כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    איש של פעם, ואדי של פעם

    40 תגובות   יום רביעי, 16/12/15, 21:32

    ''

    איש של פעם, ואדי של פעם

     

    הוואדי של החולות הלבנים והשיחים,

    והשקט והדממה האלה היטב זכורים,

    וסוכריות הטופי שיש לאבא בכיסים,

    של מכנסי החאקי הרחבים עד הברכיים.

     

    מדי כמה זמן היה אבא לוקח אותנו,

    להתגלצ' בוואדי "שלנו" לעשות "מהומות",

    לא היה שם אף אחד, רק אנחנו,

    עבורנו זה היה גן עדן עלי אדמות.

     

    מתגעגעת כל כך לאיש הזה, ולחוויה,

    לא תמצא כזה מקום בכל המדינה,

    גם אבא איש ואדם כזה אין עוד בעולם,

    מתגעגעת, אליו, ולזמנים שהיו ואינם.

     

    עכשיו קראתי מי שכתב על זמנים,

    בהם היה הכול יותר טעים,

    וקיבלתי צביטה בלב חזקה,

    נזכרתי באבא היקר שלי המופלא,

    ובחולות וואדי שאינם יותר בנמצא.

     

    יום אחד הגענו וטרקטורים מפלצתיים,

    חרשו ופלשו ל"ואדי שלנו",

    חיללו, הרסו, הרגו אותו לעולמים,

    ואנחנו חזרנו הביתה ללא מילים,

    בדמעות עצורות שעד היום לא מוציאים.

     

    ולמה אינני לשכוח זאת יכולה?
    ועדיין כתמיד זוכרת וכואב נורא?
    לבד מזיכרון לאב אהוב שהלך,

    אולי כי כמו כל חסר ישע,

    ואדי אינו יכול להגן על עצמו ולברוח...

     

    כמו שכתבתי פעם "איש אינו מקשיב יותר לוואדיות"

     

    ''

    התמונות לא ברורות, אך אותנטיות לחתולין

     

    זהו, עכשיו סופית אין מה שיעצור את זה.....את הגשם על הלחיים

     

    ''
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/12/15 14:16:

      מרגש ונוגע.
      האבא שלך, הוואדי שלך, החוויה המיוחדת שיש רק לך...
      והחלל הזה שבהיעדרם, שמודה לזיכרון שתמיד ישמר בך את קיומם.

        22/12/15 22:36:
      מזדהה כל כך עם כאבך. גם אני בגעגועים קשים לאבי היקר באדם, אשר נפטר מלפני כשנתיים והכאב לא פוסק.
        22/12/15 19:02:

      צטט: תמרה ק 2015-12-20 10:37:45

      הזכרונות חזקים מהתמונות, והגעגועים עוד יותר

      -

      כן, ולפעמים מה שלבשת אתמול או מה שאמרו לך לפני שנה פורח לו לחלל האויר כמו ערפל...

      תוצאת תמונה עבור דיונות בישראל

        22/12/15 18:58:

      צטט: * חיוש * 2015-12-19 11:30:55

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      קראתי את כאב האובדן והחלל הגדול שבליבך

      ובתחושת היזדהות אני חובקת אותך בחום ואהבה

      יהי זכר אביך שמור בליבך לעד

      וכמה ניפלא שיש עמך זיכרונות נהדרים אליו ואל הוואדי האהוב

      * כוכב אהבה ממני למילותייך המרגשות

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      שבת טובה ושקטה

      איזה יופי של תמונות ושיר הבאת לנו - תודה על השיתוף


      --

      תודה, זה כבר לא חלל כל כך גדול כמו בהתחלה, אך לפעמים הלב למרות 

      זאת כואב כל כך, הכל קורס לחלל הקטן הזה, הכל קורס לשם....

      תוצאת תמונה עבור דיונות בישראל

      באשדוד

        22/12/15 18:55:

      צטט: Benj 2015-12-19 02:14:56

      מזכיר את השיר של יוסי בנאי "בחולות"

       

      --

      כן, ועוד הרבה שירים יפים וטובים. 

      והשירים, התכנים, המקובלויות החברתיות בדיוק ככה, 

      אז....לעומת היום....תעשה השוואה...

      תוצאת תמונה עבור דיונות בישראל

      פעם, חולות אשדוד

        22/12/15 18:53:

      צטט: חני.א 2015-12-18 16:22:29

      אנחנו גדלים,מתרבים והמקום על הכדור לאט לאט אוזל.קברים בקומות,בתים בקומות...וחול על חול נערם ושכבות על שכבות של יופי נעלמים לנו.ובאין איש רואה רובינו מזילים דמעות על פעם .....שבת טובה של שלום בלב

      --

      לא מאמינה שאי אפשר אחרת, מסרבת להאמין. כשרוצים אפשר.

      תוצאת תמונה עבור דיונות בישראל

      חולות סמר בערבה, לא בטוחה שהם עדיין שם....

        21/12/15 19:25:

      צטט: רונית אברהם 2015-12-18 14:57:11

      בספרו הנפלא  "קיצור תולדות האנושות" מתאר יובל נח הררי, כיצד המיט האדם חורבן על בעלי החיים שפגש בדרכו לשלוט בכדור הארץ. בשם ה"קידמה", מחריבים כל פיסת טבע והופכים אותה לנדל"ן, בערים דחוסות מזוהמות ורועשות.

      בסוף הטבע יעשה באדם שפטים, (אם בני האדם לא יעשו זאת קודם...)

      אהבתי את הזיכרונות שלך מהילדות, מאוד מזדהה.

      והכאב,  "הכאב הזה, הכאב המתלווה, גם הכאב הזה שייך לאהבה" - שיר על נחלים / רחל שפירא

      -

      אכן כך רונית, תודה רבה.

      הרגשתי אחרי שקראתי את התגובה שלך כמו חיבוק.


      תוצאת תמונה עבור רקפת מצויה

        21/12/15 19:23:

      צטט: באבא יאגה 2015-12-18 13:22:41

      יפה, במרוקו נשארו עוד חולות, חוויתי אותם בסהרה, חוץ מזה במקום שבו עברו נעורי בחולות של חולון, התגלגלתי על הדיונות, ריח הרותם עדיין באפי

      -
      כן, זוכרת את הרותם, ואת שפני החולות שהיו פעם....

      רותם המדבר
      רותם המדבר שמו
        21/12/15 19:18:

      צטט: supriya 2015-12-18 01:40:32

      גן העדן האבוד של ילדותך. נוסטלגיה (שלום חנוך)...מילותיך נוגעות מרגשות.

      --

      תוצאת תמונה עבור ‪smilingwoman‬‏תודה

        21/12/15 19:17:

      צטט: שלויימה 2015-12-17 23:56:21

      כתבת יפה ואמרו פעם לפני שהזכרון הוא מחלקת השיפוצים של העבר אנו נוטים לזכור ולהתרפק על אותם זכרונות חמימים ונוטים להשכיח את החלקים הפחות וורודים בהיסטוריה הפרטית שלנו. כך או אחרת בהחלט הצלחת לעורר געגועים לתקופה שבה העתיד היה נראה שהכל יפול לנו כמו פרי בשל לידיים.

      --

      ניסחת זאת כל כך יפה שלויימה.

      תודה

      תוצאת תמונה עבור ‪smilingwoman‬‏

        21/12/15 18:38:

      צטט: flora2001 2015-12-17 22:22:31

      ואולי לא היו הדברים מעולם

        https://www.youtube.com/watch?v=SgA1V2fEZK8

      איפה הימים המאושרים האלה ?

      פוסט מאוד יפה ומרגש

      --

      תודה רבה פלורה, מכירה את השיר, זוכרת, אוהבת.

