בפרשת השבוע "וישב".

עיקר הפרשה: נפילותיו ועליותיו  של יוסף. יוסף מתבלט כבן האהוב על יעקב וזוכה לכתונת פסים מאביו --
דבר המעורר אצל יתר האחים תרעומת כלפי יוסף. בגיל שבע עשרה חולם יוסף שני חלומות הקשורים במעמדו המועדף:

בראשון -- האלומות של אחיו משתחוות לאלומתו, ובשני -- השמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו.

 
הוא מספר לאחיו את החלומות האלה, והם שונאים אותו עוד יותר.

יום אחד יוצא יוסף לאזור המרעה שבו רועים אחיו את הצאן. הם זוממים להרוג  אותו, אך ראובן, שמתכנן לשוב ולהצילו, משכנע אותם להשליך אותו לבור.

כאשר אורחים ישמעאלים מזדמנת למקום, יהודה משכנע את האחים למכור את יוסף לישמעאלים, והוא נלקח למצרים ושם נמכר לעבד. האחים טובלים את כתונת הפסים בדם של שעיר עיזים ומספרים ליעקב אביהם שבנו נטרף על ידי
חיה רעה. יעקב מתאבל על בנו וממאן להתנחם.

ברכת השם שורה בבית פוטיפר בזכות יוסף שמתקדם ומצליח מאד עד ליום  שבו אשת פוטיפר מאשימה את יוסף  "כי בא אלי לשכב עמי". 

פוטיפר כועס ומשליך את יוסף לבית הסוהר של אסירי המלך. שם יוסף מופקד  על שר המשקים ועל שר האופים, ופותר להם בהצלחה את חלומותיהם.

חלומותיהם מתגשמים, אך בקשתו של יוסף ששר המשקים יספר לפרעה, וישחרר  אותו, נשכחת.

כוח החלומות -- בגיל 17 יוסף חולם להיות מלך, ולמרות כל הניסיונות והקשיים בסופו של דבר הוא מגשים את חלומו, הוא נהפך להיות משנה למלך מצרים ועל פיו יישק דבר.

התהליך רצוף ירידות וקשיים רבים: הוא נזרק לבור, נמכר לעבד, נכנס לבית הסוהר, אבל בסופו של התהליך חלומותיו מתגשמים.

ספר "הזוהר" מסביר כי כשאדם חולם חלום והוא רוצה לספר על חלומו, עליו להיזהר ולספר רק לאנשים שאוהבים אותו ורוצים בטובתו, ובכל מקרה "כל החלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה", כלומר הפירוש שנותנים לחלום באמצעות הדיבור, יש לו כוח  אדיר להשפיע על קיומו במציאות, ולכן תמיד כדאי לתת פירוש טוב וחיובי לחלום כדי  להטות את המציאות לטובה ולברכה.

יוסף עובר תהליך ממושך של למידה . מילד מפונק למנהל עסקיו של פוטיפר, זוכה לתהילה, ושוב נופל. עד שהוא לומד
את השיעורים שלו.

בתמונה - הבור (בגליל), שלפי הסברה, אליו הושלך יוסף

שבת מבורכת