כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    שביל ישראל מצוקים לספיר

    46 תגובות   יום רביעי, 18/11/15, 22:36

    12/11/15

     

    שביל ישראל מצוקים לספיר – ערבה תיכונה.


    מרחק  - 17.6 קילומטרים.

    משך – ארבע שעות ושלושת רבעי.

    דרגת קושי – קלילה.

    חפץ - סליל שיטה

    שיר – קרנבל בנחל.

    מזג האוויר – נהדר.


    בשעה טובה ומוצלחת יצאנו לערבה התיכונה. תחילת עונת הליכה שישית וככל הנראה, אחרונה בשביל ישראל. עד כה, צעדנו כבר 850 קילומטרים, בכל פעם קטע או שניים. נפגשנו עם בוקר בבית הקפה ארומה בחצבה , לקפה מאפה כאפות וחיבוקים נמרצים.

    השמטנו רכב בנקודת הסיום שבספיר והמשכנו דרומה לצוקים. צוקים הוא יישוב קהילתי ובו כשבעים משפחות. היישוב ממוקם ממערב לכביש 90 במקום בו שכנו היאחזות הנחל צופר ומחנה צבאי, בלדד. צופר הנעמתי  ובלדד השוחי היו שניים משלושת רעי איוב, שבאו לנחם אותו ולהתווכח על קיום ההשגחה העליונה ועל מציאות שכר ועונש. על שם הרע השלישי, אליפז התימני, קיים קיבוץ בדרום הערבה. לפיכך, אנחנו נמצאים בארץ עוץ התנכ"ית מקום מושבו של איוב.

    קצת צפונה מצוקים, ירדנו מערבה מכביש 90, לדרך עפר בתוך אפיק נחל עשוש (שלט חום). התקדמנו ככל שניתן ברכב פרטי, עד לנקודת הגובה 114. ליד בריכת מים עגולה מבטון השארנו את הרכב והתחלנו ללכת מערבה באפיק הנחל. בשבועות האחרונים ירדו פה גשמים שהותירו סימנים מעניינים.

    http://cafe.themarker.com/image/3272035/

    תחילתו של נחל עשוש במישר הרחב שברמת הנגב, עשרות קילומטרים מערבה. הנחל מנקז שטח עצום בדרכו מזרחה, לערבה. שמו הערבי – ואדי אל עשושיה – (ואדי קיני הציפורים).  לאחר שני קילומטרים הגענו לעץ שיטה גדול ולתוואי הרשמי של שביל ישראל. פנינו צפונה בשביל עפר נוחה וצעדנו בערוץ רחב ובו עצי שיטה מוריקים לאחר הגשמים האחרונים. ממזרח לנו התנשאו מצוקי שלוחת עומר.

    http://cafe.themarker.com/image/3272387/

    כמו גמלים, פסענו בציר המעיינות. את שמו קיבל הודות לכמה וכמה מעיינות, הפורצים בנקודת המפגש עם בקע הערבה. דרך זו הייתה חשובה להולכים בערבה מצפון לדרום.

    מולנו הופיע שביליסט צעיר, עמוס לעייפה בתרמיל גדול, בדרכו דרומה.  כעבור שעה הגענו לצמת ציר המעיינות עם דרך הבשמים הרומית נבטית.

    בצמת ניצבה אבן שילוט, חיקוי לאבני הדרך הנבטיות.

    http://cafe.themarker.com/image/3272989/

    ליד הצומת, ראינו שרידי תחנת דרכים מספר 61 על דרך הבשמים ומתחם חורבת מואה.

    חורבת מואה הייתה חאן דרכים גדול, ספק עיר קטנה. במקום נמצאו שרידים של מרכז ציבורי, בריכות אגירה גדולות, בית בד ועקבות חקלאות מפותחת. בתרבות הנבטית התקיימה יכולת ייחודית של האדם להתקיים במדבר תוך היכרות עמוקה עם הסביבה. יחד עם שבטה, עבדת, חלוצה וממשית הוכרזה מואה כמרכז מורשת עולמי.

    על גבעה קטנה הסמוכה לצמת, עצרנו להפסקת קפה ולארוחת בוקר. תוך כדי הכנת הקפה קפצנו בזמן 2000 שנים לאחור.

    http://cafe.themarker.com/image/3272994/

    הבטנו למטה אל דרך הבשמים וראינו שיירת גמלים עמוסה כל טוב שהגיעה מדרום חצי האי ערב לאחר 61 ימי רכיבה. השיירה התקדמה בין תחנות דרכים שהיו ממוקמות בערך כל 35 קילומטרים, מרחק יום הליכה של שיירת גמלים. מכאן נותרו לשיירות 5 ימי רכיבה עד לנמל עזה. דווקא לקראת סוף המסע הסכנה התגברה, שכן הארץ החלה להיות מיושבת בליסטים שחמדו את המטען היקר. הנבטים השכילו לבנות נתיב שחצה את מרכז הנגב  דרך  מכתש רמון, הרחק מהסכנה. יחד עם האימפריה הרומית התנצרו הנבטים, הפכו לביזנטיים וקשרו גורלם עם התרבות המערבית. לאחר שהאסלאם התעורר מצאו עצמם הנבטים בקו החזית, נכבשו, אולצו להתאסלם ונטמעו בשבטי ערב.

    ריח קפה שחור חזק החזיר אותנו למציאות. למרגלות הגבעה ניצבת  אנדרטה חדשה לזכר עמית יאורי, בן ירושלים שנפל במבצע צוק איתן בקרב בחרבת חיזע'ה.

    כאן עובר גם תוואי, שביל ישראל של רוכבי האופניים.

    http://cafe.themarker.com/image/3272485/

    המשכנו ללכת צפונה, על ציר המעיינות.  ממזרח ראינו את מושב צופר. המושב הוקם כהיאחזות נח"ל ב1968 ועליו שרה להקת הנח"ל -

    "בערבה תרועת צופר 
    והלאה, הלאה למדבר

    קרנבל בנחל קרנבל...."  

    בחרנו כמובן בשיר לייצג את קטע השביל הנוכחי.

    בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן נמצא חלק משטחי החקלאות  של צופר בריבונות ירדנית. בפועל מתאפשר לחקלאים, להמשיך ולעבדם.

    המושב מצטיין בחקלאות חורף, המיועדת בעיקר לייצוא. עיקר הגידולים של המושב הם: מלונים, פלפלים וזנים שונים של עגבניות. בשנים האחרונות קשה להתפרנס מהחקלאות וכמו יישובים אחרים התפתחה בו תיירות מדבר -  צימרים, חוות אנטילופות וטיולים.

    המשכנו צפונה כדי לעקוף לולים סולאריים המשתרעים על פני עשרות דונמים. ריח זבל העופות המוכר הכה באפנו. מעל המבנים הארוכים בהקו קולטי שמש ענקיים, המפיקים אנרגיה סולארית. למרות היתרון הטכנולוגי ושפע השמש, ישראל, מפגרת בהרבה, אחר העולם המערבי בהפקת אנרגיה סולארית.

    למה ? הפתרונים לרשות החשמל ולממשלת ישראל.

    http://cafe.themarker.com/image/3272997/

    פנינו מזרחה בוואדי. בצל עץ שיטה סלילנית עצרנו שוב להפסקת תה. סליל שיטה (הפרי) נבחר כחפץ , לייצג את קטע השביל הנוכחי במוזיאון חפצי השביל, שבאולמות התצוגה שלו כבר כמעט, שלא נותר מקום. הפרי הסלילני מעניק לעץ השיטה הסלילנית את שמו.

    המשכנו לצעוד בדרך המונוטונית.

    http://cafe.themarker.com/image/3273034/

    לפתע, שמנו לב כי בני ושלומי משתרכים ברחפנות, הרחק מאחור. ניצלנו קפל קרקע והסתתרנו בצד הדרך. השניים התקרבו לאיטם וחלפו על פנינו, משוחחים על הא ועל דא. בבת אחת פצחנו בשאגות קרב נבטיות, שנועדו להבהיל אותם ולהפריח את נשמתם. לבני יש נוזל קירור בעורקים במקום דם. הוא הביט בנו בסקרנות מהולה בחיוך. שלומי דווקא נבהל קצת. מה שאויר מדבר צח ודרך קלילה , מסוגלים לעולל לחמישה גברים בגיל העמידה.

    http://cafe.themarker.com/image/3272999/

    מכאן ועד לסיום המסלול בספיר, לא נרשמו אירועים יוצאי דופן. בנקודת הסיום פגשנו בתלמידי בית הספר משגב שסיימו טיול רגלי של חמישה ימים ממצפה רמון דרך נחל נקרות לספיר. הזכיר לי את טיולי התנועה מתקופת נעוריי.

    שמנו פעמינו למושב פארן כדי ללון בחאן אבירן. עמוס ושולי זוג חלוצים, להם שייך המקום הגיעו לכאן לפני עשרות שנים, בנו ביתם, גידלו פלפלים והפריחו את השממה. בעבור מאה וחמישים שקלים לאדם אפשר ללון בחדר עם מזרונים, מזגן וריח טוב. בחאן יש מטבח ציבורי,  דשא וג'קוזי ומנגל ופינות ישיבה נחמדות. גם ארוחת בוקר. מקום לחזור אליו.

    שעות אחר הצהריים הוקדשו לפינוקים  בג'קוזי תוך שירה בציבור בליווי שני בקבוקי יין אדום.

    http://cafe.themarker.com/image/3273036/

    את ארוחת הערב אכלנו אצל אורסולה שנמצאת בכניסה ליישוב צוקים. המקום מעוצב כמסבאה גרמנית. אפשר לקבל אוכל כפרי גרמני טעים מאד. נקניקיות, כרוב מבושל, תפוחי אדמה וחרדל, נתחי מטיאס והרינג עם וודקה. בעלת המקום אורסולה  ילידת שטוטגארט משלימה אווירה באוורית בלב הערבה.

    קינחנו בבירה נהדרת מייצור מקומי.

    שמחים וטובי לב נרדמנו על המזרונים בחאן, מחכים לטיול של מחר. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/12/15 22:34:
      תמשיכו להנות
        24/11/15 08:57:
      היי אחאב:) יפה הטיול בארץ עוץ ,המידבר ו2000 שנה אחורה. הערבה אתגר חקלאי שחבל שלא משקיעים בו יותר.תיאור נהדר של המסלול והמראות יפים. השיטה הסלילנית מיוחדת ויפה למראה. עונה שישית מרתקת בפתח. כל הכבוד ומשובח!!:)
        22/11/15 16:52:

      בשביל ביצועים כאלו וחומרים מעין אלו

      המציאו את המילה: "שאפו" 

      מילה אחת המכלילה

      איכות בהתגלמותה

      "שאפו" יקירי

      תענוג

      יואב

        21/11/15 23:00:
      מהלכים מרתקים.....................
        21/11/15 17:13:
      כבר הרבה זמן לא טיילתי אתך, תודה שאתה מחזיר למסגרת!
        21/11/15 14:22:

      צטט: HagitFriedlander 2015-11-21 08:26:00

      ידעתי ידעתי למה שמרתי לעצמי את הזכות והעונג לקרוא את הפוסט שלך בשבת בבוקר...לצלילי השקט...עונג צרוף! הדרך שלך לטייל, לספר, לתבל, להצחיק, להעשיר, לעורר השראה ורצון לחיות את ארץ ישראל היפה והתמימה...הפרי היבש של השיטה יפהפה...ממש פיסול מרתק! כיף לכם!

      נבוךתודהתמים

        21/11/15 13:31:
      לאהוב את הארץ דרך הרגליים הנופים המתחלפים האנשים שפוגשים בדרך, וההיסטוריה שנגלית עם כל צעד שעושים. כיף גדול
        21/11/15 10:05:

      אחאב חברי נשיקה

      היה נפלא לקרוא ולחוש שהנה טיילנו יחד איתך וגם נהנינו מאוד

      התמונות מהדרך יפהפיות

      אני אישית לא מכירה את המקומות המצוינים בטיול

      והתמוגגתי לקרוא ולהכיר בזכותך

      * כוכב אהבה ממני

      ושבת טובה

        21/11/15 08:26:
      ידעתי ידעתי למה שמרתי לעצמי את הזכות והעונג לקרוא את הפוסט שלך בשבת בבוקר...לצלילי השקט...עונג צרוף! הדרך שלך לטייל, לספר, לתבל, להצחיק, להעשיר, לעורר השראה ורצון לחיות את ארץ ישראל היפה והתמימה...הפרי היבש של השיטה יפהפה...ממש פיסול מרתק! כיף לכם!
        20/11/15 18:48:
      כייף :) שבת שלום
        20/11/15 08:24:

      צטט: יסינראל 2015-11-19 22:00:36

      מעניין ומעורר מחשבה [חבל שלא הליכה]. מה זאת תופעת ה"שביליסטיות" הזאת? האם כמו אז מנכסים ברגליים את הארץ ואת האדמה הלא בטוחה? האם שוב או עדיין יש צורך להחתים אותם בחותמות: "שלנו", "חזרנו", "מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם הַמֶּלַח נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּ..." וגו' [אלתרמן]?

      נדמה לי כי דומה הדבר יותר למעשה אהבה או לקיום מצווה. לאו דווקא לשאיפות טריטוריאליות או נדלני"ות. 

        19/11/15 22:41:
      יופי של תאורים ותמונות. יופי של חברים. תמשיכו להנות בייחד.
        19/11/15 22:00:

      מעניין ומעורר מחשבה [חבל שלא הליכה]. מה זאת תופעת ה"שביליסטיות" הזאת? האם כמו אז מנכסים ברגליים את הארץ ואת האדמה הלא בטוחה? האם שוב או עדיין יש צורך להחתים אותם בחותמות: "שלנו", "חזרנו", "מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם הַמֶּלַח נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּ..." וגו' [אלתרמן]?

        19/11/15 21:40:

      באופן אישי אני לא חובב טיולים.

      אקשן מצד שני... הרבה מאד !

       

      נראה שנהניתם מאד (:

        19/11/15 20:09:

      צטט: שרון קדם 2015-11-19 18:34:01

      טיול בביתי שבמדבר.

      כדאי רק לציין, לאלו שפחות מכירים, שישנם שני סוגי שיטה הנפוצים באזור זה.  

      הסלילנית אותה הזכרת והסוככנית שנקראת כך בגלל מבנה העלווה שלה. הפרי שלה גם הוא סלילי אם כי עם פחות ליפופים.

      אכן ארץ השיטות....כל אחת מקיימת מיקרו אקלים שלם סביבה. 

       

        19/11/15 20:08:

      צטט: חני.א 2015-11-19 19:47:55

      כמה התגעגעתי לטיולים שלך..:) מזמן לא כתבת על טיולים וכביש ישראל....
      היה מרתק המסלול והסלסולים והשיטה ואורסולה קונה את כל הסיפור ביחד כמו שהוא.....נפלא

      התחילה העונה..!!!!

        19/11/15 20:07:

      צטט: קנולר 2015-11-19 19:54:58

      שוב קנאתי בכם. בעיקר בגלל הנקניקיות והכרוב החמוץ (:

      על גבול הביזארי. ממש בגדד קפה באמצע המדבר. לאורסולה יש מקום מומלץ מכל הלב. 

        19/11/15 19:54:
      שוב קנאתי בכם. בעיקר בגלל הנקניקיות והכרוב החמוץ (:
        19/11/15 19:47:

      כמה התגעגעתי לטיולים שלך..:) מזמן לא כתבת על טיולים וכביש ישראל....
      היה מרתק המסלול והסלסולים והשיטה ואורסולה קונה את כל הסיפור ביחד כמו שהוא.....נפלא

        19/11/15 18:34:

      טיול בביתי שבמדבר.

      כדאי רק לציין, לאלו שפחות מכירים, שישנם שני סוגי שיטה הנפוצים באזור זה.  

      הסלילנית אותה הזכרת והסוככנית שנקראת כך בגלל מבנה העלווה שלה. הפרי שלה גם הוא סלילי אם כי עם פחות ליפופים.

        19/11/15 18:28:
      נהנינו כרגיל!
        19/11/15 17:20:

      צטט: נערת ליווי 2015-11-19 10:37:00

      סחטיין על פתיחת העונה השישית !!!

      יפה לכם הקפיצה בזמן 2000 שנה אחורה, מעניינת התמונה של הגשם שהשאיר סימנים

      והפרי של השיטה מ ק ס י ם ! עד הטיול הבא. השיר. בקצב שמתאים למי שמחסלים 2 בקבוקי יין אדום ובירה מתוצרת מקומית

       

      ''

       

       

      :)

      נו בינינו ...מהן 2000 שנה לנפש יהודי..

        19/11/15 16:45:

      צטט: מיסיס הייד 2015-11-19 10:26:38

      איזה יופי, נשמע מעניין ושנהנתם. לולא החום בדרום, אולי הייתי מתפתה. נהניתי לקרוא, תודה!

