כתיבה אקדמית

עבודה אקדמית או תרגיל אקדמי הינה מטלה נפוצה מאוד ביותר בקרב מוסדות אקדמאים בעולם, ובישראל בפרט. העבודה האקדמית משתנה באורכה ואורכה יכול לנוע בין עמודים בודדים למאות עמודים במקרים של תזה או דוקטורט. עבודות מהוות תנאי יסוד הכרחי לקבלת תואר אקדמי, ובניגוד לבחינה, הבוחנת בקיאות בחומר ויכולות ניתוח בסיסיות, עבודה אקדמית בודקת יכולות יסוד הדרושות למחקר האקדמי כגון איסוף חומר, בניית שאלות, טענות והשערות מחקר, יכולת הסקת מסקנות משילוב בין ממצאי המחקר לספרות המחקרית ואלמנטים אחרים. עבודות אקדמיות רבות, ובפרט עבודות מתקדמות כמו תזה או דוקטורט, מהוות לעתים בסיס למחקרי המשך או להוצאת ספר בהוצאת ספרים אקדמית.

כתיבה אקדמית היא מיומנות הדורשת שימוש בסוגים רבים של ידע: מאסטרטגיות קריאה, טכניקות סיכום וידע לשוני נרחב, ועד הכרת מאפייני הטקסט האקדמי וחלקי החיבור המדעי. ועדיין לא הזכרנו את הידע המחקרי הנחוץ. עם זאת, מיומנות כתיבת עבודה אקדמית ניתנת ללמידה, והיא משתפרת עם הניסיון

מבנה של כתיבה אקדמית

שער: פרטים על הכותב, המורה, השיעור, כותרת העבודה ותאריך הגשה.

תוכן העניינים: מפורט בהתאם לפרקים, תת-פרקים וסעיפים שבעבודה.

מבוא: הצגה כללית של תחום העבודה, נושא העבודה, התיזות המרכזיות והמתודולוגיה.

פרקים: פרקים, תתי-פרקים וסעיפים, מאורגנים בהיגיון ובשיטת סימון עקבית.

סיכום: מה הושג בעבודה, מסקנות ו/או המלצות.

רשימה ביבליוגרפית מלאה וערוכה בעקביות על-פי שיטה אחת.

נספחים: מסמכים ותעודות ששימשו בעבודה - על פי הצורך.

עקרונות צורת הכתיבה

עקרונות צורניים: 

יש לארגן את מכלולי הרעיונות בפסקאות. כל פיסקה תהיה יחידת מסר מגובשת, המתמקדת בעניין אחד.

יש להזיח (להכניס) כל תחילת פיסקה 6-3 רווחים מהשוליים.

יש להשאיר שוליים של כ2.5- ס"מ מכל הכיוונים (ימין ושמאל למעלה ולמטה), להדפיס ברווחים כפולים בין השורות לכתוב בכתיב מלא ותקין ולשמור על כללי הפיסוק.

הקפד על השארת רווח של אות אחת אחרי סימני הפיסוק (אחרי סיום משפט אפשר להשאיר שני רווחים)