      ''

        21/12/15 18:36:

      צטט: פרמינה 2015-12-17 19:00:49

      זכרונות של הלב...

      --

       

      תודה. שמחה לראותך "במחוזותי" פרמינה.

        21/12/15 18:36:

      צטט: HagitFriedlander 2015-12-17 16:29:14

      בונבוניטה את יודעת להעביר רגשות בצורה יוצאת דופן...מרגשת את וכתיבתך...היו ימים יפים ולפחות נצורים עמוק בזכרון...♥

       

      -

      תודה רבה חגית.

      נראה לי שאצלך באופן מיוחד יש גם למה להעביר. כל אחד הרי רואה את התכנים אחרת, מהמקום שלו....

      תוצאת תמונה עבור ‪mice hug‬‏

        20/12/15 12:01:

      צטט: שפיריתקסומה :)) 2015-12-17 15:58:14

      זכרונות ! חרוטים עמוק בלב .את שומרת עליהן היטב.*

      -

       

      תמונה קשורה

      אי אפשר אחרת, הם חלק ממני.

        20/12/15 12:00:

      צטט: מיכאלמיכאל6 2015-12-17 15:05:55

      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...

      אין!!

      --
       תוצאת תמונה עבור תודה

        20/12/15 11:59:

      צטט: היא ולא אחרת 2015-12-17 14:25:22

      מרגשת. חיבוק ❤

       

      תמונה קשורה

        20/12/15 11:58:

      צטט: קלועת צמה 2015-12-17 12:59:37

      מה שהיה ואיננו מעורר געגוע מהול עצב. ונראה שזו דרכו של עולם, ולא הכל בידנו, והנחמה בזכרון של האושר שהיה.

      -

      תוצאת תמונה עבור תודה

        20/12/15 11:08:

      צטט: עמי100 2015-12-17 12:45:46

      כל מה שכותבים על ההורים שלנו יכול לרגש ביותר..וזה מה שעשית..

       

      תמונה קשורה

        20/12/15 10:37:
      הזכרונות חזקים מהתמונות, והגעגועים עוד יותר
        19/12/15 18:00:

      צטט: גילהסטחי 2015-12-17 11:06:52

      זכרונות הן כמו תמונות. יש והם שורטים את הלב ומותירים חול בכפות הרגליים שכבשו את המקומות והזמנים.

      -

      נפש ציורית אין מה לדבר, ונפש שיודעת להוציא ולמקסם את הרגשות בפנים למילים, תמיד מבינה.

      תודה

      ''

        19/12/15 17:52:

      צטט: rossini 2015-12-17 07:20:38

      את אכן יודעת לרגש ויותר מאשר בתחום אחד.נבוך

      -

      תודה יקירי

      הנה לך להשלמה, אני באמת אוהבת את החולות, את הצד הזה השומם בתולי של הטבע בדיוק כמו את הצמחיה והירוק.

      גם את השיר הזה תמיד אהבתי, כל מילה שבו, גם כעת.

      ''

        19/12/15 11:30:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      קראתי את כאב האובדן והחלל הגדול שבליבך

      ובתחושת היזדהות אני חובקת אותך בחום ואהבה

      יהי זכר אביך שמור בליבך לעד

      וכמה ניפלא שיש עמך זיכרונות נהדרים אליו ואל הוואדי האהוב

      * כוכב אהבה ממני למילותייך המרגשות

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      שבת טובה ושקטה

      איזה יופי של תמונות ושיר הבאת לנו - תודה על השיתוף


        19/12/15 02:14:
      מזכיר את השיר של יוסי בנאי "בחולות"
        18/12/15 20:16:

      צטט: ~בועז22~ 2015-12-16 21:58:51

      כן..., ראיתי מחזות נוגים כאלה בדיונות היפיפיות ליד קיסריה. כואב. מרגש, מה שכתבת על אביך.

      --

      היית ראשון להגיב, תודה.

      וזה אפילו לא על קצה קוצו של המזלג, כי מי שהיה אבי האהוב ומה שעשה עדיין קשה לי להוציא. אנשי מלח הארץ שאין לנו עוד שהולכים ואוזלים.


      תוצאת תמונה עבור רקפות בר

        18/12/15 16:22:
      אנחנו גדלים,מתרבים והמקום על הכדור לאט לאט אוזל.קברים בקומות,בתים בקומות...וחול על חול נערם ושכבות על שכבות של יופי נעלמים לנו.ובאין איש רואה רובינו מזילים דמעות על פעם .....שבת טובה של שלום בלב
        18/12/15 14:57:

      בספרו הנפלא  "קיצור תולדות האנושות" מתאר יובל נח הררי, כיצד המיט האדם חורבן על בעלי החיים שפגש בדרכו לשלוט בכדור הארץ. בשם ה"קידמה", מחריבים כל פיסת טבע והופכים אותה לנדל"ן, בערים דחוסות מזוהמות ורועשות.

      בסוף הטבע יעשה באדם שפטים, (אם בני האדם לא יעשו זאת קודם...)

      אהבתי את הזיכרונות שלך מהילדות, מאוד מזדהה.

      והכאב,  "הכאב הזה, הכאב המתלווה, גם הכאב הזה שייך לאהבה" - שיר על נחלים / רחל שפירא

        18/12/15 13:22:
      יפה, במרוקו נשארו עוד חולות, חוויתי אותם בסהרה, חוץ מזה במקום שבו עברו נעורי בחולות של חולון, התגלגלתי על הדיונות, ריח הרותם עדיין באפי
        18/12/15 01:40:
      גן העדן האבוד של ילדותך. נוסטלגיה (שלום חנוך)...מילותיך נוגעות מרגשות.
        17/12/15 23:56:
      כתבת יפה ואמרו פעם לפני שהזכרון הוא מחלקת השיפוצים של העבר אנו נוטים לזכור ולהתרפק על אותם זכרונות חמימים ונוטים להשכיח את החלקים הפחות וורודים בהיסטוריה הפרטית שלנו. כך או אחרת בהחלט הצלחת לעורר געגועים לתקופה שבה העתיד היה נראה שהכל יפול לנו כמו פרי בשל לידיים.
        17/12/15 22:22:

      ואולי לא היו הדברים מעולם

        https://www.youtube.com/watch?v=SgA1V2fEZK8

      איפה הימים המאושרים האלה ?

      פוסט מאוד יפה ומרגש

        17/12/15 19:00:
      זכרונות של הלב...
        17/12/15 16:29:
      בונבוניטה את יודעת להעביר רגשות בצורה יוצאת דופן...מרגשת את וכתיבתך...היו ימים יפים ולפחות נצורים עמוק בזכרון...♥
        17/12/15 15:58:
      זכרונות ! חרוטים עמוק בלב .את שומרת עליהן היטב.*
        17/12/15 15:05:

      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...

      אין!!

        17/12/15 14:25:
      מרגשת. חיבוק ❤
        17/12/15 12:59:
      מה שהיה ואיננו מעורר געגוע מהול עצב. ונראה שזו דרכו של עולם, ולא הכל בידנו, והנחמה בזכרון של האושר שהיה.
        17/12/15 12:45:
      כל מה שכותבים על ההורים שלנו יכול לרגש ביותר..וזה מה שעשית..
        17/12/15 11:06:
      זכרונות הן כמו תמונות. יש והם שורטים את הלב ומותירים חול בכפות הרגליים שכבשו את המקומות והזמנים.
        17/12/15 07:20:

      את אכן יודעת לרגש ויותר מאשר בתחום אחד.נבוך

        16/12/15 21:58:
      כן..., ראיתי מחזות נוגים כאלה בדיונות היפיפיות ליד קיסריה. כואב. מרגש, מה שכתבת על אביך.

      ארכיון