כותרות TheMarker >
    ';

    מאזניים

    מחשבות על הכל מכל כל, פילוסופיה, פוליטיקה, ספרות, שירה, מוסיקה -- בקיצור על החיים כמסע ועל מסע החיים.

    פוסטים אחרונים

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/12/15 14:32:

     

    היה איש ואיננו עוד .  חבל ....

      17/12/15 17:54:
    הרבה אור הביא היוסי הזה.
    0

    חג האורים והתמימים -- מוקדש ליוסי שריד

    2 תגובות   יום חמישי, 17/12/15, 09:22

    הנה חג החנוכה חלף עבר לו ואנחנו ממשיכים כדרכו של עולם ובצדק בעולם של חולין. וכשאני מהרהר בשמונת הימים שעברו, איני יכול שלא לתהות שוב כיצד הזמן אובד וחומק, עד כמה דברים רבים ומשונים עשויים לקרות בזמן כה קצר, ועד כמה אנו בימנו חשופים לאין ספור רסיסי אינפורמציה כזו או אחרת, כך שמן הסתם אנו חיים במציאות שסועה ועמומה, על פי רוב מבלי יכולת ליצור תמונה קוהרנטית של המציאות על חלקיה.  שמחת החג התערבבה בעצב ותחושת אובדן כשהתעוררנו בתחילת החג לשמוע על מותו של יוסי שריד, שעבור רבים מאתנו היה ממורי הדור ומצפן מוסרי שאין לו תחליף.  בנוסף לכך, אחד מיני הנושאים שלהם היינו חשופים ובמידה רבה התעייפנו ממנו והתקהנו למסרים הכרוכים בו הוא הדיון הארוך והמייגע במה שנוגע למתווה הגז. אכן, הסאגה שהחלה עם גילויים של שדות הגז לפני כשש שנים, המשיכה סמוך להקמת הממשלה האחרונה והסתיימה לאחרונה באישור הממשלה למתווה הגז, אישור שהוא עוקף כנסת, בצורה שהיא אולי חוקית אבל לא כל ברור אם היא עוברת את מבחן הראיות המוסרית. הנה כי כן, מצד אחד נרות החנוכה ומקומו של האור בהוויה היהודית לדורותיה כולל מושג 'אור לגויים,' ומצד שני ההבטחה להביא אור לשכננו במחיר סביר. על פניו עולמות שאינם נפגשים. אלא שאני מבקש להלן להאיר על משותף המאחד יחדיו ולו לרגע ימים יפים אלה של חנוכה עם  מורשתו של יוסי שריד, עם מושג ה'אור לגויים' ועם מתווה הגז.

     

    באשר למציאת שדות הגז דומה שברור הוא כי גם כאן נס האור הוא לא קטן, שכן ישראל זכתה כאן בפרס הכספי אשר בהשאלה מקביל לפרס הגדול ביותר שאדם פרטי מסוגל לזכות בו, אפילו בקנה מידה של הפאורבול האמריקאי. הנתונים כפי שהם מתגבשים מצביעים על כך שהשדה הגדול מן הארבע, אשר שמו בישראל לוויתן, הוא בלבד עשוי למלא את הדרישות לאנרגיה למהלך שלושים השנים הקרובות כשבאותה עת שדות הגז עשויים לספק מדינות אחרות להן נייצא מקור אנרגיה זה. ואכן, כידוע ישראל כבר חתמה הסכמים עם ירדן ומצרים לאספקת גז בקנה מידה משמעותי ביותר.

     

    הדיון בנושא ההשפעות גאו-פוליטיות של מסחר בגז עם מדינות עוינות או במצב כזה או אחר של מתחים הוא ודאי מורכב והדעות בנושא הן שונות. הגדילה פרופסור ברנדה שפר בעדותה בפני ועדת צמח כשטענה כי בדרך כלל המסחר בגז אינו משמעותי מספיק עבור המקור או היעד כדי להשפיע על מדיניות חוץ או מדיניות ביטחונית. אלא שההצדקה לעקיפת הכנסת התבססה על טענתו של ראש הממשלה שהמדובר כאן לא רק בעניין כלכלי אלא בעניין שלו השלכות חיוניות בנוגע להבטחת מקורות האנרגיה של ישראל ועל כן הוא בעל חשיבות עליונה לביטחון הלאומי של ישראל, ועל כן מן הראוי לדון בסוגיה זו מחדש, ואולי בעיניים חדשות ולב מבין.

     

    כידוע, האור במסורת היהודית הוא תמצית הטוב והחיובי. הוא רגע המפץ הגדול אשר ממנו נוסד העולם כשהאלוהים אמר 'יהי אור'. ובברכת הכוהנים מה יפה היא הבקשה כי 'יאיר ה' פניו אליך'. האור הוא גם תמצית הרוחני והנעלה. יתרה מזו, הדלקת הנרות בשבת ובימי חג הוא אולי המנהג היחיד שהיהדות שומרת מימי הבית הראשון, היינו קרוב לשלושת אלפי שנה. נרות השבת דלקו בכל מקום בהיסטוריה היהודית כולל במחשכי העולם הנוצרי ואפילו בגטאות בזמן השואה. אנו שמרנו את אש הנרות וקדשנו אותם והם שמרו עלינו ובמידה רבה קידשו את ימי החול שלנו.

     

    מושג 'האור לגויים,' הוא מרכזי לנבואתו של ישעיהו, אבל בספר זכריה מופיע משפט המפתח אותו אנו מצוטטים בקוראנו את השמע: 'והיה ביום ההוא יהיה אדוני אחד ושמו אחד.' בבוחננו את פרק יד שבו מופיעים הדברים ברור שזכריה מתכוון לכך שיום ה' הוא יום שבו יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ‍ִים. ובכן מה למים מירושלים ולעניינו. ראשית, טיעון ידוע הוא שנושא המים ובעיקר המחסור המהותי במים באזור הוא זה שיכריח את כל תושבי האזור לשתף פעולה, בבחינת או שנמצא דרך לחיות עם שאנו מרווים את צימאוננו למים ביחד או שנגווע בצמא כולנו אבל בנפרד. אלא שאני מציע כאן תובנה חדשה.

     

    יבוא מי ויאמר שזה אנקדוטי, אבל אני מאמין שיוסי שריד היה מתעקש וטוען בדרכו כי הנה הגורל זימן לנו את האור הבא מן הים. פשוטו כמשמעו, שדות הגז אשר נמצאים בלב ים עשויים להביא לנו ולשכננו לא רק את האור הפיזי אלא להפיץ ולקדם את האור הרוחני של השלום. אכן, כדברי זכריה, מתוך המים יבוא האור לגויים. אשר על כן, אנו חייבים לראות כאן לא רק העניין הכלכלי ואפילו לא רק את ההיבט של הביטחון הלאומי עליו הצביע ראש הממשלה, אלא מעל ומעבר לכך הזדמנות היסטורית נוספת. היינו, את היכולת להשתמש באור הזה, העולה מן הים, ושאותו אנו מסוגלים לחלוק עם אחרים כאמצעי להפצת אור השלום המיוחל לנו ולשכננו.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דוד ברזילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין