כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ביעותי הנפש

    פרופיל

    לעולם לא זה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    ;;

    1 תגובות   יום שני, 7/12/15, 08:45

    לא הולכתי חיים קלים, לא שאני מתלונן חלילה, 

    פשוט, נדמה שהעדפתי לאבד את עצמי בחלומות יותר מאשר  לעבד את עצמי במציאות. 

    אותם מקומות תמיד היו נראים לי טובים יותר, צבעוניים יותר, אידאלים למוחו של ילד קטן. 

     

    היו אז מפוצצים אוטובוסים, ומסעדות,אני זוכר את זה טוב.

    היינו בגינה הציבורית, שיחקנו גולות, כשאבא צעק כמו בכל פעם שקורה מקרה כזה 

    להיכנס מהר הביתה. מהר, כאילו שיש משהו מאחורינו שרק עורב לו בפינה ומחפש לכבוש  אותנו להטמיע אותנו.

    כבר אז הייתי מפחד מאוטובוסים, לא הבנתי את זה אף פעם, אבל בראשי צפיפות הייתה משהו לא נעים. אולי זה הפחד, או שזה הקונטקט האנושי הזה, להיות מלוכד בפחית שימורים עם כל כך הרבה אנשים שונים, שמביטים בך, בוחנים אותך מסינטימטר לסניטמיטר. אם זה לא היה מספיק, תמיד הייתה את האלימות, במיוחד בשכונה, היינו יחסית מרוחקים משאר העיר, והיינו מקבץ של אנשים מכל מקום. כמו מיני קיבוץ גלויות בשכונה אחת. היו לי את החברים מהשכונה, ואפילו אני זוכר את השכן הערבי הצעיר, שהיה בגילי ולא התייחסנו אליו יפה כי היה ערבי, מצד שני הוא לא היה נחמד כל כך אלינו, אבל אולי הוא סתם רצה להשתלב ולא יכל. - מצד שני גם אני לא יכלתי להשתלב, תמיד ניתקתי קשרים, אולי זה היה בגלל כל המכות שחטפתי, היריקות ההשפלות, גם לי היה את החריגות שלי, בשונה משלו אבל מה יכלנו להבין אז, היינו רק ילדים. ואולי זה מה שעיצב אותנו היום וממשיך לעצב אותנו, אותן חוויות שקיבלנו, הטראומות על ידי גורל שפשוט המשיך להסתובב אז שהעולם הרגיש כל כך גדול. 

    אז היום אני מוקיר את הפנטזיות שהיו לי, כמתנה הכי יקרה שהמוח יכל לתת לי, לעבד לי, שאאבוד יותר מפעם אחת ארגיש חיי, אפילו אם זה בתור מוחי. היום כשאני גדול, והעולם עצמו מרגיש קטן, והחוויות הצטמצמו לשברים מפורקים שנמצאים בכל מקום, עדיין נותר מקום רק לחלום ולקוות, להסתכל על אותם שברים ולנסות לאחות אותם לתמונה אחת ברורה, שתלמד אותי איך להתמודד עם כל הרעש הזה. ולקוות למחילה מאותם מקומות בתוכי שלא יכולים להתאחות. אך רק חפצים בכך. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/16 16:40:
      תמחל לך כי חבל על הזמן שעובר תמחל כי המחוגים לא יחכו לך ולבסוף יהיה מאוחר מדי.. תמחל היום.

      תגובות אחרונות

      פוסטים אחרונים