כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    השלכות כהזדמנות להתפתחות וחיבורים- טור אישי 3 במגזין דצמבר של המגזין "חיים אחרים"

    0 תגובות   יום רביעי, 23/12/15, 04:08

     

    להחזיר את ההשלכות הביתה

     

     

    מערכות היחסים שלנו הן הזדמנות להתפתחות אין=סופית, המאפשרת לקבל עוד ועוד חלקים בנו ולהיות באחדות עם הכול. אנשים מפגישים אותנו עם הניגודים שבנו, וככל שנקבל אותם בתוכנו, נוכל להרחיב את הרשת האנושית סביבנו

     

    הנחת הבסיס היא שאני הכול. שיש בי כל התכונות, מקצה לקצה. קבלת הקצוות המנוגדים שלי מאפשרת למצוא את האמצע, להיות בבחירה של מי ומה אני רוצה להיות. התנגדות והתקבעות על קוטב אחד סוגרות לי את מרחב הבחירה, ואותו קוטב ישתקף שוב ושוב דרך אנשים שאני ממגנטת, שיפעילו בי התנגדות או משיכה עד שאפגוש אותם בי.


    יש בי הכול. גם בכם ובכל אדם. אני עוצמתית וגם רכה. אני חזקה וגם חלשה. אני אמיצה וגם פחדנית. אני מלאכית וגם ביצ'ית, חכמה וגם טיפשה. הניגודים האלה, ועוד רבים אחרים, חיים בי ומגדירים את כל מי שאני.

     

    יחסים מגלים לנו אותנו

    אדם שהציב לי מראה של כל הנפלא שבי, של חלקים שאולי לא הסכמתי לראות שבורכתי בהם, מעורר אותי להתאהבות, לחיבור, לחברות. רגע לאחר מכן, כשאדי החום של ההתאהבות הראשונית מתפוגגים מהמראה, דווקא מתוך החיבור אפשר לראות את התמונה המלאה יותר ואז ישתקפו גם הצדדים שבי שאליהם אני מתנגדת, דרך אותו אדם.


    לעתים זה הפוך – מישהו שמלכתחילה מעורר בי תחושות שליליות ומשקף את החלקים הפחות יפים שבי. חלק מראה עכור אחד שיכול לתת תחושה שכל המראה מלוכלכת, ורק לאחר מכן, אם טורחים לנקות אותה, אפשר לראות בה עוד חלקים. המראה היא קיר חוצץ, לא מודע, ורק אם נקלף את כיסוי הצבע הכהה שמאחוריה, היא תהפוך לזכוכית שקופה, שדרכה אפשר באמת לראות את מי שמצדה האחר. 


    התחושה היא שהאחרים גרמו לנו, עשו לנו, הפעילו אותנו – לטוב ולרע. ואולם, בעצם, אלה חלקי נשמה ואישיות שלנו, שמתגלים דרכם. כשנכיר בחלקים האלה, נפסיק לפגוש בהם שוב ושוב מחוץ לנו. כל אדם שנסלק מחיינו מכיוון שעשה לנו רע או כל מי שננסה להצמיד אלינו מכיוון שהוא מעצים אותנו, בלי שלקחנו את ההזדמנות לזהות מה בו השתקף מתוכנו, יגיע שוב, בדמות אדם אחר, שיציף בדיוק אותו דפוס.

     

    כל הקטבים שבנו משתקפים

    הקטבים השליליים מעוררים תחושות קשות. מביך להבין שיש בנו תכונות כאלה. הנטייה היא להדחיק אותן, להכחיש בעקשנות במשך שנים, ולרוב במשך חיים שלמים. קל הרבה יותר להאשים את האחר ואז להתרחק ממנו.


    כי אחרת מה? זו אני? באמת אני? האם יש בי חלקים שמנותקים רגשית ובגלל זה הייתי מתוסכלת לראות אותם בו, האם גם בי קיימים גלים רגשיים שזקוקים לעירור מבחוץ כדי שלא אפול למטה? האם יש בי צדדים שמאבדים עניין ואינם רואים מספיק את האחר, האם יש בי כוחניות שניזונה מהכוח של האחר, האם יש בי מי שמייצרת מריבות סתמיות, חולשה, חלקים מקרבנים, קורבניות או כאלה פחדים?


    מרתק לא פחות לראות את ההשלכות החיוביות. זיהוי והעצמה שלהן מאפשרים הכרה בכוחות האלה בי, בלי להזדקק לזולת – שרק בזכותו, כביכול, אני יכולה להביא את האיכויות האלה ממני. גם כאן קשה להכיר בכך שהכול בנו, והנטייה היא "להעניק" את המתנות האלה לאחרים; לתת להם את הכוח.


    אז כל הדברים הנפלאים האלה שהתעוררו בזכות האחר הם בעצם בתוכי ויישארו גם כשהוא לא באזור? הכריזמטיות והעוצמה האלה הן בי? איני זקוקה לעוצמה שמנגד כדי להיות מסוגלת להביא בלגיטימיות גם את שלי בלי לחשוש שאאיים ואקטין? החופש הפנימי הוא בתוכי? איני זקוקה לאנשים שחיים את החופש שלהם כדי להרגיש בלתי כבולה? החוכמה הזאת היא בי ואינה צפה רק בזכות זה שהאחר חכם כל כך ועורר אותם בי? כל הדברים הנהדרים האלה הם בעצם רק שיקוף של חלקים לא לגמרי לגיטימיים בי?

     

    האמת היא שהדברים שאני ממש אוהבת באחרים והדברים שאני ממש לא יכולה לסבול בהם חיים גם בי ומשתוקקים להכרה ולקבלה. ככל שאכיר ביותר תכונות "שליליות", כך אוכל להתמיר אותן לעוצמות חיוביות. ככל שאכיר ביותר דברים "חיוביים", כך אהיה פחות תלויה באחרים כדי שישקפו לי אותם. כל תכונה כזו, שזוכה להיכרות ולהכרה, הופכת למתנה נהדרת – כזו שלא תלויה עוד בסביבה כדי להתבטא.

     

    קבלת הניגודים שבנו מאפשרת זרימה

    כשאני מזמינה אנשים בסדנאות ובייעוצים לזהות את עצמם בתוך חיבורים שמרעים להם, שמעצבנים אותם ושמעציבים אותם, התגובה הראשונית היא התנגדות רבה. אני מזמינה לרשום את האנשים, את התכונות ואת המצבים שמייצרים הרבה קושי. השאלות המנחות לא נוגעות לדרך ההתנהגות, שזה לרוב הדבר הראשון שקופץ, אלא לתכונות האישיות שגורמות לאותו אדם לנהוג כמו שהוא.


    לאחר כמה שאלות, מגיעה הארה גדולה, הבנה של חלקים בנו שהיו בצל. הדגש הוא על זיהוי התכונה ולאחר מכן על מציאת הצדדים החיוביים שלה ועל הסכמה לזהות אותה בתוכנו, לקבל אותה.

    אצלי, למשל, במשך שנים אנשים שזיהיתי כקורבניים יצרו בי התנגדות קשה. כמובן שמגנטתי לחיי עוד ועוד אנשים שהיו בעיניי כאלה, והם "תבעו" ממני את מה שלא רציתי לתת. הרחקתי אותם ממני והגיעו אחרים, שיצרו בדיוק אותה חוויה. זה הסתיים רק כששאלתי את עצמי מהי קורבניות בעיניי, והשבתי – חולשה וחוסר יכולת להתמודד עם החיים. שאלתי את עצמי אם גם בי יש חולשה, תכונה שסירבתי להכיר בה, תוך כדי שאני מגדירה את עצמי על הקצה העוצמתי. ברור שיש בי גם חולשה, אך זו יכולה להיות מתורגמת כרכות, כנשיות. כשקיבלתי את כל אלה, נפתח בי מאגר חדש של אפשרויות, ואנשים שנראים לי קורבניים אינם מגיעים עוד לחיי או לפחות זה לא מה שאני רואה בהם או שמפריע לי.


    מישהו תיאר לי רצף של מעשים של זוגתו שפגעו בו. שאלתי אותו מי הוא לדעתו אדם שנוהג כך, והתשובה  הייתה – "אגואיסטית שרואה רק את עצמה". שאלתי אם הוא יכול לזהות בעצמו אגואיזם. התגובה הראשונה הייתה התנגדות ושלילה של הרעיון. מילדות הוא נלחם בתכונה הזו, תוך שהוא נצמד לקצה השני, של אדם מתחשב שדואג לסביבתו. הוא אכן כזה, אדם חיובי לסביבה, אבל מתוך האקסיומה, ברור שגם בו יש צד אגואיסטי, כמו בכולנו. כשהוא זיהה את הצד הזה בו – הוא יכול היה לשים את עצמו יותר במרכז – תוך שהוא לומד את הפן החיובי של האגואיסטיות, לטובתו שלו, ובעצם גם לטובת הסביבה, שאליה לא פנה עוד מתוך ריצוי. בשלב הזה, אנשים, ובעיקר נשים אגואיסטיות, הטרידו אותו פחות ופחות וכמו נעלמו מהמרחב שלו.

