בתוך כל אחד ואחת מאתנו יש רגעים של חסד צלולים ובהירים, מהולים בכמיהה וערגה למשהו מוכר מהעבר של אהבה טהורה. רגעים שבהם הכול מתפוגג ואין דבר מלבד תחושה נפלאה של שקט ושיוט, המלווים ברטט נעים, המזכיר עריסת תינוק, הנעה לקצב נשימותיו.

ברגעים אלו, הכול מתפוגג: המציאות הפיזית, המחשבות, הרגשות, הדאגות, התכנונים וכל מה שיש לעשות. אין צורך לחפש משמעות, אין מטרות ויעדים לכבוש והצורך והרצון מתמוססים. יש רק תחושת שלמות שאין שנייה לה, פשוט נוכחות.

ברגעי חסד אלו של הפוגה ממשחק החיים, אפשר לראות בבהירות מקרוב ומרחוק את מה שלא ניתן לראות מכאן!!! ניתן לצפות במשחק האנושי מבלי להיות משתתף, מבלי להזדהות, מבלי הצורך לנקוט עמדה, כמו הנשר הדואה בשמיים לתפוס עמדת תצפית, ופשוט להתבונן במרחבים שבתבנית החיים בכללותה. אופקים חדשים נפרשים, הראייה מתחדדת ומתרחבת, השמיעה לדקויות מתעצמת, ללא כל מאמץ. עוצמה שאין שנייה לה, ממלאת את ישותך. מהמקום הזה, מתקבלת השראה המאפשרת להכיל את עצמנו וכל שסביבנו – לעוט – לנסוק – לצלול – ולהבין מתי התזמון הנכון לעשות את הדבר הנכון - לזהות ולראות הזדמנויות חדשות – לנצל את המשאבים כראוי – להוות כוח יצירתי חדש בעולם ולקחת אחריות ולהפוך להרבה יותר ממה שנראה כלפי חוץ. את העוצמה הזו, יש לדעת לנתב בעולמנו בתבונה וענווה פשוט באהבה!

* ציטוט...נשלח אלי מפורטל אלטרנטיבלי ואהבתי כל כך

אני אלוהים של האהבה