כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    שטוקהולם

    7 תגובות   יום שלישי, 1/12/15, 10:54

    לא! זה לא פוסט על שטוקהולם.

     

    האמת שגיבור הפוסט של היום יודע לספר סיפור, אני במקרה הזה אשתדל לא לקלקל יותר מידי. כשהוא התחיל לגלגל את הסיפור, הפתיח עסק ברקע של הגיבורים, חיים שאל אותי אם יש לי פה חומר לפוסט, עניתי לו שיש לכמה וכמה פוסטים.

     

    מההתחלה ברור שכל מה שעניין אותו זה להיות בשטוקהולם בטקס חתני פרס נובל.

    כבר בתחילת הסיפור הוא התעכב, לכאורה יותר מידי, בתיאור הרגליים היפות של הלבורנטית, זה לא היה מקרה. הוא התעכב ופירט גם בעניין הבחור שהפסיק להגיע לפגישות של הפרלמנט בגלל שזמן הבילוי של פרלמנט, הפך לזמן איכות עם המאהבת.  אבל זה הוא מודה, לא קשור לסיפור רק לקנאה בבחור.

     

    הסיפור מתחיל בזה שסבתא שלו טענה שיש לה תרופה נגד סרטן. היו לה גם כמה הצלחות. כמו בעניין הכאב ראש של השכנה מלמעלה וכאב הרגל של השכן עם הכלב. האמת היא שהבעיות באמת נפתרו לשביעות רצון הפונים, אבל למען הדיוק יש לציין שהם לא באמת אובחנו כחולי סרטן.

     

    לא ניכנס כאן  לפרטי התרופה כי הוא מתכנן לרשום על זה פטנט ולהופיע , כשזה יצליח , בטקס פרס נובל , בו יקבל בחיוך את ההמחאה השמנה ,ושם הוא מתכון  כמובן להזכיר את סבתא מול כל הקהל.

     

    דרך חבר הכיר פרופסור העוסק בחקר תרופות. שכנע אותו לעשות ניסוי קטן  במעבדה ,עם התרופה של סבתא .

    הם עשו איזה הסכם שותפות שגיבורנו אחראי על המימון והפרופסור על כל הצד המקצועי, על סעיף אחד הוא התעקש, אם נוסעים לשטוקהולם, אז יחד.

    זה התחיל רק עם צלחת פטרי אחת. אחר כך עם משהו יותר  סדרתי. כל פעם התוצאות הראו ששווה להתקדם. צעד אחר צעד הוא שכנע את הפרופסור להתקדם. הפרופסור ראה שהתוצאות מראות על אפשרות להצלחה. הכול כמובן לא במסגרת המחקר המסודר והממומן של הפרופסור, רק מהצד ולשם שמירה על מורשת הסבתא. האמת שהפרופסור עוסק בפרמקולוגיה אבל לא בחקר הסרטן.

     

    יש אומרים שהם הגיעו גם לניסויים בעכברים, אבל לא לחצתי עליו בנושא. הוא דאג לכל ההוצאות הכספיות, וכל מה שמעניין אותו זה רק לתפור חליפה ולטוס לשטוקהולם.

     

    הניסוי התקדם.

    הייתה תקופת חגים, האוניברסיטה הייתה בחופשה, הניסוי היה בשלב קריטי והרציפות הייתה חשובה. הלבורנטית אמרה שהיא בכל מקרה צריכה להיות במוסד כי יש לה ניסוי אחר לטיפול  והיא יכולה לשלב את שני הדברים.

     

    הכול עבד יפה, אך בגלל לוחות זמנים של שני הניסויים נוצר חור של שעה שעתיים מידי פעם. הלבורנטית ירדה לדשא וקראה ספר בהנאה. השמש החמימה גרמה לה להפשיל קצת את המכנסיים ולשזף את הרגליים.

    הבנתם את זה ?

    רגליים יפות אמרנו בתחילת הסיפור.

    לרגליים יש השפעה מהממת.

    עבר ראש המחלקה ראה מה שראה, ניגש ללבורנטית ונכנס לשיחה קלילה. תוך כדי הוא שאל מה גורם לה  להגיע לאוניברסיטה בחופשה?

    הלבורנטית סיפרה על איזה ניסוי הקשור לחקר הסרטן.

    ראש המחלקה הבין שעושים כאן ניסוי לא מאושר, לא נחתם חוזה עם המוסד והניסוי קשור לנושא שלא שייך לתחום המחקר של הפרופסור.

     

    בהתחלה היה קצת רעש במערכת ואחר כך הביאו לו חוזה. הוא עיין קצת, גיחך קצת מול האחוזים שנותרו, אותו מעניין בעיקר ששטוקהולם  לא הוזכרה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      המאה הקודמת נחשבה לזמנו של ה"אנטי גיבור". ועכשיו? איני יודעת. אבל זה ב"הומניטאס", לא במדע. מה כבר אני יודעת?!
        3/12/15 01:03:
      והכל בגלל הרגליים היפות של הלבורנטית...
        2/12/15 15:23:
      כתבת יפה, אהבתי.
        2/12/15 14:41:
      הרגליים היפות בפתיח הופיעו בסיום הרשומה בה היה סיבוך והתרה. אולי צריך להמציא תרופה שמסבירה את הכללים..
        1/12/15 16:30:
      שווה להקדיש גם פוסט שלם לסבתא ההיא... (-:
        1/12/15 16:28:
      שטוקהולם עיר יפהפיה. השוודים קצת אטומים בהבנתם את אזורנו. כיום יש כבר יותר מ-11 מילון מוסלמים בה שוודיה. אלברט אישטיין שהיה מועמד לנובל בקושי קיבל את זה. בכתובים נאמר שהיה אחד הלקטורים השוודים שהיה אמור להעריך את מה שעשה אינשטיין התנגד -אומרים מסיבה של אנטישמיות. לבסוף הוא קיבל אבל לא בתורת היחסות המפורסמת
        1/12/15 12:37:
      ביקרתי באולם בו מחולקים פרסי נובל...סטוקהולם לא בדיוק מקום מיוחד לבקר בו...אני עובד כרגע על תרופה לטרור...