בפרשת  השבוע "ויגש".

 
נושאי הפרשה:

 
א -- התגלות יוסף אל אחיו.
ב -- בשורת אחי יוסף את אביהם שיוסף חי וירידתם מצרימה.
ג -- פגישת יעקב עם יוסף.
ד -- קניית אדמות מצרים על ידי יוסף.
ה -האחזות בני ישראל בארץ גושן.

כאשר יוסף מאיים לקחת את בנימין בשבי ולהחזיקו כעבד במצרים,

יהודה מציע את עצמו תחת אחיו כדי לחסוך מיעקב הזקן עוגמת נפש  נוראה, יוסף משתכנע שאחיו אכן חזרו מדרכיהם הרעות, ובפרץ רגשות מגלה להם את זהותו האמיתית. הוא מחבק את אחיו ההמומים ודוחק בהם להביא את יעקב ואת משפחותיהם -- על צאנם ומקניהם -- להתיישב בגושן , מחוז מצרי עשיר בשדות מרעה. פרעה נותן את ברכתו לתוכנית.

יעקב הזקן, שקודם נדהם ועתה צוהל למשמע הבשורה המפתיעה, אורז את חפציו ויורד מצרימה עם ילדיו, נכדיו וצאנו. כל בני המשפחה, שבעים נפש, מתיישבים בארץ גושן שם הם פרים ורבים תחת חסותו של יוסף.

נקודה חשובה בפרשתנו, היא החלטת יעקב לרדת מצרימה בלי כל היסוס כדי לראות את יוסף, "אלכה ואראנו בטרם אמות", ובסמוך: "ויסע ישראל וכל אשר לו, ויבוא בארה שבע, ויזבח זבחים" וכו'.

בעל "עקידת יצחק" , מתאר חששותיו ודאגותיו של יעקב. וכך הוא אומר: כי יעקב בעצמו הלך לבאר שבע, מקום קביעות תפילת האבות, ויזבח זבחים לאלוקי אביו, יצחק, כי פחד יצחק, היה לו ממידת אלוקיו, כי מידת יצחק היא מידת הדין. ויזבח זבחים שלא תהא מידת הדין שטוחה כנגדו. כלומר ירש את מידת הפחד מאביו. הוא ירא לרדת מצרים מהטעמים הנ"ל. בתוך המחשבות הנוגות ולבו המיואש, חודרים בתוכו ניצוצות התקווה ושביב הנחמה, כאשר ה' נגלה אליו במראות הלילה, ויאמר לו: "אל תירא מרדה מצרימה וכו'.

אל תפחד מפני עתיד בניך במצרים. בניך יהיו לגוי גדול, נפרדים ונבדלים בפני עצמם, ולא יתערבו ביניהם. כשירדו ישראל למצרים ירדה שכינה עמהם.

"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני... כי כמוך כפרעה . -- רש"י פירש: יכנסו דברי באוזנך. ואל יחר אפך -- מכאן אתה למד שדבר אליו קשות. כי כמוך כפרעה -- חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו. ומדרשו- סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה ע"י זקנתי שרה על לילה אחד שעכבה. דבר אחר: מה פרעה גוזר ואינו מקיים, מבטיח ואינו עושה אף אתה כן. וכי זו שימת עין שאמרת לשום עינך עליו.

דבר אחר: כי כמוך כפרעה, אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך.

יוסף מסמל את העולם העליון, ואילו יהודה מסמל את העולם הגשמי שלנו.

לכן בפגישתם היתה קודם התנגשות . ויגש -- מלשון התנגשות.

לאחר שיוסף מתוודע אל אחיו, ההתנגשות הופכת למפגש ידידותי ומאוחד.

בתמונה === אני יוסף, העוד אבי חי?

לא רק בזכות יוסף: כיצד הפכה מצרים העתיקה למעצמה אזורית?

בפרשת השבוע (ויגש) יוסף מתוודע לאחיו, מוריד את יעקב אביו למצרים ומיישב את כל משפחתו בארץ גושן שבמצרים על מנת שלא יגוועו ברעב בארץ כנען. יוסף מצליח באמצעות חשיבה לטווח ארוך להביא ליציבות חקלאית וכלכלית למצרים והופך אותה למעצמה כלכלית. אבל לא רק הוא.

המצרים המציאו חידושים רבים בתחום החקלאות: השקיה מבוקרת של עמק הנילוס הפורה, ניצול של המינרלים בעמק ובאזורי המדבר הסובבים אותה, ארגון של מיזמי בניה וחקלאות גדולים, ומסחר עם האזורים הסובבים אותה. להצלחתם כמה מאפיינים גאוגרפיים: קרקע פוריה שנוצרה עקב השיטפונות השנתיים של נהר הנילוס, שפע במי ההשקיה ומזג אוויר חם. המצרים יכלו לגדל כמות רבה של מזון, דבר שאפשר לאוכלוסייה לגדול מאוד.