כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    הבריחה הגדולה

    21 תגובות   יום חמישי, 26/11/15, 20:50

    הרבה זמן אני דוחה את כתיבת הפוסט הזה. המבוכה.. הבושה.. הסחת הדעת.. בעיקר, מה יגידו השכנים? והאנשים? וכל הפעילים למען החתולים?

     

    אז ככה:

     

    מילקי, החתולה האהובה שלי, הייתה בת כחצי שנה וחיכיתי לעוד כחודש כדי לעקר אותה, כי לדברי הווטרינר היה כדאי לחכות עוד חודש. יום אחד אני חוזרת מהעבודה ומילקי, האהובה שלי לא בבית!  מילקי לא בבית! אין צורך לתאר את החרדה והחשש שאולי נדרסה ועוד אסונות, ניחא אם נגנבה כי לפחות היא לא ברחוב, עם כל הכאב שבכך.
    .

    ''

     מילקי
    .
    אבל איך ברחה בכלל?  מצאתי את החלון של חדר השינה פתוח קצת. חלון הזזה. אני ממש משגיחה לפני לכתי לעבודה שכל החלונות סגורים היטב. אבל הנה, איך ייתכן שלא סגרתי?
     
    היה חורף וכבר החשיך בחוץ. לקחתי פנס ויצאתי לחפש אותה, קוראת לה בשם וכלום. בכלל לא שומעת את הפעמון שבזמנו היה לה בקולר.
    יאוש טוטאלי. הזעקתי את אחי שיבוא לעזור לי לחפש בין גינות וחצרות הבניינים.
     
    מהר מאוד אחי התייצב, יצאנו ביחד חמושים בקופסת החטיפים שלה ובפנסים. מחפשים וקוראים לה מבניין לבניין.. ופתאום, אחי קולט רעש פעמונים. חזרנו קצת ברוורס ונכנסנו לתוך חצר בניין ומי שם אם לא גברת מילקי השרלילה?
     
    זה היה מחזה בלתי נשכח: מילקי שכבה שרועה על הקרקע במין תנוחה מוזרה, 4 חתולים בריונים מקרקרים סביבה, יכולתי לראות בדמיוני אחד מהם מנפנף עליה במניפה ענקית, אחר מגיש לה שמפניה, השלישי עושה לה מסז` והרביעי מורח לה לק על הציפורניים. היה חסר לה רק את הסיגריה של אחרי.
     
    רצנו לקראתה, אבל החרמניה הזו אפילו לא השתינה לכיוון שלנו, נשארה באותה תנוחה כמו שהייתה, אפילו מבט עלוב לא זרקה לעברנו, כאילו אנחנו שקופים, לא קיימים! איך היא לא מתביישת? כפוית טובה!
     
    התקרבתי אליה כדי להרים אותה, ואז 2 מהחתולים, אלה שנראו הכי ערסים של השכונה (רק הייתה חסרה להם שרשרת זהב כבדה), החלו לתקוף אותנו, חוצפנים!
     
    בינתיים, אחד הדיירים מהקומות העליונות שרבב את ראשו מהחלון וצעק לנו:
    - זו החתולה שלכם? כבר כמה שעות שחוגגים עלייה! מופתע
    - יופי, תצעק את זה יותר חזק! צעקה - עניתי לו בזעם.
     
    רצתי להביא ענף ארוך, לא חלילה כדי להרביץ להם, רק להפחיד אותם, אבל זה לא ממש עזר, כי החתול הערס מס` 1, המנומר השמן, שלף לקראתי זרוע ארוכה והייתם צריכים לראות איך הציפורניים החדות שלו נשלפות אחת אחת מהמחבוא שלהן ומנצנצות באור הפנס..
     
    התפתח דו קרב פרוע, ברקע נשמעו הגרגורים של מילקי מתעצמים, החתולה הבת כלבה הזו ממש נהנתה שנלחמים עלייה. לבסוף הצלחנו להדוף את הערסים שחטפו אותה, שלפנו את מילקי במהירות ורצנו בחזרה הביתה.
     
    ממש נזפתי בה וכעסתי עלייה. היא ישנה מתחת למיטה באותו לילה.
    ואז כאשר התעוררתי בבוקר, מה אני רואה? את מילקי פותחת את החלון! אני לא יודעת איך היא למדה ללחוץ על הסוגר ולפתוח את החלון, פשוט נשארתי מהופנטת והמומה. מסתבר שהחרמנות מסוגלת להזיז הרים.
    התלבשתי במהירות והלכתי לקנות רשת לחלונות, עוד באותו בוקר רשתתי את כל חלונות הבית.
     
    וזהו. לפחות היא לא תברח יותר ולא תהיה חשופה לסכנות שבחוץ. אבל היה מאוחר מדי לעיקור. כאשר לקחתי אותה לווטרינר לעיקור הוא אמר שהיא בהריון וכמובן שניתן לעקר אותה גם ככה. אבל הלב שלי לא נתן לי. להרוג את העוברים הקטנים? ומה עם מילקי? בטוח היא יודעת שהיא בהריון, איך לגרום לה לדבר הזה?
     
    החלטתי להמשיך עם זה ויהי מה. דאגתי שלא אמצא בתים לגורים אבל אמרתי לעצמי שכאשר אצטרך לעבור את הגשר.. נתמודד בבוא הזמן.
    ויחד עם זאת, הייתה לי מועקה כבדה: להפריד את האם מהגורים? החלטתי שאני משאירה גור למילקי.
    ואז חיכינו כחודשיים ימים, כל יום נצח והבטן שלה תופחת ותופחת והייתי בטוחה  שיש לה לפחות 5 גורים ובדמיוני הפכתי להומלסית המגדלת 5 חתולים כי לא נשאר לי כסף לשכר דירה אחרי כל ההוצאות שלהם.
     
    ואז הגיע היום הגדול. זה היה שבת. מילקי נצמדה אלי, בכינו ביחד וקיללתי את ה-4 הערסים השכונתיים שהכניסו אותה להריון.
     
    ואז נולד החתלתול הראשון - סשה, זה שנשארנו איתו. הוא לא נשם בכלל בהתחלה, אז עשיתי כפי שהווטרינר הדריך אותי בטלפון.. והופ! התחיל להזיז את הגפיים הקטנטנות שלו.. הוא היה מכוער מאוד, אבל התאהבתי בו מהנשימה הראשונה וידעתי שהוא ישאר איתנו.
    ומיד כמעט אחריו, אחיו השני ולאחר כחצי שעה, החתולה המתוקה.
    .
    ''

    .
    והחתלתולים גדלו, הגיע הזמן למסור אותם לאימוץ. קצת חששתי מהרגע הזה.

    איך מילקי תרגיש? הרגעתי את עצמי בכך שאני יודעת שמגיע רגע שמילקי תדחה אותם כדי שיתחילו בחיים עצמאיים.


    אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד.
     
    התקשרתי למאמצים של הנקבה שיבואו לקחת אותה, דווקא הרגשתי טוב עם זה, מה זה טוב? מאושרת עד הגג, בגלל שהגורה הזו החריבה לי את הבית. מה לא שברה לי? וגם כי התאמצתי מאוד לא להיקשר אליה רגשית.
     
    ואז ב-7 בערב באו לקחת אותה.. ואז, אז נשברתי. הלב שלי נקרע.
    אם אני מרגישה כך.. איך מילקי תרגיש? ביקשתי מהם להתקשר למחרת לראות מה המצב שלה.
    נישקתי אותה בפעם האחרונה, מתאפקת לא לפרוץ בבכי על ידם.
    והם נסעו. ואני בכיתי כמו שמזמן לא בכיתי. הלב שלי התרסק לגמרי. כאב לי כאילו עקרו לי כליה ללא הרדמה.
    עדיין נשארו שני הזכרים וזו הייתה חצי נחמה.
     
    אבל מילקי הרגישה שהילדה שלה חסרה. והתחילה ליילל, הולכת ובאה בתוך הבית ומחפשת, והולכת ללקק את הגורים שנשארו, בודקת שהם עדיין כאן, או מתנחמת כמוני שהם עדיין איתה.
     
    הלכתי לישון עם לב מדמם. כל הלילה הייתה לי שינה טרופה, ב-3 בבוקר קלטתי פתאום שהמועקה זה לא בגלל מילקי או הגעגועים שלי, זה בגלל הגורה עצמה: איך קרענו אותה בצורה חדה ואכזרית מאמא שלה ומהאחים שלה? איך היא מרגישה במקום חדש ולא מוכר? ריחות חדשים? אנשים זרים? ובטח מיללת כל הלילה ומחפשת את אמה ואחייה. לילה ראשון בלי אמא. בוכה
     
    כשקיבלתי את מילקי כאשר הייתה גורה, יותר קטנה מהגורים שלה אפילו, לא חשבתי על כך שגם היא נקרעה ברגע הזה ממשפחתה. הייתי שקועה בהתלהבות שלי, בנסיון להרגיע אותה כי הייתה מאוד מפוחדת.
     
    אבל, כמה נרגעתי וכמה שמחתי כאשר למחרת ב-11 בבוקר התקשרו הבעלים החדשים של הגורה והרגיעו אותי, ואמרו לי שהיא בסדר גמור ואפילו גם להם מחריבה קצת את הבית. אז באמת שמחתי, זה סימן טוב. ולאחר יומיים שלחו לי וידיאו והראו לי איך היא משתוללת ומתפנקת לה בבית החדש.
    במסירת הגור השני, כבר הייתי קצת יותר חסינה רגשית, מעבר לכך הוא נמסר לחברה קרובה ורואה אותו בתדירות גבוהה. 
    .

    ''
    סשה כגור
    .
    טוב, זה היה פוסט כדי שתכירו קצת את החתולים שלי. 
    .
    ''
    ''
    חיבוק של אמא
    .
    מילקי הפכה לאמא סנובית, היא מאוד אינטרסנטית ובקושי שמה עלי. אבל מדי פעם יש לה התקפי טוב לב ואז היא נצמדת אלי. 
    .

    ''
    סשה כגור
    .
    ''
    סשה היום
    .
    סשה, אני מאוהבת בו כמו מהיום הראשון. זה חתול שלחופש נולד. כל היום הוא מסתובב בחוץ, יש לו הליכה אצילית כזו וכל השכונה מכירה אותו. בהתחלה מנעתי ממנו לצאת, אבל הוא יודע בדיוק מהיכן לחמוק תוך כדי שבירת תריסים. לפעמים הוא מתנהג כמו הומלס, כמו איזה מסכן שאין לו מה לאכול, כי תפסתי אותו על חם משונרר מהשכנה חבילת פסטרמה שלמה, ככה התגנב מהחלון מטבח שלה שבקומה הראשונה וטס עם השלל לבין השיחים. בושות עושה לי.
    .

    ''
    צ'יטה
    .
    ויש את צ'יטה שהוא מהסוג של מילקי (רגדול מעורב). הוא הנשמה הטהורה בבית. יש לו פגיעה עצבית והוא קצת הולך כמו שיכור, אבל עם השנים למד להתגבר על המגבלה שלו. איזה חתול נפלא, כזה נדיב, תמיד נותן לאחרים לאכול קודם, לא דורש כלום, רק לישון איתי כל לילה. ואם מישהו חולה מהחתולים, הוא כמו אחות רחמנייה ישר רץ לטפל בו, עם ליקוקים וחיבוקים (ראו וידאו למטה).
    כבר חשבתי שמספיק, באמת, גם כלכלית וגם פיזית 3 חתולים זה טו מאצ.

    אבל רצה הגורל ובחורף שעבר, אני יורדת בדרכי לעבודה ובאמצע הכביש מתחת לבניין אני רואה גור חתולים גוסס. המסכן הזה פשוט חיכה למותו, שכב שם בכניעה כאשר גשם זלעפות יורד עליו. אספתי אותו מיד, התקשרתי לבוסית ושתינו לקחנו אותו לווטרינרית. 800 גרם של עצמות ועור. חולה מאוד בדלקת ריאות ועיניים, הווטרינרית לא הייתה אופטימית לגבי הישרדותו. קיבל תרופות, לקחתי אותו אלי הביתה, בודדתי אותו משאר החתולים ל-10 ימים. לאט לאט הוא התחיל להתאושש, לאחר כשבועיים צ'יטה לקח אותו תחת חסותו ועזר לו להתאושש. לאחר שהבריא והשמין יפה, הצעתי אותו לאימוץ. אבל אף אחד לא רצה אותו. לאחר כ-3 חודשים כבר נקשרתי אליו מאוד אז החלטתי להשאיר אותו. שמו בישראל: ואן גוך. למה? גם בגלל האוזן החתוכה וגם בגלל שהוא מעלים לי בבית את כל המכחולים והמברשות. הוא גם חושב שהוא כלב, מביא לי כל מיני מקלות שאזרוק לו ומביא לי אותם בחזרה.
    .

