כותרות TheMarker >
    ';

    זכויות הגבר בישראל

    מדינת ישראל נשלטת ע"י דיקטטורה פמיניסטית. ארגוני הנשים שולטים במדינה באופן מוחלט בכל תחומי החיים ומכתיבים כל דבר בכוח, בצנזורה כבדה, סתימת פיות ושטיפות מוח המוניות דרך אמצעי התקשורת.

    ארכיון

    הקוזאקית הנגזלת רחלי רוטנר

    0 תגובות   יום ראשון, 6/12/15, 10:54

     

    ''
     

     

    זעקת הקוזאק הנגזל מתייחסת לעם אכזר במיוחד ברוסיה לפני מאות שנים, שנהג לפגוע ביהודים ואח"כ לטעון שבעצם היהודים הם אלה שגנבו מהם ושדדו אותם. במציאות כיום, אין תיאור טוב יותר מלתאר את תגובתן השיטתית של פמיניסטיות בכל פעם שמישהו מעז לטעון שהן בעצם פוגעות אנושות בגברים ומתנהגות בבריונות נוראית.

     

    הדוגמא האחרונה עם ח"כ לשעבר יינון מגל, ממחישה יותר מכל את הנטייה הסדיסטית של פמיניסטיות גם להתעלל בגברים וגם להאשים אותם כאילו הם "תקפו ראשונים". הפרשה הזאת מפריעה לי אישית, בתור מישהו שלא ממש סובל פוליטיקאים ואת המערכת הפוליטית, והנה ראיתי בכנסת אדם ישר, הגון והוגן, חבר כנסת טוב ומוערך לכל הדעות, שאני יכול להזדהות איתו, והכי חשוב - נאמן למטרותיו ומשקף את מה שבאמת חשוב, כמו למשל לגבי המלחמה בטרור, נושא עליו כתבתי לאחרונה.

     

    עם תחילת "הפרשה" לפני כשבועיים, הכינו מראש הפמיניסטיות קמפיין הסחת דעת מתוחכם ו"הפוך על הפוך", כדי ללמד את החיילות שלהן איך "להתמודד" עם "גלי השוביניסטים שונאי הנשים ברשת" שיתקוממו בצדק על שימוש היתר הציני שעושות נשים בישראל בנשק הכאילו-הטרדה-מינית כדי לבצע חיסולים פוליטיים. אני קורא לתרגיל הזה שלהן:"הקדימי מכה לתרופה".

     

    התחילה מגישת הטלוויזיה הפמיניסטית לינוי בר-גפן (שהיא גם פעילה קבועה בכנסים של ארגוני הנשים), ופרסמה בקבוצת הפייסבוק "אחת מתוך אחת", את רשימת "המדריך למתלוננת הטובה", לפי תיאוריה "לא משנה מה קרה, תמיד יאשימו את המתלוננת ולא את התוקף". כך לדוגמא, היא מתחילה בסעיף הראשון:

     

    "התלוננת מיד? הזויה; התלוננת אחרי שנה? - עכשיו באים?"

     

    הרי זה קשקוש לטעון כאילו "שנה זה יותר מדי זמן" כי אנחנו שומעים סיפורים על מתלוננות הזויות שצצות להן "לפתע" כאילו בספונטאניות לאחר 10, 15 ואפילו 20 שנה! ליתר דברי ההבל שכתבה אין טעם להתייחס כי זה נראה שהיא לוקחת את המציאות, הופכת ומעוותת אותה כדי שתתאים לנוחיותה. מדוע שתתן לעובדות לבלבל אותה?

     

    כיום ידוע לכל עו"ד מתחיל שבביהמ"ש מתלוננת על עבירות מין מקבלת יחס מלכותי ומעמד מיוחס. מראש היא נחשבת צודקת אלא אם ה"נאשם מראש" יצליח להוכיח אחרת. בניגוד לתיאוריה של בר-גפן, אם המתלוננת שוכחת משהו, זה "בגלל הטראומה הנוראית", אם זוכרת פרטי פרטים, "זה בגלל שזה היה מאוד טראומתי", אם היא מתבלבלת ומחליפה גרסאות "זה בגלל הטראומה", אם היא מתחילה לבכות ולא יכולה לענות על שאלה מסויימת, מוותרים לה כי היא הרי "בטראומה"!!

     

    נחזור ל"טראומה" של גב' רוטנר:

    אייטם אחר אייטם בכל מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה השונות טחנו שוב ושוב, 24 שעות ביום, את אותם מסרים מוכתבים-מראש כאילו רחלי רוטנר היא אישה מסכנה, חלשה, תמימה וחסרת ישע, שקהל הגולשים "שופכים את דמה". כל אמצעי תקשורת המיין סטרים בישראל העבירו שיטתית את המסרים נגד יינון מגל, תוך כדי טענה מניפולטיבית ושקרית כאילו הוא "הודה במעשים החמורים שיוחסו לו". התוצאות, למרבה הצער, גם של הדחתו ממפלגת "הבית היהודי" וגם החלטתו להתפטר מהכנסת, מראות מי באמת היה הצד החזק והשולט, ולא בלשון זכר.

     

    הרי ברור וידוע שמי שעמד מאחורי הקלעים הוא בעלה השמאלן של רוטנר, אחד הכותבים של תוכנית השמאל הקיצונית "גב האומה", שבעצמו הכריז על כך בפייסבוק. גם לי היה ה"עונג" להתעמת עם אחד הכותבים שלהם כשטען בפניי בלי בושה שצה"ל רוצח להנאתו בדם קר נערות פלסטיניות תמימות וחפות מפשע.

     

    לאלה שתוהים "למה הוא התפטר? אולי הבין שעשה משהו לא תקין?", אני מאמין שהיות ויינון מגל הוא איש תקשורת וותיק ומנוסה, הוא מודע היטב לכוח המוחלט של נציגי התקשורת, "תא העיתונאיות" ובכלל נציגות הפמיניזם הרדיקלי שחולשות על כל דקת אוויר פנויה ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ובכל מקום בעיתונות הכתובה. לכן הוא ידע שאין לו שום סיכוי והחליט:"עדיף להיות חכם ולא צודק".

     

    כיום אין בכלל ספק ותשאלו כל מי שנמצא במערכת הפוליטית והמשפטית: מי שבאמת שולט במדינת ישראל אלא הם בריוני ובריוניות התקשורת יחד עם אלילי הבג"צ שלהם. התקשורת היא זאת שחיפתה בין היתר על הגיבורה שלהם, שופטת העליון עדנה ארבל (זאת שהוציאה ב1998 תקנה שמעניקה פטור אוטומטי למעלילות בנושא עבירות מין ואלימות במשפחה), כשהתגלו שקרים בקורות החיים שלה.

     

    הפוליטיקאים הגברים למעשה מסורסים, חלשים, כנועים, חסרי עמוד שידרה - בובות על-חוט שנשלטים ע"י לחץ עצום משדולות וגורמים חיצוניים שונים, כשברור ושקוף שארגוני הנשים הם אלה שקובעים את סדר היום. זו עובדה - חברי כנסת מכל רחבי הקשת הפוליטית, גם בתפקידים הבכירים, אמרו לידידי העיתונאי גיל רונן ב4 עיניים:"מצטער, אין לי ביצים להתעמת עם ארגוני הנשים".

     

    אני ממליץ לכם לחתום על העצומה הזאת להחזרתו של ינון מגל, מתוך אקט מחאתי כדי שהפמיניסטיות ימשיכו לחשוש ולהבין שהציבור כבר לא בולע את תעמולת השקרים שלהן.

     

    ולקינוח, בדיחה ששמעתי פעם, ומציירת היטב את הרדיפה וההתנכלות כלפי יינון מגל ואורן חזן לאחרונה: אתה שוחה בלב האוקיינוס. פתאום יוצא לך ממעמקי הים תמנון ענק והוא צועק עליך:"היי תפסיק! אתה מרטיב הכל!".

    והמבין יבין...

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      jack_nukem
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין