק המכתב לאלהים. אהבתי גם את שלום לעפרם. כיף לקרוא ולהיזכר

      תודה :) שבוע טוב

        14/11/15 19:40:

      צטט: P65 2015-11-11 16:43:23

      אין ספק שכול עולם מכונות הכתיבה השתנה פלאים מאז המצאת המחשב ומעבדי התמלילים

      זמנים מרתקים ושינויים מדהימים

        14/11/15 19:38:

      צטט: rossini 2015-11-11 06:05:49

      קונצ'רטו למכונת כתיבה.

       

      ''

      מעולה

        14/11/15 09:04:

      צטט: חני.א 2015-11-14 00:57:07

      תגיד לי משהו....האם הוא מוכר את הציורים שלו...וואו תודה על הקריאה המהנה ושבת נפלאה

      חני - את מוזמנת להתקשר לאמנון 0523756195 או לרות בקר 0523756025 ולתאם לעצמך ביקור בסטודיו של אמנון בקר בקיבוץ יזרעאל, שם מאוחסנים מרבית הציורים. 

      אמנון שמח על כאלו ביקורים וכמובן מוכר הציורים במחירים כמעט מצחיקים. זאת כי הוא מאמין כי תפקידו של הציור להיות תלוי על קיר וגלוי, ולא תקוע באיזה מחסן או אוסף. 

        14/11/15 00:57:
      תגיד לי משהו....האם הוא מוכר את הציורים שלו...וואו תודה על הקריאה המהנה ושבת נפלאה
        13/11/15 00:38:

      ממש מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

      פרק ע נ ק י !! עם ההרמס 9

      אומץ גדול להזכיר לאלוהים את היבול של קבוץ מזרע...

      נהדר גם מה שהביא רוסיני. ואני מצרפת עוד ביצוע יותר מהרבה מדהים :)

       

      ''

       

      היו ימים במערב...:)
        12/11/15 06:16:

      כדאי לי גם לכתוב ככה לאלהים פה ושם

      חיוך

        11/11/15 20:22:
      ענק המכתב לאלהים. אהבתי גם את שלום לעפרם. כיף לקרוא ולהיזכר
        11/11/15 16:43:
      אין ספק שכול עולם מכונות הכתיבה השתנה פלאים מאז המצאת המחשב ומעבדי התמלילים
        11/11/15 12:53:
      ואי שכחתי איך עוב הסטנסיל וכם איך עובד הטלקס.
        11/11/15 09:16:
      היו ימים... היו ימים... וטוב מי שמתעד אותם... :))
        11/11/15 08:01:
      אוסף זכרונות משעש ומרתק. אוי הסטנסלים מה היינו עושים בלעדיהם. ( :
        11/11/15 06:05:

      קונצ'רטו למכונת כתיבה.

       

      ''

        11/11/15 04:16:
      מקסים! הזכיר לי כאשר יצאנו אישי ובתי כבעלת סמכא בענייני מכונת כתיבה וזכיתי שתהיה לי כזו. נחמד להזכר, למרות שאני מדדה על הקלידים הרי ההרגשה היא כשל מלכה המושלת במלכותה. אינני יכולה כבר ללא הדבר הזה שנקרא מחשב. תודה לך וכן הציורים הנפלאים עוד הוסיפו מימד מוחשי ונעים לעין.
        10/11/15 22:58:
      הי אמנון ואחאב:) משובב לב הסיפור על האיילה הזאת. חצר הגרוטאות.. הפגישה ..הכוריאוגרפיה..נהדר:-) גם משקה ליטבק טיפוס קסום. והרגע של ההתעלות עם המיכתב לאלוהים.. צחקתי. משונה לקרוא היום על הסטינסילים:-) חחח משנות פופציק..שלום לעפרם. שפה ניפלאה וציורים נהדרים. תודה:-)
        10/11/15 21:54:
      נקרעתי מצחוק, מהמכתב לאלוהים..., וגם מהאזכורים על הסוסיתא והרנו-4. ובכלל..., כרגיל..., מרתק וכול כך אנושי. נפלא!
        10/11/15 17:42:

       

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי שוב לקרוא מזיכרונותיו של אביך

      מרגש היה לקרוא את אותו מיכתב תודה לאלוהים על מכונת ההדפסה

      בימינו לכל ילד יש כבר אייפד ואין אותה התרגשות של פעם

      להתחדש באיזה פריט

      פעם ידעו להעריך כל דבר

      עונג היה להתבונן בציורים שלו

      תודה אחאב חברי על ששיתפת אותנו

      * כוכב אהבה ממני 

        10/11/15 17:39:

      ברוטוס:  דווקא יש גסטטנר היום והם אפילו תאגיד ארופאי רציני ביותר המייצר ומשווק מדפסות ומכונות דפוס

       

      נטוס:     הם ידועים גם בשם ריקו אירופה Ricoh

       

      ..

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין