כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    בבושה, כאב, ודמעות – קן אלן

    26 תגובות   יום שבת, 14/11/15, 19:44

    ''

    בבושה, כאב, ודמעות – קן אלן

     

    כשקראתי את קורות קן אלן גאתה בי בושה עמוקה, בשל היותי שייכת לצד המכאיב המדכא שגרם לו ולכל כך הרבה בעלי חיים סבל, וכאב בשל מה שעבר, והדמעות ברחו לי קצת ונזלו על הלחיים.

    בעלי החיים כולם הם יצורים תבוניים בעלי חישה (יכולת גופנית לסבול, לכאוב, ורגשית לאהוב ולהרגיש), והעובדה שאיננו מבינים אותם, שאינם יכולים להגן על עצמם, ושאנו יכולים – כל אלה אינם מקנים לנו זכות להפקיע את חירותם, לכלוא אותם, לגרום להם סבל, והכול כפי גחמותינו והאינטרסים שלנו.

     

    כמעט ואינני עושה זאת אך בחרתי להביא את סיפורו של קן אלן במלואו, ולחלוק עמכם את החוויה של קריאת קורותיו.

    קשה לקרוא את קורותיו ולא לחוש כבוד והערכה.

    אנא קראו, ובכל דעה שתהיו, שתגובותיכם תהיינה מהלב, אמיתיות.

    תודה

    ''
     

    כרוניקה של בריחה ידועה מראש

    על אורנגאוטן נועז, גני חיות, והרצון הבסיסי לחופש

     

    קן אלן הוא אחד האורנגוטנים הידועים בעולם. הוא זכה בתהילתו המוצדקת הודות לשורת בריחות מדהימה שביצע בעצמו - ושבוצעו בהשראתו - ממתחם האורנגוטאנים בגן החיות של סן דיאגו, בריחות שגן החיות הצליח לבלום רק בקושי בעזרת טכנולוגיות מתקדמות ובהשקעה כספית עצומה. קני הפך לגיבור תרבות ועורר השראה ברבים, אך האם ייתכן שאפילו מי שהסתובבו עם חולצות "שחררו את קן" לא התייחסו ברצינות הראויה לבריחותיו? גם אחרי מותו, הוויכוח על משמעות ומורשת בריחותיו - נמשך.

    ניתאי שביט 

    חייו של קן אלן הסתיימו בבוקר שבת אחד. לקבוצת האנשים הקטנה שליוותה את קן לאורך כל חייו, ה-Orang-Gang, היה זה יום עצוב במיוחד, ולא נותר להם אלא לבכות על לכתו של הקוף המיוחד. אמנם חייו של קני הסתיימו כשהורדם בהיותו בן 29, לאחר מאבק בסרטן נדיר, אך מורשתו עדיין חיה ונושמת. "שחררו את קן אלן", הסלוגן שליווה אותו בשנות ה-80, רלוונטי כיום כשם שהיה אז, לגבי כל חיה הכלואה בגן חיות, במעבדת ניסויים או במשק תעשייתי. קני זכה לחיות חיים שלמים, ולהוות השראה לרבים בחייו ובמותו, אך האמת היא שהוא לא זכה למה שרצה באמת - להיות חופשי.

     

    * את התמונה ניתן לראות במקור - קן אלן בגן החיות בו נולד ומת

     

    בריחות ראשונות

    קני נולד בשבי גן החיות של סן דייגו בראשית שנות ה-70, אך רק ב-1985 הפך לדמות מוכרת בקליפורניה ומחוצה לה. בשנה ההיא, בשלוש הזדמנויות שונות (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט) הצליח קני לברוח ממתחם הקופים בגן החיות מבלי שאף עובד שם לב לכך. הוא הסתובב בשלווה ברחבי גן החיות, והתבונן לראשונה בסקרנות בשכניו בעלי החיים הנמצאים בכלוביהם. בתום כל שיטוט כזה נתפס קני והוכנס לבידוד על ידי עובדי הגן, שהופתעו מכך שהוא לא הביע התנגדות, ואף נראה לדבריהם רגוע באופן יוצא דופן.

    עובדי הגן ניסו לגלות איך הצליח קני לברוח. הם נזכרו ששנים ספורות לפני כן הוא בנה מעין סולם מענפי עצים שנפלו על הקרקע. הוא נהג לוודא שהסולם יציב בקרקע, עלה למעלה, ומיד לאחר מכן ירד חזרה. אבל הפעם לא היה שום זכר לסולם. לא נמצא גם סימן לטעות אנוש - אף שער לא הושאר פתוח, אף ציוד לא הושאר מאחור. עובדי הגן לא הצליחו לאתר את נתיב הבריחה, אך החליטו לא להסתכן - וליתר ביטחון הגביהו את קיר ההפרדה של המתחם בו נכלא, והחליקו את כל הגבשושיות על גביו כדי למנוע אפשרות טיפוס.

     

    * את התמונה ניתן לראות במקור * "כדי שעוברים ושבים יוכלו להסתכל עלי למשך כמה שניות. למה אתה פה?"

    מעקבים, התחמקויות וגדר חשמלית

    אבל קני לא התרשם מהשיפוץ. לא חלף אלא חודש וחצי והוא שב וחמק מהמתחם. עובדים החלו לתצפת על המתחם, כדי לתפוס אותו בשעת מעשה, אך קני כנראה הבחין בכך, ונמנע מלחשוף את נתיב הבריחה. לכן התחפשו העובדים למבקרים - אולי כך ירגיש בנוח לברוח? - אך גם זה לא עזר, וקני המשיך להגן על סודו. כשהשמירה התרופפה וקני הצליח שוב לנצל פרצה ולחמוק, החליט גן החיות לשים סוף לבריחות - וגדר חשמלית הותקנה מסביב למתחם האורנגוטנים.

    בנוסף לגדר החשמלית, ניסו בגן החיות לשכך גם את יצר ההימלטות של קני. אולי אם יצרפו נקבות חדשות לכלוב, רצונו לחמוק יפחת? זה מה שקיוו כשצירפו שלוש נקבות אורנגוטן למתחם, אולם התוצאה הייתה הפוכה מהמצופה: בשנים שלאחר מכן שתיים מהנקבות החדשות שהוכנסו לכלוב ביצעו ניסיונות בריחה מוצלחים. אין כמעט ספק שקני הוא שלימד אותן לעשות את זה, או שעורר בהן את ההשראה לעשות זאת.

     

    '' 

    צילום: Jeff Buck

     

    יום אחד, שעה לאחר שהוציאו את קני מהבידוד בפעם השלישית (לאחר ניסיון בריחה נוסף), הוא נצפה עומד ליד מוט ברזל, שכנראה נשכח במתחם האורנגוטנים לאחר סבב השיפוצים האחרון שנעשה שם. אנשי הצוות שהבחינו בכך נבהלו, אך נשמו לרווחה כשעזב את המוט ופסע למקום אחר. הם לא ייחסו חשיבות לכך שקופה אחרת, ויקי, לקחה לידיה את המוט - והמשיכו לעקוב אחרי קני גם כשעזב את המוט והתרחק. תוך דקות הבינו את טעותם, כשרעש עז הדהד במתחם. הייתה זו ויקי, שניסתה לראשונה את כוחה בבריחה, גם אם בסגנון שונה מאוד, והצליחה לסדוק את חלון הזכוכית שהפריד בין המתחם למבקרים. בגן החיות מאמינים שהם שיתפו פעולה בצורה מחושבת: קן הסיח את דעתם, על מנת שויקי תוכל לברוח. קן הוחזר להסגר, הפעם בחברת שותפתו לפשע.

    זמן לא רב לאחר מכן, ניסה קן ניסה לברוח שוב. בתחילה, נדהם צוות הגן לראות את קני שוחה בתעלת המים המקיפה את המתחם, שכן אורנגוטנים נרתעים ממים. קן צלח את התעלה, וניסה לטפס על הגדר. אך זרם החשמל פעל את פעולתו - והוא נרתע. הניסיון נכשל. צוות הגן חגג "ניצחון" קטן, אך הבין - קן לא יחדל לרצות לברוח.

    ואכן, פחות משנתיים לאחר מכן, שוב נראה קן מסתובב ברחבי גן החיות. הסתבר שבאותו יום נערכו תיקונים במתחם האורנגוטנים, וזרם החשמל נותק זמנית מהגדר החשמלית. בדרך כלשהי, הצליח קני להבין ולנצל זאת במהירות מדהימה. הוא שב ושחה בתעלת המים (שעוד הורחבה מאז ניסיון הבריחה האחרון), טיפס על הגדר, ויצא מהמתחם.

    אך בפעם הזו, כאילו ידע שלא יצליח לחמוק עוד, קן לא חזר בשלווה להסגר. רק לאחר מרדף של שלוש שעות הצליחו עובדי הגן לגרור אותו לשם בכוח, בעודם חמושים בחצי הרדמה ובנשק חם. המאבק היה מתיש ומר, וקן נפצע במהלכו. הייתה זו בריחתו המוצלחת האחרונה.

     

    *את התמונה ניתן לראות במקור  צילום: Rennett Stowe

     

    ממשיכות דרכו

    אבל מורשת הבריחות של קני המשיכה להעסיק את גן החיות עוד שנים רבות אחרי שקני עצמו הוכנע.

    כארבעה חודשים בלבד לאחר ניסיון הבריחה האחרון שלו, ביצעה אורנגוטנית בשם קומאנג את הבריחה המוצלחת הראשונה מהמתחם של קוף כלשהו מלבד קן. האורנגוטאנית בת ה-9 הסתובבה ברחבי גן החיות כמחצית השעה. עובדי גן החיות שכרו מומחים שינסו לאתר ולסתום כל פירצה. בינתיים, הוכנסה קומאנג להסגר תת-קרקעי, ויחד עמה כל יתר האורנגים. במתחם נערכו שיפוצים נוספים.

    והנה, שמונה חודשים לאחר בריחתה הראשונה, קומאנג עשתה זאת שוב. הפעם היא נעזרה באחותה שרה. הן הצליחו לאלתר "סולם" ממגב נשכח כדי לטפס ולקפוץ מעל החומה.

    לאחר שניסיונות הבריחה נמשכו, לגן החיות נמאס. הוחלט לתקצב שיפוץ מקיף של מתחם האורנגאוטנים בסכום של 45 אלף דולר. השיפוץ כלל, בין היתר, הגבהה נוספת של קירות ההפרדה והחלפת הגדר החשמלית במערכת מתקדמת יותר. תקופת השיפוץ ארכה כשלושה חודשים, במהלכה כל הקופים שבמתחם נכלאו בהסגר תת קרקעי. בסיום השיפוץ נערכה פתיחה חגיגית של המתחם המחודש. נדרשו ארבע שנים תמימות עד שאחת הקופות הצעירות, אינדה, הצליחה לאתר פירצה בשמירה הצמודה - ולברוח. אך גם היא הושבה במהרה למתחם.

     

    קני גיבור תרבות

    קני כאמור, "תלה את נעליו", ולא ניסה לברוח עוד לאחר ההתנסות הקשה בשנת 1987. אך בזכות מעלליו הפך למקור השראה לא רק לחברותיו הכלואות עמו, אלא גם לסלבריטי ולסמל בעולמם של בני אדם (בדומה לאופן שבו הופכות חיות שנמלטו ממשחטות לגיבורות-תקשורת). מי שנסע בשנים ההן בכבישי קליפורניה זוכר אולי את המדבקות "שחררו את קן אלן". חולצות עם הדפס דמותו של קן, מעין צ'ה גווארה חייתי, הפכו לפריט אופנתי. קני אף עמד במרכזו של מועדון חברים בשם Orang-Gang, שחבריו נהגו להתראות מדי שבת ליד מתחם האורנגוטנים בגן החיות, לשחק עם הקופים מבעד לזכוכית, ולהעלות זיכרונות ממורשת הבריחות של קני ויתר הקופים. מחווה מרגשת במיוחד לקני ומורשתו יצר הפסיכיאטר והמשורר דניס גרשטיין, שכתב והלחין בלדה על קני:

     

    "הוא יושב במאסר עולם… 
    הוא שייך לג'ונגל…
    קן אלן העצוב, אנו תוהים
    האם חלומך לצאת לחופשי 
    אי פעם יתגשם…"

    ''

     

    לכאורה ישנה במילים הנוגעות ללב הללו הכרה במלוא העוול שנעשה לקני וחבריו, הכלואים כגרועים שבפושעים. אך בראיון שנערך עמו, אמר גרשטיין דברים מהם ניתן להבין כיצד הפך קני לסמל מופשט ל"חופש" (אנושי) יותר משהיווה ייצוג לעינוי חיות ממינים אחרים למטרות בידור: 

    "קן ביטא את הדחף האוניברסלי לחופש של כל היצורים החיים, אך האירוניה היא שהוא לא באמת רצה לעזוב את גן החיות. הוא בורח, אבל לעולם לא הולך לשום מקום."

    אז אולי קן אלן לא באמת רצה לברוח מהגן אלא סתם להשתעשע במשחקי תופסת עם הצוות? או אולי הספיקו לו טיוליו הקצרים בשבילי הגן?

     

    ואולי הבריחות הן רק משחק?

     '' 

     

    כבר בהיותנו ילדים קטנים לוקחים אותנו אל "גן החיות". אנו לומדים להניח שבעלי החיים פשוט נמצאים שם, חשופים להנאתנו במכלאותיהם ומקוטלגים לנוחותנו. לעומת העיר הסואנת, נראה "גן החיות" כמקום ההגיוני בו יימצאו חיות בר שונות ומשונות. כשאנחנו כבר מבינים שבעלי החיים הגיעו לגן החיות ממקום רחוק יותר, אנחנו מתנחמים באשליה שגני חיות לפחות מסייעים לשמר מינים בסכנת הכחדה או לטפח אהבה לבעלי חיים. אבל מעל הכל עדיין מאפילה היכרותנו כילדים עם "גן החיות" כמקום מהנה וטבעי לא פחות מחוף הים; וכמוהו הוא נוטה לעורר זיכרונות נוסטלגיים על חופשה, משפחה, גלידה, טיולים... האם אנחנו יכולים לשים את כל זה באמת בצד כשאנחנו שומעים את סיפורו של קני?

    גרשטיין לא המציא את הרעיון שבריחותיו של קני לא היו בריחות-באמת. היה זה הקו השיווקי העקבי של גן החיות של סן דייגו, שביקש למנף את הפרסום שהעניק לו קני, מבלי לעורר במבקרים רגשי אשמה על נסיעה לבילוי בבית סוהר. כך למשל נכתב באתר גן החיות: 

    "לא נראה שאכפת לקן להתלוות להסגר לאחר כל אחת מבריחותיו. נראה שהוא פשוט נהנה מהאתגר למצוא דרך חדשה החוצה." 

    ​לפי פרשנות זו, הבריחות אינן אלא משחק, וכל רצונו של קני הוא "לנצח" בתחרות מול עובדי הגן, ולכל היותר גם ליהנות מעט מהמוצר שהגן משווק - שיטוט מהנה בשביליו.

    כך למשל, התייחס עובד של גן החיות לכליאת האורנגוטנים בהסגר למשך שלושה חודשים במהלך שדרוג אמצעי הכליאה במתחם: 

    "אנשים עלולים לחשוב שלשים קופים בהסגר למשך תקופה של שלושה חודשים זה מעשה נוראי, אבל גני חיות אחרים, ששוכנים באזורים שבהם החורפים קשים, מכניסים את הקופים להסגר מדי חורף. אנחנו ברי מזל שיש לנו מזג אוויר כזה טוב בקליפורניה. עניין ההסגר כמובן אינו אידיאלי, אבל זה יכול להיות גרוע יותר."

    להתייחס לבריחות ברצינות

    אולם יש גם הסבר אלטרנטיבי לבריחות החוזרות ונשנות ממתחם האורנגוטנים. קני נולד בשבי גן החיות, והוא אינו מכיר שום מקום אחר. למעשה, אין לו מה לחפש מחוץ לכותלי גן החיות, בסן דיאגו. הסיבה שברח פעם אחר פעם, איננה האתגר האינטלקטואלי שאולי מצא בכך - אלא הרצון הבסיסי להיות חופשי. הוא לא ביטא זאת במילים, אבל הוא הרגיש את זה, ושאף להימלט גם אם לא ידע לאן. הוא לא שיער כמובן שביתו הטבעי נמצא הרחק-הרחק מעבר להישג ידו, אי שם מעבר לאוקיינוס השקט, בדרום-מזרח אסיה. אבל הוא ניסה. הייתה זו יותר מכל העובדה שלא נהג באלימות כלפי איש שאפשרה לכולם להעמיד פנים שמדובר בסך הכל במשחק

     

    ''

     

    סרטון של הBBC המשווה בין האינטליגנציה האורנגית לזו האנושית.
    מה נותן לנו את הזכות לנהוג בהם כך?

     

    קשה לנו להבחין בפשע כלפי קני, בין היתר משום שהחל עוד הרבה לפני שנולד, כשבני אדם טבחו והחריבו את משפחותיהם של הגורים שעתידים להיות אבותיו ואמהותיו, ומכרו אותם לגני חיות. פרנק באק, אחד מלוכדי (וציידי) הקופים המפורסמים של המאה ה-20, סיפר שכאשר הגיע לאיים כמו בורנאו וסומטרה (ביתם הטבעי של האורנגים) הוא נהג להרוג תחילה את הקופות האמהות, ולאחר מכן ללכוד את צאצאיהן. קופים בוגרים הם קשים מדי לשליטה, הסביר, ובנוסף, מוזיאונים העדיפו אותם מתים (את גופותיהם נהגו לפחלץ). הוא העדיף להתרכז בצעירים, אותם הצליח ללכוד, אף שגם הם התנגדו כמיטב יכולתם ("אם תשים את האצבע קרוב מדי לכלובם", הזהיר באק, "הם עלולים לקרוע אותה, פשוטו כמשמעו"). באק נהג להכות את הקופים במוט ברזל כדי להחלישם, שכן "מכה לראש עדיפה מיריית אקדח". אחרי הכל, ספרו המפורסם ביותר נקרא "הביאו אותם בחיים" ("Bring 'Em Back Alive"). הוא לא רצה לפגוע בהם יותר מדי...

    בעולם שבו מחריבי משפחות סדרתיים כמו פרנק באק הופכים לסופרים פופולאריים, וביקור במכלאות בהן נמקים צאצאיהם נחשב בילוי תמים לכל המשפחה - לא רבים מוכנים להתייחס ברצינות לבריחות של קני וחברותיו, אפילו אם הם לובשים חולצת "שחררו את קן". בעיני רבים מדי הבריחות של קני וממשיכותיו עדיין נתפסות כקוריוז קומי, יותר מאשר כעדות למצוקה, עוול וגבורה.

    '' 

    אורנגוטאן בגן חיות בסינגפור. צילום: Bjørn Christian Tørrissen

    קריאה מומלצת להרחבה: הצד האפל של גני החיות // ד"ר אריאל צבל

     

    *רשימת מקורות מפורטת במקור*

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/15 20:55:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2015-11-25 08:33:31

      איזה סיפור, וואו. שובר לב. איני בקיאה, אבל יש כל מיני גני חיות. (פעם כשיצא לי ללמוד באותו קורס עם דן דן בולוטין, שמעתי ממנו ספורי זוועה על מה שעושים שבטים מסיימים בצ'ילה לקופים. כששהיתי בסוונה בפרו נתקלתי בדברים דומים אבל אז לא ממש הבנתי את פשרם.). נושא קשה , תודה.

      -

      גני חיות זה שלב אחד בזוועה.

       

      קרקסים

      גני חיות

      ואלה שנחשבים גני חיות מעולים בתנאים של כלובי זהב

       

      הדבר היחידי שניתן לסבול וגם להעריך הן שמורות הטבע, אליהן מביאים לשיקום ניצולים.

      תוצאת תמונה עבור ‪zoo‬‏

        25/11/15 20:52:

      צטט: רחלסביליה 2015-11-17 16:23:10

      כתבת יפה למדתי מהרשימה שלך וגם כאבתי. מקווה שבני אדם ילמדו לא לשעבד עוד בני אדם וחיות.

      --

       

      אנשים רוצים להיות חופשיים ומשעבדים אחרים.הסנני

        25/11/15 18:56:

      צטט: קנולר 2015-11-17 15:56:37

      זה פשוט סיפור מרתק על השאיפה לחופש. נראה לי כשאני קוראת אותך כי אין מותר האדם מהבהמה.

       

      -

      נכון אין. להיפך, אני חושבת שאני יכולים ללמוד מהם, בעלי החיים בכלל, והרבה.

      הם הרבה יותר טובים מאתנו. רבים מאתנו שכחו כבר איך להרגיש ועושים שימוש בראשם בלבד.

      ''


        25/11/15 18:52:

      צטט: * חיוש * 2015-11-16 17:53:17

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      היה מרגש עד דמעות לקרוא על קן

      הצטמררתי לקרוא על ציידי הקופים.

      זוכרת את "חוות מזור" אצלנו כאן בישראל, שרק כעת אחרי 25 שנות מאבק הצלחנו, אוהבי ופעילי בעלי חיים לסגור אותה? מאיפה את חושבת באו הקופים שלהם?

      אני חושבת שגם כשקן היה בורח מהתא ומטייל בשבילים שם

      זה אקט של רצון להיות חופשי - אפילו האנשים שמטיילים בגן החיות

      מהצד של החיות להיות מחוץ לתא זה חופשי.

      ואם אלו שחושבים שיצליחו לדכא את רצונם המולד של החיות להיות חופשיים

      שיחשבו שוב.

       

      תודה ששיתפת אותנו יקירה

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

        25/11/15 18:48:

      צטט: רחלי בן-צור 2015-11-16 14:04:15

      נורא ואיום!!!! הרי קני היה משול לאסיר מאסר עולם בכלא שמור!!! - תודה לך, שומרת החיות!

      --

      תודה חברה יקרה.

      אינני אוהבת שמכנים אותי כך.

      קטונתי, מה גם שאינני יחידה כמובן ויש אוהבי ופעילי בעלי חיים רבים וטובים ממני שעושים במלאכה נפלאות ונצורות.

      הנה אחת מהן, ענקית, שאני מעריצה ומעריכה ולעולם ועד היום:
       

      תוצאת תמונה עבור גיין גודול

      גיין גודול

        25/11/15 18:44:

      צטט: יסינראל 2015-11-16 11:37:01

      קראתי את הפוסט המרתק שלך כמו משל על סוהרים ואסירים. זה נכון לגבי הרבה תחומים ולכן הסיפור של קני הוא סיפור שמקנן בכל אחד מאתנו - כסוהר וכאסיר כבוש או נמלט. חוסר האונים של שוחרי החופש של קני וסופו העצוב מדכדכים מאוד. אמריקה לימדה אותנו לחתור להפי אנד. "הטיית האופטימיות" שלהם תמיד מאכזבת וכוזבת....

      --

      כליאת בעלי חיים, כליאת חסרי ישע מאוסה, אסורה, ואינה מוסרית בעיני. אינני מדברת כמובן על פושעים שמרצים עונשים מאחרי סורג ובריח.

      תוצאת תמונה עבור ‪caged‬‏

      איזה סיפור, וואו. שובר לב. איני בקיאה, אבל יש כל מיני גני חיות. (פעם כשיצא לי ללמוד באותו קורס עם דן דן בולוטין, שמעתי ממנו ספורי זוועה על מה שעושים שבטים מסיימים בצ'ילה לקופים. כששהיתי בסוונה בפרו נתקלתי בדברים דומים אבל אז לא ממש הבנתי את פשרם.). נושא קשה , תודה.
        21/11/15 18:37:

      צטט: שפיריתקסומה :)) 2015-11-16 08:42:33

      לחופש נולדו ,כולם.הטבע במיטבו ,מפלס את דרכו.רק אנשים שחקקו חוקים ,הלכו לאיבוד.לכן עולמינו מלא בסטירות.*

      -

      אנשים חקקו חוקים, החליטו מה צודק ומה לא, מה חוקי, מה אנושי.....הכל לפי שגיונותיהם ומה שכדאי להם כשהם הצד החזק. ממש אובייקיטיבי, הא?  הסנני

        21/11/15 18:36:

      צטט: flora2001 2015-11-15 22:55:33

      השקעה רצינית עשית יקרה בכתיבת הפוסט המעניין והמרגש הזה.
      יקירה, תודה, אך ציינתי בפירוש ונתתי לינק של המקור.
      סיפורו של קן עורר בי כעס .איך אפשר להכריח אותו להיות כלוא כשכל רצונו להיות חופשי ,ובצדק. המסכן ,עבר ממש מאסר עולם.
      הוא כמובן אינו היחידי שמעוללים לו זאת, יש בעלי חיים שכלואים בתנאים קשים הרבה יותר. לא הבאתי סיפורים ותמונות כאלה במכוון, המטרה הייתה קצת לעורר מודעות על אלה שגנזלת באכזריות חירותם.
      אהבתי את הבלדה .באמת היה מין סלב. הבריחות הן לא היו משחק.תראי את העיניים העצובות והחושבות שלו ! משפט חזק :"בילוי בבית סוהר" ,לגבי ביקור בגן החיות. בסרטון האחרון של BBC מפתיע במיוחד. לוכד הזה של קופים ,הוא לא בן אדם ,להרוג אמא בשביל הכסף ...בררר ! בהתחלה ,אמרתי לעצמי ,זה פוסט ארוך מדי ,אבל כשהתחלתי לקרוא ,פשוט לא יכולתי להפסיק.

      בדיוק כך קרה לי, לכן הבאתי זאת גם לכאן.מזעיף את הפה

        20/11/15 09:43:

      צטט: boby28 2015-11-15 19:51:58

      לא יודעת למה אבל אני נזכרתי בבתי סוהר, על אף שאין כל כך מה להשוות, אבל מה שמתואר פה הזכיר לי אסירים שבורחים שוב ושוב ומוחזרים לכלא כי אחרי כל השנים בכלא הם חלשים מדי להתמודד בחוץ...

      -

      ההבדל עצום !

      האסירים פשעו, עברו על החוק, פגעו במישהו,

      בעלי החיים הללו הכלואים, לא עשו רעה לאיש.

      תוצאת תמונה עבור ‪caged elephant‬‏

        19/11/15 18:46:

      צטט: באבא יאגה 2015-11-15 15:26:57

      מדהים, האדם והחיה לחופש נולדו. תמיד בילדותי שנאתי קרקסים וגני חיות, אחר כך שנאתי להיות שם שוב כשבני היה קטן, מהר מאד גם הוא שנא זאת

      --

      כן....ויש כאלה שעד היום לא רוצים לראות, ולא רוצים להרגיש, והולכים ומוצאים שעשוע בשעבוד בעלי חיים ועינויים בקרקסים, וכליאתם והשפלתם בגני חיות.

      לי זה כואב.

      ''

        18/11/15 19:39:

      צטט: נעם דימנט 2015-11-15 09:37:26

      מעניין ומעורר מחשבה

      --

       

      אם רק היית לא רק קורא את הדברים אלא גם יושב זמן מה מול בעלי החיים אלה ואחרים, מתבונן בהם, היית רואה כמה תקשורת אפשר לעשות אתם, כמה הם אומללים להחריד כשהם במקומות כאלה, כמה זה עוול.

      זה בכל זאת אחרת לשמוע על זה במאמר כמו זה ולראות זאת מול העיניים.

      ''

        17/11/15 18:39:

      צטט: ~בועז22~ 2015-11-15 01:58:10

      גם אני, מכה על חטא...

      בהיותי ילד אהבתי מאוד את הביקורים בגן החיות.

      גם אני כשהייתי קטנה ביקרתי בגן חיות, מהר מאד הפסקתי עם זה, וגם הורי חששו לקחת אותי יותר בשל ההסתכלות השונה שלי על אוכלוסיו, וגם בשל דברים שעשיתי שם, כמעט גרמתי להם שווץ כשהתפלחתי מאחרי גדרות כדי להגיש לפיל את החציל שלא הצליח להגיע אליו.  הצלחתי. הם מעבר לגדרות השתגעו.

      אחת החוויות המדהימות שהיו לי המעשה הזה, עד היום.

      אבל עם השנים פחת רצוני להיענות ללכת לביקורים

      שם בעיקר משום שזכרתי את החיות שהיו מסתובבות

      הלוך ושוב בתאים הקטנים...

      זה היה הילוך מוטרף, מעורר רחמים..., עיניהם כלל

      לא היו ממוקדות בדרכם, ההילוך היה אוטומטי וחלק

      מהם אף עשו זאת כשעיניהם עצומות...

      כיום לראות אותם כך כל כך כואב לי שאינני מסוגלת ללכת. קרקס, גן חיות, הכל על אותו פרינציפ כוללני של ניצולם, כאן לשם הבידור שלנו, כשאנו מציגים אותם לראווה.

      בתחום התרבות הפופולארית ממשיכים היוצרים למיניהם

      ליצור אגדות אנימציה שאינן אלא המשך ציני ואירוני בדמויות

      מאוירות כדי להמשיך ולמכור לילדים אגדות בגרוש...

      מדגסקר ונמו, הם חלק מהדוגמאות...

      הסיפור על קן-אלן לא היה ידוע לי. תודה על השיתוף!

      גם לי לא היה ידוע, וכל כך כאב לי לקרוא זאת, שהייתי חייבת קצת להוציא מהכאב ולהתחלק.

      תוצאת תמונה עבור ‪caged orangutan‬‏

        17/11/15 16:23:
      כתבת יפה למדתי מהרשימה שלך וגם כאבתי. מקווה שבני אדם ילמדו לא לשעבד עוד בני אדם וחיות.
        17/11/15 15:56:
      זה פשוט סיפור מרתק על השאיפה לחופש. נראה לי כשאני קוראת אותך כי אין מותר האדם מהבהמה.
        16/11/15 17:53:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      היה מרגש עד דמעות לקרוא על קן

      הצטמררתי לקרוא על ציידי הקופים.

      אני חושבת שגם כשקן היה בורח מהתא ומטייל בשבילים שם

      זה אקט של רצון להיות חופשי - אפילו האנשים שמטיילים בגן החיות

      מהצד של החיות להיות מחוץ לתא זה חופשי.

      ואם אלו שחושבים שיצליחו לדכא את רצונם המולד של החיות להיות חופשיים

      שיחשבו שוב.

       

      תודה ששיתפת אותנו יקירה

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

        16/11/15 15:49:
      תודה על השיתוף
        16/11/15 14:04:
      נורא ואיום!!!! הרי קני היה משול לאסיר מאסר עולם בכלא שמור!!! - תודה לך, שומרת החיות!
        16/11/15 11:37:

      קראתי את הפוסט המרתק שלך כמו משל על סוהרים ואסירים. זה נכון לגבי הרבה תחומים ולכן הסיפור של קני הוא סיפור שמקנן בכל אחד מאתנו - כסוהר וכאסיר כבוש או נמלט. חוסר האונים של שוחרי החופש של קני וסופו העצוב מדכדכים מאוד. אמריקה לימדה אותנו לחתור להפי אנד. "הטיית האופטימיות" שלהם תמיד מאכזבת וכוזבת....

        16/11/15 08:42:
      לחופש נולדו ,כולם.הטבע במיטבו ,מפלס את דרכו.רק אנשים שחקקו חוקים ,הלכו לאיבוד.לכן עולמינו מלא בסטירות.*
        15/11/15 22:55:
      השקעה רצינית עשית יקרה בכתיבת הפוסט המעניין והמרגש הזה. סיפורו של קן עורר בי כעס .איך אפשר להכריח אותו להיות כלוא כשכל רצונו להיות חופשי ,ובצדק. המסכן ,עבר ממש מאסר עולם. אהבתי את הבלדה .באמת היה מין סלב. הבריחות הן לא היו משחק.תראי את העיניים העצובות והחושבות שלו ! משפט חזק :"בילוי בבית סוהר" ,לגבי ביקור בגן החיות. בסרטון האחרון של BBC מפתיע במיוחד. לוכד הזה של קופים ,הוא לא בן אדם ,להרוג אמא בשביל הכסף ...בררר ! בהתחלה ,אמרתי לעצמי ,זה פוסט ארוך מדי ,אבל כשהתחלתי לקרוא ,פשוט לא יכולתי להפסיק.
        15/11/15 19:51:
      לא יודעת למה אבל אני נזכרתי בבתי סוהר, על אף שאין כל כך מה להשוות, אבל מה שמתואר פה הזכיר לי אסירים שבורחים שוב ושוב ומוחזרים לכלא כי אחרי כל השנים בכלא הם חלשים מדי להתמודד בחוץ...
        15/11/15 18:36:
      את הפוסט הזה אני צריך לקרא על כוס קפה וסיגריה..פוסט מעורר הירהורים..
        15/11/15 15:26:
      מדהים, האדם והחיה לחופש נולדו. תמיד בילדותי שנאתי קרקסים וגני חיות, אחר כך שנאתי להיות שם שוב כשבני היה קטן, מהר מאד גם הוא שנא זאת
        15/11/15 09:37:
      מעניין ומעורר מחשבה
        15/11/15 01:58:

      גם אני, מכה על חטא...

      בהיותי ילד אהבתי מאוד את הביקורים בגן החיות.

      אבל עם השנים פחת רצוני להיענות ללכת לביקורים

      שם בעיקר משום שזכרתי את החיות שהיו מסתובבות

      הלוך ושוב בתאים הקטנים...

      זה היה הילוך מוטרף, מעורר רחמים..., עיניהם כלל

      לא היו ממוקדות בדרכם, ההילוך היה אוטומטי וחלק

      מהם אף עשו זאת כשעיניהם עצומות...

      בתחום התרבות הפופולארית ממשיכים היוצרים למיניהם

      ליצור אגדות אנימציה שאינן אלא המשך ציני ואירוני בדמויות

      מאוירות כדי להמשיך ולמכור לילדים אגדות בגרוש...

      מדגסקר ונמו, הם חלק מהדוגמאות...

      הסיפור על קן-אלן לא היה ידוע לי. תודה על השיתוף!

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין