על המים - רשימה מצולמת

TheMarker Cafeבאבא יאגהחביתהעל המים - רשימה מצולמת

חביתה

רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

על המים - רשימה מצולמת

‎39

טיולים ותיירות ברמה, אגם אינליי, בתי מנזר בודהיסטים, סו צי, מדינת שאן, עוני, במבוק, לוטוס, משי הלוטוס

66 תגובות יום שבת, 5/12/15, 20:30

אני שונאת לדרג. כל דרוג חוטא למציאות, מציג אותה בשחור-לבן, מתעלם מעושרה, ממורכבותה ומצבעוניותה, אף-על-פי-כן, אם תכריחו אותי, אדרג, אפילו אדרג יופי.

אם תשאלו מה המקום היפה בנופיה המרהיבים של בורמה,שאליו הייתי רוצה לחזור, אם כי אני בטוחה, שהדבר כבר לא יסתייע לי בגלגול הזה, אענה מיד: אגם אינליי.

האגם, שנמצא במדינת השאן, גודלו 116 קמ"ר ועומקו בין 1.5 עד 5 מטר, משתנה לפי עונות השנה, חיים בו כ-70,000 בורמזים ומינים אנדמיים של חי וצומח. מסביב לאגם בנויות ארבע ערים ועשרות כפרים שחלקם על המים וחלקם על גדות האגם.

האגם הוכרז כשמורת טבע לא רק על ידי שלטונות בורמה, אלא גם על ידי אונס"קו.

רוב תושבי הסביבה הם ה-INTHA ורובם בודהיסטים, כך שכל מי ששט באגם אינו יכול שלא להתפעל מהמקדשים, שנישאים על גדות האגם ואפילו על המים.

למעלה, מקדשים על גדות אגם האינליי

תושבי אזור האגם גרים על היבשה ועל המים בבתי עץ מורמים על קורות במבוק. קירות הבתים ארוגים מרצועות במבוק גם כן. בכלל בבורמה, הכל החל בכלי אוכל, דרך מקטרות, פיגומים, קישוטים, בתים, גדרות וכלה בגשרים עשוי במבוק.

קירות ארוגים מבמבוק

ממגורה באגם

ובית

ואחד שאופייני ממש על המים ובתוכם

ואחד עם מקלחת בכניסה

כלי התחבורה, הקאנו, בגארג'

תחנה, מכאן ולכאן מפליגים

בית מלון, שחדריו כמו צפים - נפלא, אבל כל כך ריק שבא לבכות

והנה הוא מקרוב, בפנים פאר והדר

והאגם...

והאגם, והאגם, והעיניים לא תשבענה...

התחבורה באגם בין הכפרים נעשית בסירות קאנו, שאותן משיטות הנשים ובסירות מנוע גדולות ומהירות יותר, המושטות בדרך כלל על ידי גברים.

הדייגים באזור משיטים את סירות העץ במשוט רגל. הדייג עומד על קצה הסירה על רגלו האחת וברגלו השניה הוא לופת את המשוט, כך הוא יכול לראות את הצמחיה שעל המים וזו שמתחת ולא - יסתבך ויתקע בה.

כלי תחבורה עיקרי

שתי שמשיות

כבר לא נותרו לי מלים לתאר את היופי, תשלימו בעצמכם

משוט רגל מאפשר להמנע מסבכים ומשאיר ידיים פנויות לדיג

כלוב הבמבוק מורד ללכוד את הדגים

הבורמזים באזור אינליי מגדלים בגנים הצפים ירקות פירות ואפילו אורז, הם שולים ממעמקי האגם ומפני האגם עשבים ואצות ויוצרים מעין מיטות שצפות על המים ומהוות את הקרקע הפורה לגידולים.

ארוחה אופיינית לאזור תהיה אורז מותסס עם תפוח אדמה או דג (יש מיני דגים אופייניים לאינליי) ושאן-טופו, כלומר טופו שטוגן פעמיים.

נוסף לחקלאות מתפרנסים יושבי האגם גם מתעשיה זעירה, שכולה נעשית בעבודת יד, כמו טווית בד מפרחי הלוטוס, ממנו טווים חוטים ואחר כך אורגים את הבד היקר בעולם, את משי הלוטוס, ומתעשיית סיגרים, שבשל טיבה, מתחרה בתעשיית הסיגרים הקובנית.

חוטים שמושכים מגבעולי הלוטוס, מהם ייטוו חוטים וייארג משי הלוטוס

מבטה של פועלת, סדנא לכלי במבוק שנמשחים בלאכה, שיטה ייחודית לאמנים יפנים ובורמזים, העבודה הבורמזית פחות מושלמת

עבודה סיזיפית - השטחה של עלי זהב, שמשמשים לקישוט הבודהות. הפועל עומד שעות ומכה בזהב

עושה שמשיות מבמבוק, גם מנגנון הסגירה והפתיחה נעשה בעבודת יד

וזו צובעת את השמשיות

נייר הבמבוק ממנו נעשות המטריות, נעשה גם הוא בעבודת יד ואורך זמן רב

אחרי חזרתי מבורמה, ב-10.11.2015 , כשכותרות העתונים בעולם הכריזו על החגיגה הדמוקרטית בבורמה, או במלים אחרות על נצחון מפלגת ה- NLD בראשותה של סו צ'י, לא יכולתי שלא לשמוח עם הבורמזים, בעיקר כשזכרתי את השיחות שניהלנו עם מדריכי הטיולים המקומיים כדי לנסות ולהבין את המצב הפוליטי השברירי בבורמה.

דגלי NLD

התקווה - סו-צ'י על כרזת בחירות

הרוב היה משוכנע, שאכן מפלגתה של סו צ'י הנערצת, תזכה בבחירות, ואכן המפלגה זכתה ב-77% מהקולות! אבל כך גם היו משוכנעים, שהצבא והחונטה לא יוותרו על שלטונם. גם אם המונים יצאו לרחובות - ללא עזרה מבחוץ , ברציחות, יריות ועינויים ימנע השלטון הצבאי את עלייתה לשלטון של סו צ'י למרות ניצחונה.

במוסף תרבות וספרות של "הארץ" מה-13.11.2015 קראתי את ביקורתה של רות אלמוג על "כלוב הלטאה", חייו של טזא, גיבור העלילה, הם דוגמא אחת מחייהם הנוראים של מי שנמקים בבתי הכלא הבורמזיים, כשכל חטאם - השאיפה לחירות.

אגב, מהספר הזה, כמו גם מניתוחים אחרים של המצב הפוליטי בבורמה, אפשר ללמוד על מעורבותם הרבה של המנזרים הבודהיסטים ועל הפעילות החתרנית של רבים מהנזירים נגד שלטון התועבה.

אז כסיפא, הנה עוד כמה צילומים מחיי המנזרים ומהשוכנים בהם.

נזירים מקבצים את ארוחת הבוקר