כותרות TheMarker >
    ';

    קצת אחרת

    פוסטים אחרונים

    0

    נפרדת ממך

    0 תגובות   יום חמישי, 17/12/15, 00:32
    אבא. התמונות שבאלבום לא מספרות ומגלות תחושות. היית איש מיוחד. איש עם נשמה של ילד. איש שנתן מעצמו וממה שיש לו, תמיד קצת יותר ממה שיש לו. רצית הרבה מהעולם בשבילינו. בטחת בנו. לימדת אותנו כילדים הרבה על הקשיים ועל העולם המצפה לנו בחוץ. החיים לא תמיד חייכו אליך, אבל אתה חרקת שיניים, עם החיוך שלך, והמשכת. לקחתי ממך דברים באופי, ובגנים, אני יודעת, את אחת האהבות שלך, הצילום, גם ירשתי ממך ואת האהבה הגדולה לצאת החוצה לטיולים בחיק הטבע, כל שבת, כשהיינו ילדים , היית לוקח אותנו, עם שקית סוכריות קוקוס חומות, או טופי של פעם, מצלמה, וחבורה של ארבעה ילדים. צילמת אותנו בגינה היפייפיה, בנחל, בשדות החרציות שנראו לי פשוט איסופיות, התבדחת איתנו על בורות הענק, כך הם נראו לי כילדה קטנה, שהיו בורות לשם היו משליכים את פגרי העופות, והיית מתבדח, ומספר לנו, שאלה בורות לשם משליכים את המחבלים, ואני כילדונת קטנה, האמנתי, והתאמצתי למצוא שם מחבל... זוכרת טיול של שבת אחת , שפתאום ירד עלינו מטח של גשם זלעפות ואתה הנחית אותנו לחזור מיד הביתה, כדי שאתה תוכל להמשיך הלאה על מנת לסגור את ההשקייה במטע התפוחים. חזרת רטוב עד לשד עצמותיך וחטפת דלקת ריאות. עבדת עם אמא ואיתנו כל כך קשה בלולים ובמטעים, לא תמיד ראית ברכה בעמלך, וכשכבר ראית ברכה, תמיד העברת מהרווח שראינו לאחיך הנצרכים ואחרים. כזה היית. אתה ואמא בניתם בית לתפארת. טיפחתם באהבה את הגינה והחצר מכל צדדיה , תמיד היה נקי ומסודר וכילדים ובוגרים נתנו יד בכל מה שקשור בבית ובמשק, וינקלה האהוב, יד ימינך, למד ממך את כל סודות תחזוק המשק והבית, וכמוך, אין דבר שאיננו מסוגל לעשות לבד. היינו שותפים מלאים מגיל מאד מאד צעיר בעבודות הבית , הגינה, הלולים והמטעים, לכל אחד היה תפקיד מוגדר ובמקביל ידענו לעשות כל מה שנדרש במשק. למדנו מוסר עבודה ממך ומאמא האהובה, למדנו לאהוב, לכבד, ולשמור אחד על השני אז כמו היום וכך זה ישאר תמיד. עם הזמן פרחנו מהקן ובנינו את שלנו, אתה ואמא כבר עייפתם וחליתם, והמשק הפסיק להיות פעיל, אך את האהבה הגדולה שלכם, הגינה, המשכת יחד עם אמא, לטפח ממש עד יומך האחרון. אהבת ותקשרת עם כל אחד מאיתנו בדרך שלך. רצית כל כך הרבה דברים בשבילנו. לא תמיד לקחנו , לא תמיד צעדנו באותה הדרך שרצית, כי הלכנו בדרך שלנו ויש והיית מתאכזב. לא כולם הבינו את אברהם. אבל אנחנו הבנו ואהבנו אותך ואף פעם לא השארנו אותך ואת אמא לבד. היית מאושר כשהיינו כולם בחגים וביקשת מאמא שתכין את הדברים שידעת שמחפשים. ועמדתם יחד והכנתם, כשיכולת, כשהיית פנוי ובריא מספיק. אהבת כל כך לצאת החוצה לראות אנשים ולחוות דברים בהתאם ליכולתך. לעולם לא ויתרת. עשרות אישפוזים וקשיים אחרים עברת בחייך, והתגברת וקמת מחייך. חיוך תמים לפעמים, חיוך של ילד ששוב עולה במוחו רעיון חדש ומאתגר. נלחמת על חייך בשנים האחרונות, אך תמיד חזרת הביתה מחייך, כמו אומר: ״שוב ניצחתי׳ גם הנכדים ידעו, סבא הולך ותמיד חוזר ועם הפתעות ! ה. הקטנה העלתה רעיון, להעביר אותך לבית חולים שבצפת, כי מצפת הרי, תמיד חזרת !! משאלת לב תמימה של ילדה קטנה. היית סבא שהתאים עצמו תמיד לנכדים. אין נכד שלא היה החבר הכי טוב שלך בזמנו. אתה היית הילד של סבתא שאותה ככ אהבת. איתה שוחחת לפני שאבדה הכרתך. אמרת לה ש ״ זה קשה עכשיו במיוחד. קשה...״ אני בטוחה שעכשיו אתם שם יחד היא תחבק אותך אליה. היא תשמור עליך כפי שתמיד עשתה כשעוד היתה איתנו. כשרק יוצאת השמש החוצה, אתה כבר בחוץ עם הכיסא הלבן על המדרכה, סופג מקרני השמש ונהנה, עם הסיגריה והקפה השחור...איך לא... והנה יצאה לה השמש אתמול. שמש חמימה ונעימה, כאילו במיוחד בשבילך ואתה יצאת , קיבלת את הזמנתה, הפעם בפעם האחרונה. הפעם אל שמש חמימה ואל תוך שמיים תכולים צלולים צלולים. יום יפה בהחלט מצאת לך. כמו לפני שהלכת אבא, תמיד דאגנו להיות איתך. הגענו לא רק כדי לחבק, אלא כדי לספוג עוד ועוד ממך, כי ידענו, שהפעם קשה לך מאד. ידענו שאתה נלחם על חייך. הרופאים לא האמינו שתשרוד ואתה הפתעת כל אחד ואחד מהם. אתה הרי לוחם. כל יום שעבר הם עמדו משתאים. כל עוד עמדה בך היכולת, נשארת איתנו. אבל הפעם, כוחותיך לא עמדו יותר, התעייפת, התקשית מאד בנשימותיך, גופך לא עמד יותר בקושי. וביום הכי יפה של השבוע, יום שלישי, בשעת בוקר מוקדמת, נפרדת מאיתנו לתמיד, עם שלווה על הפנים. אנחנו נפרדים היום ממך אבא, אבל אתה נמצא בתוך הנשמה של כל אחד מאיתנו ויודעת שעזבת בידיעה שאהבנו אותך ושנשמור על אמא תמיד. יום יום התפללו פה כולם, המשפחה היפה הזו, כולם התפללו מליבם לרפואתך. אני אוהבת אותך אבא, עכשיו תנוח אבא. התאמצת, נלחמת מעל חודש. תנוח לך עכשיו. אנחנו איתך ושלך תמיד, ואנחנו אוהבים אותך מאד. אמא ילדיך כלתך חתנך ונכדיך, האור של חייך וכל המשפחה כולה.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ניני.א.ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין