כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    ריטלין ארור - נפרדנו

    8 תגובות   יום שני, 21/12/15, 19:51

    ריטלין

    נוחות זמנית.

    רגיעה מתיימרת.

    כלא. חנק. עוצר.

    כן. זה מה שאני חושבת על ריטלין.

    זה מה שהריטלין עשה לבן שלי. הוא חנק אותו. הוא הכניס אותו לכלא ואני ישבתי עם הצוות הרפואי ומחאתי כפיים.

    אני מתביישת בעצמי שלקח לי חצי שנה יותר מידי להבין שהריטלין עושה נזק לבן שלי.

    אני בזה לעצמי ולאינטליגנציה שלי שאני מתהדרת בה על כי לא חקרתי את הנושא מספיק.

    על כי ישבתי בעיניים מעריצות ואמרתי כן להחלטות הרופאים.

    הוא חייב ריטלין.

    הוא סובל.

    הוא לא מסוגל ללמוד, טווח קשב של שתי דקות.

    איך את מתמודדת בלי ריטלין? גם לך קשה.

    הרגשתי לחץ מהמשפחה , מהרופאים, מהצוות החינוכי.

    כולם שלחו אותי לבית התרופות.

    ואני כל בוקר מדמה עצמי לאותה אמא איומה ב"פרחים בעליית הגג" שמזליפה אבקה לבנה רעילה על לביבות מתוקות, עושה זאת בקור רוח מקפיא ומנסה לסגור את החיים על ילדיה.

    אז כדרכי הדרמטית הגזמתי אבל כך הרגשתי כשידי המפוררת את אבקת הריטלין על כפית מעדן רעדה

    .חצי שעה והתרופה משפיעה.

    וואו איזה כיף לי... קיבלתי ילד זומבי.

    כזה ששוכב על המיטה ומסתיר את הפנים כי הוא רואה חזיונות משונים.

    שלש שעות אחר כך ומפלצת הריטלין מתעוררת.

    אותה מפלצת רדומה מתחילה לקבל חיים ולהשתולל בתוך גופו של בני.

    הם קוראים לזה בשפה מקצועית עממית "ריבאונד".

    אני קוראת לזה מפלצת איומה.

    כמעט שנה של התקפי זעם, תסכול, הזיות והתפרצויות בכי בלתי נשלטות סבלתי יחד עם בני יקירי.

    לפני כחודש ביום שישי אחד באישון לילה לקחתי החלטה.

    זה היה אחרי יום שלם של התפרצויות כעס , בכי וצרחות שאין להן שם בכלל בגינה השכונתית.

    עמדתי עם בני באמצע הגינה וצפיתי בו אפתית צורח בגלל זבוב.

    ניסיתי להרגיע אותו ולחבק, הוא המשיך לצרוח.

    ואז עמדתי מנותקת ולפתע לא היה אכפת לי שעשרה אנשים לפחות צופים בי ובבני בתוך מעגל האימה הזה.

    לא היה אכפת לי שהם חושבים שאני משוגעת ושבני אומלל.

    הייתי מנותקת, משקיפה.

    פניו של בני אדומות ועיניו נפוחות מבכי, נחילים של דמעות עם נזלת וידיו קפוצות חזק.

    ואני מנותקת, בוהה, אפילו לא בוכה כהרגלי.

    לבסוף ניגשתי, הרמתי אותו את כל ה38 ק"ג שלו של בני היקר והלכתי הביתה. מדדה ומרגישה את הגב התחתון מאיים להתפקע.

    בבית הכנסתי אותו למקלחת , מילאתי גיגית מים חמימים עם בועות סבון חייכניות ונתתי לו למצוץ שלוקים קרים.

    ואז התיישבתי מולו על כיסא ובכיתי.

    הדמעות שנתקעו לי בתוך הלב בגינה מצאו דרכם לבסוף מלוחות ,מוכרות ומיומנות.

    הפסקתי באותו היום את הריטלין.

    אספתי קצת מידע על תחליפים מהאינטרנט וקניתי לו את שמן הקנביס.

    עוד מוקדם לדבר על מסקנות ותוצאות ברורות.

    אבל דבר אחד בטוח.

    הבן שלי השתחרר מהכלא שהיה בו.

    התפרצויות הזעם והבכי ירדו ב70%.

    הדיווחים מבית הספר ללא אלימות שהייתה קודם.

    הדיבור שלו נפתח.

    הוא שמח יותר, הוא מחייך.

    אני אוהבת אותו יותר.

    הוא הבן שלי והוא חזר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/1/16 21:10:
      גם לבן שלי יש ריטלין. הוא לא יכל להיות בבית ספר רגיל בלעדיו. הוא לבדו קובע מתי וכמה לקחת ובאילו מינונים. אף אחד לא מכתיב לו..
        3/1/16 20:23:
      תודה . אני מאמינה שזו החלטה נכונה. אני מרגישה שקל לו יותר לדבר. לי קל יותר אבל אני גם יודעת שיש כאלה שהריטלין קידם אותם ויש גם הורים שאין להם מסוגלות נפשית להתמודד עם היפרקטיביות. מאחלת לעצמי בעיקר להיות עם כוחות
        2/1/16 03:32:

      באחד הפוסטים הקודמים שלך, כתבתי שבעיניי את גיבורה.
      חיזקת את דעתי בעניין כעת, עשרות מונים.

      מאחלת לך רוב נחת ושלווה בכל המימדים, שיינבעו מהעובדה שהחלטת נכון.

        25/12/15 17:28:
      לכי לפי תחושת הבטן לא לכולם זה מתאים,שניכם צריכים פשוט מנה הגונה של חיבוקים נישוקים ומלא אהבה,וברגע שהבנת זה בדיוק מה שעשית וזה עבד. מכירה ילדים של חברים ששם זה עוזר מאוד מאוד,והילדים ממריאים עם הכישורים שלהם,צריך ללמוד עוד על הריטלין. הרבה הצלחה ממני
        22/12/15 22:31:

      את עושה הכי נכון שאת יכולה.

      גם כשמדובר בתהליך של לימוד וטעיה, את שם בחזית בשביל בנך כל הזמן.

        22/12/15 10:58:
      לא פשוט, אבל את כנראה יודעת או מרגישה הכי טוב מה נכון ומתאים לבנך, תולדה של אינסטינקטים והכרות הכי קרובה שיש [ריטלין וקונצרטה יש מקומות שהם מסייעים ומצילים ילדים. עניין של מינונים, כוונון, הכוונה ועוד וכמובן יש גם מקרים שמסתדרים בלי זה.
        22/12/15 07:43:
      בהצלחה
        21/12/15 21:26:
      גיבורה.

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין