אני עדיין מנסה להבין איך.
אומרים לי שכדי להיפטר מהכאבים אני צריכה לשנות משהו בתודעה...
צריכה לשלוח חיוך לכל הגוף (פירוט על הכאבים ניתן למצוא בפוסטים הראשונים שלי)
זה קצת מייג
איך שולחים חיוך כשלא בא לחייך...?
כבר הרבה ספרים נכתבו על תת המודע וכוחו של תת המודע...
אני לא מתיימרת לדעת יותר.
אולי אפילו ממש ממש פחות כי לא קראתי את הספרים האלה עדיין.
(כל הקטע של לקרוא ספרים מחלחל לאט לאט חזרה לחיי)
אני רק יכולה לתת פה את נקודת המבט שלי על המאבק האישי שלי בתת מודע שלי...
אולי מאבק זו לא המילה הכי חיובית אבל אני מעדיפה להיות כנה.
זה מרגיש כמו מאבק רוב הזמן.
אני חושבת שזה עוזר לנסות לנסח פה את הדברים שעוברים לי בראש.
מקווה שלחלקכם זה אפילו יהיה מעניין (?) אם לא לכולם, אז לפחות לאלה שמכירים אותי באמת.
אז בינתיים אני תוהה (בתור רווקה בת 25 שכבר התנסתה בעולם האינטרנט דייטינג)
אם בין כל הגברים שפנו אליי (שאין לי ספק עשו זאת בגלל התמונה עם המחשוף)
חלקם גם טרחו לקרוא משהו ממה שכתבתי או בכלל הסתכלו על משהו מעבר לגיל ולתמונה... ? שאלה טובה לדעתי.
יש לי הרגשה שעכשיו הפוסטים שלי יהיו יותר תכופים...
נקוה... ועוד תמונה של רוגע בראש הפוסט |