פטימה מאוהבת

יַקִּירָתִי,

מַה זֶּה עָלָה בְּדַעְתֵּךְ

פִּתְאוֹם לְהִתְאַהֵב?

הֲרֵי אַתְּ נְשׂוּאָה

וַאֲדוֹנֵךְ

לֹא מַרְשֶׁה!

מָה,  גְּרוּשָׁה?

אָז חָשַׁבְתּ ְשֶׁאַתּ ְתִּהְיִי כְּמו ֹהַיְּהוּדִיּוֹת

שֶׁאָז מְנַתְּקִים אוֹתָךְ מֵאֲדוֹנֵךְ?

לֹא,יַקִּירָתִי,

יָבִיאוּ אָדוֹן חָדָשׁ.

וְרַק לו תִתְּנִי,

רַק הוּא יְשַׁעְבְּדֵךְ!

לָמָּה חָשַׁבְתּ ְשֶׁמֻּתָּר לָךְ לֶאֱהֹב...

רָצִית לְכַפֵּר

אָז לָקַחְתּ  ְסַכִּין וְהֶרְאֵית לָהֶם?

כָּל כָּךְ רָצִית לָמוּת

שֶׁתֵּצֵא נַפְשֵׁךְ לְחֵרוּת

אֲבָל הֵם לֹא הֵבִינוּ

יָרו  ּלָךְ בָּרַגְלַיִם וְעַכְשָׁו אַתּ  ְגַּם נָכָה

בָּרַגְלַיִם וּבָרוּחַ

חֲבֶרְתִּי פָטִימָה

כָּל כָּךְ מִסְכֵּנָה

לֹא הֵבִינָה אֶת הַכְּלָלִים

רָצְתָה חֹפֶשׁ

קִבְּלָה

מַאֲסַר בַּיִת

לְעוֹלָם...

©  כל הזכויות שמורות

ר. מיפו