פעם הגיע יהודי למאפיה וביקש לקנות 6 כיכרות לחם, המוכר התפלא מאוד, למה הוא צריך 6 כיכרות לחם, אבל הוא לא שאל שאלות, למחרת הגיע עוד פעם אותו יהודי לאותה מאפיה ושוב ביקש לקנות 6 כיכרות לחם, וכך במשך כמה ימים כל יום קנה אותו יהודי 6 כיכרות לחם, מוכר החנות רצה לדעת למה אותו יהודי צריך כל יום כזו כמות גדולה של כיכרות לחם, והוא החליט שבפעם הבאה שיגיע אותו יהודי לקנות לחם הוא ישאל אותו, ואכן למחרת שוב הגיע אותו יהודי ושוב ביקש לקנות 6 כיכרות לחם, ואז פנה אליו המוכר ושאל אותו מדוע הוא קונה כל יום 6 כיכרות לחם? ענה אותו יהודי למוכר ואמר: 2 כיכרות לחם אני ואשתי אוכלים, 2 כיכרות לחם אני מחזיר חוב, ו - 2 כיכרות לחם אני נותן הלוואה...
המוכר התבלבל, אך עוד לפני שהספיק לבקש ביאור לדברים, היהודי הלך.
כעבור שעה הגיע הרב המקומי למאפיה לקנות חלות ועוגות, פנה אליו המוכר וסיפר לו את דברי היהודי וביקש הסבר לדברים.
חייך הרב ואמר: 2 כיכרות לחם הוא ואשתו אוכלים, 2 כיכרות לחם הוא מחזיר חוב - כלומר הוא נותן להוריו הזקנים שכל ימיו נתנו לו לאכול לחם, ו - 2 כיכרות לחם הוא נותן בהלווואה לילדים שלו שכאשר הוא יזדקן הם יחזירו לו חוב ויאכילו אותו כיכרות לחם...
צריכים אנו לדעת שאנחנו חייבים להורים שלנו את הכל, את החיים, את ההצלחות שלנו, את השמחות שלנו, כי הכל מכוחם, וכשהם מזדקנים ונזקקים לנו, אנחנו מחזירים להם חוב.
ערב נעים לכולם ציונה |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה הורים שלא נתנו לילדים שלהם שום כלום, וכמה הורים שמיררו את חיי ילדיהם, וכמה הורים שכל המעורבות שלהם בבנית הילדים הסתיימה 9 חודשים לפני שנולדו....
לכן, אין להכליל הכללות, יש הורים ששווים ויש הורים ששווים לתחת.
יש לשפוט כל אדם לגופו.
יפה כתבת.