      מתפתה למה ?

        19/11/15 16:44:

      צטט: גילהסטחי 2015-11-19 12:59:16

      אתה מגיש מנות מתוקות ואיכותיות מחומרי הגלם המקומיים.

      בכבוד...

        19/11/15 16:36:

      צטט: נחרצה 2015-11-18 23:19:05

      אחאב, כהרגלך בקודש מעביר לנו מידע והתחושה שאנחנו גם היינו שם... אבל יותר מכל ממש התרגשתי נוכח העובדה שחלפתם על פני האנדרטה לזכרו של עמית יאורי - לוחם הנדסה קרבית שנפל בצוק איתן. דרך נוספת לזכור אותו. מרגש עד דמעות.תודה. יש דברים שלא שוכחים

        19/11/15 16:35:

      צטט: שחר י 2015-11-19 15:32:14

      עשית לי חשק לחזור לשטח, לחזור לשביל.

      יש לכם שמה קבוצה מדהימה והתיאורים משרים שלווה מדברית...

      גונבים רגעי קסם, בלי שאיש ירגיש

        19/11/15 15:32:

      עשית לי חשק לחזור לשטח, לחזור לשביל.

      יש לכם שמה קבוצה מדהימה והתיאורים משרים שלווה מדברית...

        19/11/15 15:05:
      התיאורים שלך, במילים, בתמונות, עושים טוב לנשמה. ואתם, כל הכבוד ואשריכם.
        19/11/15 12:59:
      אתה מגיש מנות מתוקות ואיכותיות מחומרי הגלם המקומיים.
        19/11/15 11:05:
      נפלא, וגם התמונות מדהימות!
        19/11/15 10:41:
      מדהים אחאב כייף לטייל איתך
        19/11/15 10:37:

      סחטיין על פתיחת העונה השישית !!!

      יפה לכם הקפיצה בזמן 2000 שנה אחורה, מעניינת התמונה של הגשם שהשאיר סימנים

      והפרי של השיטה מ ק ס י ם ! עד הטיול הבא. השיר. בקצב שמתאים למי שמחסלים 2 בקבוקי יין אדום ובירה מתוצרת מקומית

       

      ''

       

       

      :)

        19/11/15 10:26:
      איזה יופי, נשמע מעניין ושנהנתם. לולא החום בדרום, אולי הייתי מתפתה. נהניתי לקרוא, תודה!
        19/11/15 10:14:
      איזה כייף..... התיאורים והתמונות עושים חשק לקום ולצאת לטיול :)
        19/11/15 10:10:
      אכן, מעורר קנאה. עלו והצליחו!
        19/11/15 09:05:
      לפי התיאורים והתמונות מסלול מעניין ויפיפה, תודה על השיתוף
        19/11/15 08:55:
      מחכים לטיול של מחר..... יופי של טיול.
        19/11/15 08:48:
      תענוג.
        19/11/15 07:35:
      מקסים, תודה על השיתוף איזה כיף!
        19/11/15 07:10:

      אח אב,
      נראה לי שאתם חבורה מגובשת
      וכיף לכם לטייל יחד,
      יש אווירה, יש הווי וצחוקים.
      נפלא!! חיוך

        19/11/15 05:18:
      איזה כיף!! תענוג של טיול. "חמישה גברים בגיל העמידה..."תמיד ילדים. כולנו :) גם אצלי התעוררה הקנאה :) התיאור נפלא והתמונות גם.
        19/11/15 04:26:
      איזה יופי !!!!!!!!!!!!!!!
        19/11/15 02:54:
      תיאור יפה ומרתק. ניכר שהייתה לכם הנאה גדולה. הצילומים פשוט נהדרים. (:
        18/11/15 23:19:

      אחאב, כהרגלך בקודש מעביר לנו מידע והתחושה שאנחנו גם היינו שם... אבל יותר מכל ממש התרגשתי נוכח העובדה שחלפתם על פני האנדרטה לזכרו של עמית יאורי - לוחם הנדסה קרבית שנפל בצוק איתן. דרך נוספת לזכור אותו. מרגש עד דמעות.

        18/11/15 23:06:
      נפלא. מעורר קנאה. :)
        18/11/15 22:49:
      תהנה לך כמו תמיד אין עליכם יודעים להנות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין