"קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה.

שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות

הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה

הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה לארץ מולדתו

שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יוכל להבטיח לו שהיא אכן קיימת.

אדם כזה נולד לתוך גהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום

הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב

ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה: איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות

ולו לרגע מהיר ובהיר, את המקום שלו.

פיסת גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר.

או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך- רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת

הוא מבין שאכן יש מקום כזה.

שהוא לא חולם.

שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו.

וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום"

 ריימונד קארבר