חתולה ג'ינג'ית שלא נבהלת ממכוניות, התגרדה באמצע הכביש.
כשעקפתי אותה מימין החליטה קשישה שאחזה במקל, לרדת מהמדרכה ולחצות את הכביש.
היו לי שלש שניות לבחור אם לדרוס את הזקנה, את החתול או להיתקע בעץ.
עץ הזית העתיק ניצח, והמכונית שנתקעה בו התקצרה בכ-30 ס"מ.
כשפתחתי את מכסה המנוע המעשן, הבחנתי בצינור שהשתחרר מהרדיאטור, ונוזל רותח זלג לכביש, צעדתי למסלול שניראה אינסופי כדי למלא מים ברדיאטור. לא מרגיש בדם הנוזל על פניי. מילאתי מים וחזרתי לרכב.
כ- 30 מטר לפני שהגעתי למכונית שתיתי את המים המיועדים לרדיאטור והתחלתי שוב את המסע לכל כיוון...
כשחזרתי, חיכו לי ליד המכונית החבוטה שני אמבולנסים ושוטר.
באמבולנס טופל החתול הג'ינג'י, שחשבתי שהענקתי לו את חייו במתנה כשנכנסתי בעץ.
העוברים ושבים המבוהלים שראו איש שכל פניו מוכתמים בדם צועד עם ג'ריקן הזעיקו את האמבולנס. רק אז שמתי לב לדם שהכתים את בגדיי ודימם לתוך נחיריי.
מהפארמדיק העצבני ביקשתי שישלוט בעצמו, שיחכה בסבלנות ושיטפל בי רק אחרי שאמלא את הרדיאטור במים.
ברגע האמת התבלבלו נהגי האמבולס - האחד חצה כבישים באדום, הפעיל את הסירנה שחתכה את הרחובות ביללה וביטאה את יכולות המולטימדיה והתקשורת הלוויינית.
האמבולנס הגיע בשלום עם החתולה לבית החולים איכילוב.
בעוד שהאמבולנס השני הסיע אותי באיטיות ל"תנו לחיות לחיות" שבכפר שמריהו.
ככה זה כשממהרים.
מזל שלא סירסו אותי ולא כתמו לי את האוזן בהרדמה.