בתרגום פשוט: הלכתי לעבודה בעצם, תסתדרי לבד!!!

לא בטוח שמה שהוא כתב שיחק לטובתו למעשה, יש לא מעט גברים שיחשיבו את הטור שלו למעשה בגידה של ממש , יריקה לבאר שממנה הוא שותה ונשיכת היד שמאכילה אותו. אז במה דברים אמורים?

כדי להכיל את העלילה הפתלתלה אתם קודם צריכים להבין כיצד התנהלו חייו המקצועיים עד לזמן האחרון.על פי רישומי מס הכנסה ובט"ל הוא מה שנקרא "עצמאי".

הוא עובד מהבית, לרוב מארגן את סדר יומו כך שיתאים לסדר היום המשפחתי ומפני שהוא עונה להגדרה הלא ברורה של "גבר חדש" הוא די מאולף בכל מה שקשור להשתתפות במטלות הבית והטיפול בילדים.

נכון שעדיין לא מדובר בחלוקה שוויונית ובכל זאת בתור כוח עזר הוא גם נושא בנטל היום יום במגבלות הגנום הגברי.

לאחרונה נפל דבר, מסיבות כאלה ואחרות ( בתרגום עברית מלא ללא שקל על התחת) נאלץ להתגמש  מקצועית ולהפוך לסוג של "שכיר".כזה שנמצא רוב שעות היום מחוץ לבית וחוזר בערב שפוף ועייף רק  כדי להתרסק על הכורסה בסלון, למלמל משהו לאישה או לילדים ולהירדם מול הטלויזיה עם כוס קפה פושר. (

ומי לא מכירה את זה ?)המעבר לסטטוס "שכיר" גבה מחיר אישי אך במקביל למאמץ ולהקרבה ירד האסימון ותובנה גאונית הציפה את תודעתו  הקטע הזה של להיות כל היום בעבודה ולחזור רצוץ הביתה אחרי שהכל כבר מתוקתק זה בעצם סוג של קנוניה גברית שנועדה לאפשר לגברים במודע או שלא במודע להתחמק ממטלות הבית, שהן , כידוע הבלגן האמיתי של החיים, ועל הדרך גם לגזור קופון בתור מסכן שכל היום מקיז דם בחוץ כדי להביא אוכל לגוזלים ולאישה הקטנה שנשארה בבית כלומר חזרה מהעבודה בשלוש כדי ל התחיל משמרת שניה.אתם קולטים? זה גאוני! הצייד ממאדים יוצא בבוקר לשחק בלגו היי- טק של גדולים ומפני שמדובר בעבודה טובענית ובוס תובעני שגם הוא כמובן שותף למזימה, הוא "נאלץ" להישאר עד מאוחר בעבודה.לכאורה, הכותרת של העלילה היא "תראו כמה אני עובד קשה בשביל לפרנס ת'מפחה שלי".

בפועל, מצטרף לכותב סבטקסט סמוי שאומר "וואללה, גם אני לא צריך להתעסק כל היום עם הילדים המתוקים אך המתישים שלי, גם אני לא צריך להתברבר עם מורות, ילקוטים ושיעורי בית, מטפלות ושאר ירקות, גם אני לא צריך להכין אוכל, לעשותך כלים, להשכיב את הילדים, למתוח את הבית, לעשות כביסה, לקפל מייבש, להעביר סמרטוט – ובנוסף כולם מרחמים גם עליו.

גדול לא?

והפיתוי להישאר כמה שיותר מחוץ לבית......

זה באמת לא תלוי בכם ?  

(כל הזכויות שמורות לעמוס אלנבוגן)

אוהבת לקרוא את הטור שלו "מילה של גבר" .