    ''
    ואן גוך היום
    .
    צ'יטה מטפל בואן גוך כשהיה גור:
    .
    ''
    .
    עכשיו הוא החתול השמן ביותר בבית, הקנאי והרכושני ביותר, הוא חשדן מאוד וישן רק על איזה בגד או תיק שלי.. אה.. והוא קצת סוטה, כל הזמן מענג את עצמו.. או שהוא מחפש את אשכי הרפאים שמזמן נלקחו ממנו. 
      בסרטון למטה, חברות תפסו אותו על חם ומסתלבטות עליו מגניב לא יודעת, אבל בהחלט הוא נשאר איתנו.

    .


    ''
    .
    אז אלה הם ארבעה המופלאים שלי שמדללים מאוד את חשבון הבנק שלי אבל ממלאים את הבית באהבה ושמחה אין סופיים.
     


    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/15 19:32:
      פוסט מקסים.
        29/11/15 19:04:

      צטט: נערת ליווי 2015-11-26 21:03:15

      את לא מאמינה איך באת לי בזמן.

      בדיוק נזכרתי ששכחתי להחזיר טלפון לוטרינר.

       

      מתקשרת אליו וחוזרת לקרוא.

      ובינתיים דוגמית של שניים פרטיים שלו. אחכ שלי (בלי נדר)

       

      http://cafe.themarker.com/image/3258431/

       

      http://cafe.themarker.com/image/3258430/

       

      מרחת עלי חיוך ענקי.

       

      תודה !!

      -----------

      בכיף! אבל איפה שלך? תביאי!

        29/11/15 19:03:

      צטט: גליתZ 2015-11-26 21:32:23

      פוסט מרגש.. כן כן דמעתי.. את מדהימה וארבעת המופלאים מופלאים!
      ---------
      תודה רבה גלית! 
        29/11/15 19:00:

      צטט: Ronnie 2015-11-27 08:28:57

      all fur one
      one for all
      -----------
      בדיוק ככה הם! :)
        29/11/15 18:59:

      צטט: עו"ד ועוד 2015-11-27 11:59:32

      כבוד השר אורי אריאל קורא, וגופו מתכסה זיעה קרה. קצף לבן ממלא פיו, ומבטו מזוגג.
      ----------------------------------------
      חחחחח גדול!
        29/11/15 18:59:

      צטט: ~בועז22~ 2015-11-27 12:15:07

      שתי בתולות זקנות חלקו דירה.

      ברשותן הייתה חתולה והן לא נותנות

      לה לצאת כלל מהבית.

      יום אחד זכתה אחת מהן בפרס:

      הפלגה בספינת תענוגות...

      לא עובר אלא יום מהתחלת ההפלגה

      היא מצלצלת אל חברתה, בדחיפות-מה

      וכמעט ללא נשימה היא אומרת לה:

      שחררי את החתולה, מהר!

      קריצה

      --------------

      חחחחח חזק

        29/11/15 18:58:

      צטט: א ח א ב 2015-11-27 21:36:07

      חתולים בצמרת. אגב אם נדמה לך שהחתולים האלו שלך, טעות בידך. את בכלל שלהם...:)
      -------------
      אמרת במדויק! :)
        29/11/15 18:57:

      צטט: זונות פוליטיות 2015-11-28 10:10:11

       

       

       

      ברוטוס:   ניחשנו שאורי אריאל יוזכר. אבל אנחנו נמנע מלהזכיר זונות פוליטיות אחרות מהממשלה והכנסת, אפילו לא נגיד שביבי וצרתו אמצו כלבה. יש לנו סימפטיה למי שאוהב חיות (כנראה הוא גם אוהב אדם) וסלידה מלווה בחששות ממי שאינו סובל חיות (כנראה אינו אוהב בני אדם). כאלו אנחנו

       

       

      נטוס:     חתולים לא היו לנו כי תמיד היו לנו כלבים, אשתי אלרגית לשיער חתולים, אבל זה לא מונע מאתנו לאהוב מי שאוהב חתולים או כלבים או תוכי או כל חיית מחמד ובלבד שהיא איננה דג. כי כמה כבר אפשר לדבר אל דג בלי שהוא עונה לך?

       

       

      ..


      ''

       

      --------------

      דווקא היו לי דגים, הם הרגו אחד את השני. נשארה אלמנה אחת שלקחה את כל הקופה. פעם אכתוב על זה.

        29/11/15 18:52:

      צטט: פרח יפה 2015-11-28 12:25:57

      ואני .בכלל חתולים לא אוהבת .אבל נהניתי עד מאד לקרוא את כתיבתך .את רגישותך לחתולים .תודה
      --------------------
      שמחה מאוד שנהנית פרח. תודה! :)
        29/11/15 18:52:

      צטט: liat62 2015-11-28 13:29:39

      כתיבה משובחת...והחתולים מתוקים ברמות על. מ ק ס י ם :-))
      ------------------
      תודה רבה ליאת! שמחה מאוד שאהבת :)
        29/11/15 18:50:

      צטט: תודנה 2015-11-29 12:13:08

      איזה יופי של פוסט. כמה שהם מוסיפים לך ענין בחיים, שווה הכל :)
      ------------------
      תודה יקרה, בהחלט שווים הכל :)
        29/11/15 12:13:
      איזה יופי של פוסט. כמה שהם מוסיפים לך ענין בחיים, שווה הכל :)
        28/11/15 13:29:
      כתיבה משובחת...והחתולים מתוקים ברמות על. מ ק ס י ם :-))
        28/11/15 12:25:
      ואני .בכלל חתולים לא אוהבת .אבל נהניתי עד מאד לקרוא את כתיבתך .את רגישותך לחתולים .תודה
        28/11/15 10:10:

       

       

       

      ברוטוס:   ניחשנו שאורי אריאל יוזכר. אבל אנחנו נמנע מלהזכיר זונות פוליטיות אחרות מהממשלה והכנסת, אפילו לא נגיד שביבי וצרתו אמצו כלבה. יש לנו סימפטיה למי שאוהב חיות (כנראה הוא גם אוהב אדם) וסלידה מלווה בחששות ממי שאינו סובל חיות (כנראה אינו אוהב בני אדם). כאלו אנחנו

       

       

      נטוס:     חתולים לא היו לנו כי תמיד היו לנו כלבים, אשתי אלרגית לשיער חתולים, אבל זה לא מונע מאתנו לאהוב מי שאוהב חתולים או כלבים או תוכי או כל חיית מחמד ובלבד שהיא איננה דג. כי כמה כבר אפשר לדבר אל דג בלי שהוא עונה לך?

       

       

      ..


      ''

        27/11/15 21:36:
      חתולים בצמרת. אגב אם נדמה לך שהחתולים האלו שלך, טעות בידך. את בכלל שלהם...:)
        27/11/15 12:15:

      שתי בתולות זקנות חלקו דירה.

      ברשותן הייתה חתולה והן לא נותנות

      לה לצאת כלל מהבית.

      יום אחד זכתה אחת מהן בפרס:

      הפלגה בספינת תענוגות...

      לא עובר אלא יום מהתחלת ההפלגה

      היא מצלצלת אל חברתה, בדחיפות-מה

      וכמעט ללא נשימה היא אומרת לה:

      שחררי את החתולה, מהר!

      קריצה

        27/11/15 11:59:
      כבוד השר אורי אריאל קורא, וגופו מתכסה זיעה קרה. קצף לבן ממלא פיו, ומבטו מזוגג.
        27/11/15 08:28:
      all fur one
      one for all
        26/11/15 21:32:
      פוסט מרגש.. כן כן דמעתי.. את מדהימה וארבעת המופלאים מופלאים!
        26/11/15 21:03:

      את לא מאמינה איך באת לי בזמן.

      בדיוק נזכרתי ששכחתי להחזיר טלפון לוטרינר.

       

      מתקשרת אליו וחוזרת לקרוא.

      ובינתיים דוגמית של שניים פרטיים שלו. אחכ שלי (בלי נדר)

       

      http://cafe.themarker.com/image/3258431/

       

      http://cafe.themarker.com/image/3258430/

       

      מרחת עלי חיוך ענקי.

       

      תודה !!

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין