אז ככה. אתם הרי יודעים שאני מתעניינת גם בגוף וגם בנפש. אני יודעת שיוגה עושה את זה בצורה הכי טובה שאפשר. אבל לצערי יש כאלה שלא רוצים או לא מסוגלים להזיז את הגוף, והמילה יוגה מפחידה אותם. אני מצאתי שהדבר הבא הכי טוב אחרי יוגה זה אימון אישי. לא אימון כושר, אלא אימון אישי לחיים, אימון אישי להתפתחות אישית, או איך שלא קוראים לזה. מהון להון פתאום אני מבינה שנסגר לי מעגל עם אלה שלא יכולים לעשות ספורט, אנשים שסובלים ממוגבלות גופנית כל שהיא שמונעת מהם להתעמל או לעשות כושר. הבעיה היא כמו שהבנתי אותה שרבים מהם שנקראים או שקוראים לעצמם נכים, תקועים באשליה שהם דפוקים, בעוד שבפועל פשוט משהו בגוף שלהם לא עובד בצורה שכולנו רגילים. כך או אחרת, נתקלתי בשיטוטי במאמן אישי שעובד עם נכים על התפתחות והעצמה. אימון אישי לנכים או כמו שהוא קורא לזה" מעבר לגבולות המוגבלות". את הסדנה הזו של אימון אישי לנכים מצאתי  בכתובת הזו:

http://zvikaperl.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D/

אז נכון שזו כתובת נורא ארוכה שתופסת הרבה מאד מקום אבל עושה רושם ששווה. אם אתם מכירים נכים או נכה שרוצים לפרוץ את מעגל הבדידות, את מעגל חוסר האונים החברתי, אני מאד ממליצה לכם להראות לו את האתר הזה, אולי הוא ימצא שם את התשובה לשאלות שמלוות אותו. אני קראתי והתרשמתי. פריצת דרך להגשמה עצמית לנכים, נשמע וואוו לגמרי. כשהבנתי שעליזה ערבה מקהילה נגישה בחדרה, ממליצה ומשבחת את הסדנה, הבנתי שיש על מי לסמוך

 שלא נדע, שלא תדעו, אבל אם כבר יודעים ומכירים אז אפשר וכדאי  להיעזר.