     

    הרשת החברתית של החיים

    יש אנשים רבים שמגדירים את עצמם כחכמים מאוד. הם השקיעו בתארים רבים כדי להוכיח זאת, ומציגים את עצמם כך לעולם ולעצמם. הם אלה שפוגשים בכל מצבי החיים אנשים שמוציאים אותם מדעתם בשל טיפשות. הקצה החכם שלהם אינו יכול להבין כיצד אנשים כה טיפשים מעזים לפטפט מידע לא מבוסס בלי שיש להם כל ידע עליו, מה שהם לעולם לא יעשו.

    קשה להם כל כך להודות שגם אצלם, בצל, יש צד טיפש. רק כשיעשו זאת יוכלו לקחת את עצמם הרבה יותר בקלות, לפטפט יותר בחופשיות ולא לפחד ממפגש עם הקצה הטיפש, בעצמם ודרך האחרים.


    לא מזמן עבדתי עם מישהו שזעם על "מניאקים" שתבעו אותו בתביעות לא הוגנות ועל כאלה שניצלו את היושר ואת התמימות שלו וגרמו לו נזקים רבים ששיבשו את מהלך חייו. הרעיון שההתנהגות השפלה הזאת משקפת קצה לא לגיטימי בתוכו עורר כמובן התנגדות. בדקנו צעד אחר צעד מי הוא "מניאק" בשבילו. התברר שזה מישהו שהפוך לכל ה"נייס גאי" שהוא עצמו היה – אדם שכובש מטרות ואתגרים. החלק החיובי של ה"מניאק" התברר כמישהו שדוהר עם התשוקה של עצמו. הוא אינו פוגע באחרים, אבל גם לא מנוהל תמידית על ידי חוקי החברה ומה שמצפים ממנו. לאחר שהחלק הזה שבו נחשף והפך לגיטימי, נוצר חופש גדול, ואותו בחור דיווח על חוויות יום=יומיות שבהן העז להביא יותר מעצמו ולחוות דברים שהבחור הטוב שהוא היה קודם לא העז לעשות.


    כל אדם שאנחנו בשלום איתו, עם כל החלקים שבו, הוא גשר של אהבה לעוד ועוד אנשים, ברשת אין=סופית שמחברת בין כולם. כל אדם שיוצר בנו חיכוך, כעס או כאב, הוא מעין גדם שאין בו העברת אנרגיה ותקשורת הלאה. בכל שלב בחיים, אנחנו סך הערוצים הפתוחים שסביבנו, שהם ביטוי לערוצים הפתוחים בנו, לתכונות וליכולות שהבאנו מהצל אל האור.


    בעיניי, לא קיים המשפט ש"לכל סיר יש מכסה". כולנו גם סירים וגם מכסים, של כולם בעצם. כל אדם מתאים לנו, מעצם העובדה שהוא משקף בנו איכויות שלנו, וככל שנאהב יותר דברים בנו, נאהב אותם יותר אצל האחרים ונאהב יותר ויותר אחרים.

     

     

    בשביל זה יש חברים

    מתוך "לוחם האור", מאת: פאולו קואלו

    "לוחם האור לעולם אינו שוכח טובה. במהלך הקרבה, מלאכים עזרו לו. כוחות שמימיים הניחו כל דבר במקומו ואפשרו לו לתת את המיטב שבו. לכן, עם רדת השמש, הוא כורע ברך ומודה לגלימה המגנה שסביבו. החברים מעירים: 'איזה מזל יש לו!, אבל הוא מבין ש'מזל' זה לדעת להביט לצדדים ולראות היכן נמצאים חבריו, כי באמצעות מה שהם אמרו, הצליחו המלאכים לגרום לכך שהם עצמם ישמעו".

     

     

    הכותבת מנחה את סדנאות דרך האמן לפיתוח ולביטוי היצירתיות וסדנאות כתיבה, ציור אינטואיטיבי ומדיטציה, יועצת ומלמדת דרך פסיכו=אסטרולוגיה, עיתונאית וכותבת. כתבה את הספרים "דרכים להגשמה עצמית" ו"בחרתי בחיים של אי ודאות". בפייסבוק: "מיכל גזית"

    אתר הבית: https://sites.google.com/site/gazitmichali/home

     

    צילום: טליה לביא

     

    ''
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה