כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    אני אוהבת אותך, גם אני לא

    8 תגובות   יום ראשון, 29/11/15, 18:46
    הסיפור מאחורי השיר האירוטי ביותר בכל הזמנים.
    .
     
    ''
     סרג` גינזבורג
    .

     
    באמצע החורף של שנת 1967, המלחין היהודי הצרפתי סרג` גינזבורג היה מאוהב נואשות בבריז`ט בארדו. כל כך מאוהב בטירוף, עד שהבטיח להלחין את שיר האהבה היפה ביותר שנכתב אי פעם. אחר הצהרים אחד של אהבה ורוך, סרג` משכנע את בארדו להקליט את השיר, אבל בדואט איתו.
     
    ''
    בריז`יט בארדו
    .

     
    השיר נקרא `Je t`aime.... moi non plus` (אני אוהבת אותך..גם אני לא). הוא מסביר לה ששניהם צריכים לשיר את השיר כאילו הם באמת עושים אהבה. בריז`יט מתרגשת מהרעיון ואומרת לו כן. יומיים מאוחר יותר, שניהם מקליטים את השיר בסטודיו B השייך לאולפני ברקלי שבשדרת הוש, בפריז. היה זה ב-10 בדצמבר 1967. לאחר מכן נודע מפי מהנדס הקול של אותה ההקלטה, שגם סרג` וגם בריז`יט אוננו במהלך ההקלטה כדי להשיג קולות גניחות ולחישות מיניות שיהיו אמיתיות לחלוטין.
     
    ''
    סרג` ובריז`יט באולפן ההקלטות
     
    ההסדר היה של מישל קולומבייה הגדול - מדונה העסיקה אותו עבור שיריה בג`יימס בונד -.
    השיר היה מעולה בגלל שקולומבייה וגם גינסבורג גנבו את האקורדים והמעברים של השיר
     `A whiter Shade of Pale` (בהיר יותר מחיוורון) של להקת הרוק הבריטית `פרוקול הארום`, אשר במהלך 3 חודשי הקיץ הגיע למקום הראשון שוב ושוב בצרפת. זה עדיין שיא מוחלט של הצלחה במצעד השירים הצרפתי. גינסבורג נהג לומר: "הם גנבו לבאך, אנחנו יכולים לגנוב לפרוקול הארום".
     
    אשתו הראשונה של גינזבורג, אליזבת לויצקי, הייתה ממוצא רוסי, כמו גם סרג` עצמו, הייתה אחת המסייעות של סלבדור דאלי וחברה של המשורר ג`ורג` הוגנט. כך שגינזבורג היה אורח קבוע בדירתו של דאלי בפריז. מילות השיר, אמר סרג`, היו בהשראת משתמיד אמר דאלי: "פיקסו ספרדי. גם אני. פיקסו גאון. גם אני. פיקסו קומוניסט. גם אני לא". זה היה הרעיון של `אני אוהבת אותך.. גם אני לא". הפרט הגדול המהותי היה חיבור שיר שהיה כדיכוי שלעולם לא יצליח להגיע לאהבה פיזית עילאית. הטאבו של הסקס בעצמו. השיר נכתב כדיאלוג אמיתי בין שני מאהבים:
     
    אני אוהבת אותך
    אני אוהבת אותך
    כן, אוהבת אותך
    - גם אני לא
    הו אהובי
    - כמו הגל, הססני
     
    הולך, ובא והולך
    בין כליותיך (פשוטו כמשמעו: בין ירכיך)
    שם בתוכך
    שוב בא והולך
    אני נתפס

    אני אוהבת אותך
    אני אוהבת אותך
    כן, אוהבת אותך
    - גם אני לא
    הו אהובי
    אתה כמו הגלים, אני אי עירום

    אתה נוחת וממריא
    כאן בתוכי
    נוחת וממריא
    כאן בתוכי
    ואיתך אני
    את שפתיי נושך

    אני אוהבת אותך...

    אני אוהבת אותך
    אני אוהבת אותך
    כן, אוהבת אותך
    - גם אני לא
    הו אהובי
    - אהבת בשרים היא כביש ללא מוצא

    .


    כאשר סיימו את השיר, סרג` היה באקסטזה, הם הלכו למסעדה פריזאית מפורסמת כדי לחגוג.
    שם הוא השמיע את השיר לכל העולם. הוא התפאר והשוויץ ששר והקליט שיר "בשביל לעשות אהבה" עם סמל הסקס המרהיב ביותר של כל ההיסטוריה של צרפת: בארדו.
     
    למחרת, תחנת `רדיו אירופה` שידרה את השיר בפני הפתעת כולם. אנשים רבים היו המומים. בשעות אחר הצהריים, עורכי הדין של גונטר ז`אקס, הבעל המקורנן של בריז`יט, איימו לתבוע את תחנת הרדיו, בעוד בריז`יט בארדו, בפני שערורייה כזו, ביקשה בתוקף מסרג` לא לשדר יותר את השיר.
    סרג` קיבל את האיסור מחשש לפעולות תגמול מצד בעלה של בארדו. זה היה גם סופו של `amour fou` (אהבה מטורפת).
    86 יום בדיוק ארך הרומן הלוהט עם בארדו. סרג` עצמו ספר את הימים. המלחין ניסה לשכנע את מריאן פייתפול, מיריי דארק ואת ולרי גראנג` להקליט את החלקים של בארדו. אך סרג` לא הצליח בכך.
     
     
     
    ''
    ג`יין בירקין 
    .
    הזדמנות שנייה
     
    עשרה חודשים מאוחר יותר, הבמאי פייר גרימבלט משכנע את סרג` גינזבורג להיות השחקן הראשי בסרט הדרמה "Slogan". סרג` היה כבר בן 40. הפרטנרית שלו בסרט הייתה בחורה בריטית בת 22 בשם ג`יין בירקין, שכיכבה בשערורייה הגדולה ביותר של הקולנוע הבריטי, כאשר הראתה את שיער הערווה, כדוגמנית, בסרטו של מיכלאנג`לו אנטוניוני, ה`בלאו אפ` (שמו של הסרט בעברית `יצרים`), שם מופיעים ה`יארדבירדס` של אריק קלפטון.

     
    ג`יין בירקין הגיעה לסט כדי להחליף את השחקנית מריסה ברנסון שלא רצתה להשתתף בסרט. דבר הגרם למורת רוחו של גינזבורג, כי הוא לא הכיר את בירקין בכלל. ג`יין הייתה גרושתו הטריה של ג`ון בארי המופתי, המלחין הגדול של הפסקולים של ג`יימס בונד, ושזה עתה זכה בשני אוסקרים למוזיקה של "לחופש נולד", שמוקדש לאהבתו, בדיוק זו, אשתו ג`יין. בארי תמיד אמר שהיא הייתה אחת האהבות הגדולות של חייו. אבל האמת הייתה שבארי היה רודף שמלות גדול. בין כיבושיו היו שירלי בייסי, שרלוט רמפלינג, אורסולה אנדרס, קתרין דנב ועוד.. ג`ון וג`יין, מספר חודשים לפני שהתגרשו, הביאו תינוקת לעולם בשם קייט, שכיום היא צלמת. ג`יין אומרת שג`ון לא יכל להיות נאמן לה. יותר מדי נסיעות, הוליווד.. ג`יין התחתנה כאשר הייתה בקושי בת 18, ג`ון בארי היה בן 34.
     
    מהיום הראשון של הסרטת הסרט, גינזבורג הלך שבי אחרי טרפו. היא נראתה לו יצור יפהפה. הוא שינה את דעתו לחלוטין. הודות לבמאי פייר גרימבלט, הוכנה ארוחת ערב, לאחר מכן מסיבה קטנה שבה לא הפסיקו שניהם לרקוד. לאחר מכן סרג` לקח אותה למועדון הטרווסטי המועדף שלו, היכן שזמר הבלוז הנערץ ג`ו טרנר נהג לשיר. לאחר מכן לקח אותה למועדון רוסי, שבו הכירו אותו. ולבסוף, כאשר כבר היה שיכור מאוד, לקח אותה למלון הילטון. ג`יין זוכרת שפקיד הקבלה שאל אם סרג` רוצה את החדר הרגיל שלו. ג`יין גם טוענת, שהם לא עשו שום דבר מיני באותו הלילה. היה זה הרבה זמן רב לאחר מכן, כאשר סרג` רצה לסנוור אותה ולקח אותה לונציה ל`גריטי פלייס` הנפלא, שם אכלו ארוחת ערב כל לילה בבר המפורסם של הארי. אחרי ונציה הוא חזר להרשים אותה כאשר התאכסנו היכן שנפטר אוסקר ויילד בפריז.
     
    כך, עד שהגיעו שוב ל-`Je T`aime... moi non plus`, הגרסה המפורסמת של בריזי`ט בארדו. נושא שהפך לאובססיה עבור סרג`. ג`יין לא רצתה לשיר אותו מהרגע הראשון, כי תמיד אמרה שהיא לא זמרת טובה. אבל ג`יין תמיד נכנעה. כך שב-14 בדצמבר 1968, בדיוק שנה לאחר הגרסה הראשונה, באותו סטודיו ברקלי שבפריז, סרג` וג`יין מקליטים את הגרסה החדשה.
     
     
    שערורייה וצנזורה
     
    לפני כן השיר הוקלט בלונדון, באולפנים במרבל ארץ`, כי ג`יין ביקשה יעוץ מג`ון בארי. בעלה לשעבר התנהג כג`נטלמן והציע שאת עריכת השיר יעשה אותו מוזיקאי שעשה את `גולדפינגר`. ארתור גרינסלייד עשה עבודה מעולה, שינה חלק מההרמוניות כדי לשפר אותן ולהשאיר את השיר עוד יותר קרוב ל- `A Whiter Shade of Pale` של פרוקול הארום.
     
    ג`יין שרה בקול אחד גבוה יותר מבארדו. עדין היה לה קול ילדותי. הלוליטה הנצחית שסרג` תמיד נשא בראשו. בדיוק, גן העדן של סרג` עלה בקנה אחד עם זה של ג`ון בארי. אך הפעם, הם לא הזדקקו לאוננות. ג`יין עשתה טוב את קולות הגניחות ואת כל השאר, כאילו ממש היא משתגלת באותו רגע. סרג` גינזבורג היה סלבריטי ואחד הכוכבים הגדולים ביותר של חברת `פיליפס`, יחד עם ג`וני האלידיי, אבל החברה הייתה בפניקה על מה שעלול לקרות בהמשך. היה התקדים של בארדו. כך שהתקליט, הסינגל, שהופיע בשבוע השני של פברואר 1969, פורסם עם חותמת הקבעה שהתקליט אסור עבור למי שמתחת לגיל 21, בנוסף, התקליט לא נשא את סמלה של חברת `פיליפס`, אלא של חברת `פונטנה`.
     
    ''
     
    התקליט הפך באופן מיידי לשערורייה והיה במדורי החדשות בכל העולם. גינזבורג תמיד אמר שסוכנות הפרסום הטובה ביותר שלו הוא הותיקן. ואכן, הראשון בלגנות את השיר היה לא פחות ולא יותר מאשר ה-"ל`אוסרווטורה רומאנו", עיתון הותיקן. אפילו איטליה אסרה את הפצת השיר מחודש אוגוסט. הספרד של פרנקו אסר להפיץ אותו מה-10 בספטמבר. מאוחר יותר, אפילו שוודיה, ברזיל, פולין ופורטוגל גם צינזרו אותו. בפני כל כך הרבה לחץ, `פיליפס` העולמית סגרה את הסטוק של התקליט, ולבסוף, הוציאה אותו ממחזור המכירות.
     
    הופצו כל מיני לשון הרע. שג`יין צעירה מגיל 18, שהם משתגלים כמו שפנים ועוד ועוד.. אבל אף אחד לא יכול היה למנוע שעד סוף הקיץ השיר הזה ימכור כבר מיליון עותקים. ג`יין אמרה שבארצה, אנגליה, מעולם לא הבינו נכון את השיר, אבל הם היו אלה שקנו אותו הכי הרבה. היה זה השיר הראשון בהיסטוריה של מצעד השירים הבריטי שהגיע למקום הראשון שלא בשפה האנגלית. הוא היה בראש מצעד השירים במשך 33 שבועות. האמריקנים לא רצו לעשות לה פרסומת. `מרקורי רקורדס` והמנהלים שלה תיארו את השיר כמגונה, בפשטות.
     
    רוג`ר ואדים, שעשה עם בריז`יט בארדו את הסרט `ואלוהים ברא את האשה`, אסף את בארדו ואת בירקין בסרטו `דון ז`ואן 73` וחשף אותן עירומות עם סצנות אהבה. את סרג` זה חירמן לחלוטין, כמובן.
    ''
    .
     
    לבסוף, בשנת 1986, בריז`יט בארדו הסכימה שהגרסה שלה תשוחרר, עם שילוב חדש כדי להפוך אותה למודרנית, בתמורה שההכנסות יועברו לעמותה להגנת בעלי חיים. השיר לא הפך ללהיט כמובן, פרט לצרפת.
     
    סרג` גינזבורג נפטר בגיל 62 בשנת 1991. ג`ון בארי עזב את העולם הזה לפני כשנתיים, בגיל 77.
    בריז`יט בארדו עדיין חיה והיא בת 78. ג`יין בירקין בת 66 והדיסק האחרון שלה יצא לפני 5 שנים. את בתה מבן זוגה השני, סרג`, היא שרלוט גינזבורג המפורסמת, ששרה עם אביה שיר של גילוי עריות בשם `Lemon Incest`, כאשר זו הייתה רק בת 12. פה זו כבר הייתה פרובוקציה שפרצה את כל הגבולות. הסקנדל היה גדול, והפעם, בצדק. הוא טען בנחישות שמדובר בקטע אמנותי נטו.
     
    הבארדו סיכמה לפני שנתיים: "`Je t`aime... moi non plus` הוא המנון הנפלא ביותר שנעשה לעשיית אהבה, מחווה ייחודית, אמיתית, פנטסטית".
    אמן.

    הגרסה עם ג'יין
    .
    ''


    הגרסה עם בארדו.

     

     

    ''

    .

     

     

    הגרסה האגרסיבית של מדונה 

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/12/15 10:55:
      סיפור לגמרי מרתק ומרגש...תודה לך שהארת את עייננו ואוזנינו :)
        30/11/15 17:27:

      תמיד יש מקום לאהבה וכמה שיותר, יותר טוב.

      וג'ון בארי כתב את פס הקול לאחת מסדרות הטלויזיה האהובות עלי בילדותי - "המשכנעים" עם רוג'ר מור וטוני קרטיס.

      קלאסיקה בפני עצמה.

      ''

        30/11/15 15:38:
      הגירסה של ג'יין היא הכי מוצלחת -בכל זאת.
        30/11/15 13:11:
      באמת שומעים את פרוקול הרום..הרבה רעש סביב שיר סתמי..שנות ה60 והחתול פריץ...והן יפהפיות.
        30/11/15 08:33:

      אני לא חולק שיש לשיר מקום "מכובד" בהיסטוריה

      המוזיקלית של דברי ימי העולם...

      ויחד עם זאת, פרובוקציה מעולם לא הייתה הדרך

      שלי להעריך יצירה ואת יוצריה (ובמקרה הזה, את

      יצריה...)

      קיראי לי שמרן/פוריטן..., אבל ישנם (עדיין...) דברים

      שאמורים להיוותר במסגרת צנעת הפרט, לא כול

      דבר פרטי ראוי לו להפוך לשלט-חוצות...

        30/11/15 07:47:
      הרבה אהבה סביב שיר אחד...
        30/11/15 01:45:
      אכן, המנון נהדר למעשה האהבה
        29/11/15 20:32:
      אינפורמציה מעניינת על שיר מסעיר .... תודה :)

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין