בחודש ינואר 2014 הגעתי ארצה עם שלושת ילדיי, הגעתי ללא אמצעים וללא שום תמיכה. נחתתי בבית הורי הקשישים שבשכונת מקור ברוך בירושלים. הפשלתי שרוולים והתחלתי לעבוד בכל מה שרק מצאתי, תוך טיפול בילדים והתמודדות עם קשיי דיור ופרנסה. תוך זמן קצר, התחלתי לעבוד כמנהל סניף באולם מכירות של ריהוט ומערכות ישיבה מתקדמות. בנוסף הקמתי מיני מעבדה לתיקון מחשבים באופן פרטי. אותה מיקמתי במקום נסתר ואחורי בחנות. הסניף ממוקם ברחוב פועלי צדק 3, א"ת תלפיות ירושלים. כל הבניין ברובו, הכיל אולמות תצוגה של ריהוט. בחנות הסמוכה אלי שהייתה ממש בצמוד עבדה יפעת בן ארי.
יפעת מנהלת את הסניף של "אולטימה" אישה חמה ומלאת חיים. האמת שיפעת ואני התחלנו ברגל שמאל... בעקבות אי הבנה שעברה לפסים מאד לא נעימים. וזמן קצר לאחר מכן, הפכנו לחברים טובים, כמו בני משפחה. החברות בינינו הפכה כה אמיצה, עד שבילינו שעות בחוץ יושבים על כורסאות עור, שותים קפה עם סגריה ומשוחחים ובעיקר צוחקים. הכרתי את כל משפחתה, את בעלה והבנות. יפעת החלה לשאול אותי המון שאלות בנושא היהדות ודינים שונים בהלכות שולחן ערוך ומשפגשה את הילדים שלי, דרשה לדעת יותר מה קרה ואיך אנחנו מסתדרים. היא נחרדה לשמוע את הסיפור שלי אז... ותוך זמן קצר גייסה לעזרתי עזרה בכמה מישורים.
את עופר בן ארי, בעלה של יפעת והבנות שלהם גאיה ואופק, פגשתי פעמים רבות במהלך יום העבודה שלי שהיה נטו 10 שעות. עופר ואני שוחחנו ארוכות והוא הבין שאני מתמודד עם מצוקות גדולות. ביום שישי עבדתי עד 13:30, הייתי סוגר את הסניף ורץ לתחנת האוטובוס לכיוון שוק מחנה יהודה, עורך קניות ואז עולה על הרכבת הקלה לכיוון פסגת זאב שבצפון ירושלים. לפני שסגרתי את הסניף, עופר היה מביא לי כל יום שישי זוג חלות חמות ממאפייה ידועה וטובה מתלפיות ושתי עוגות. "קח אבי, זה לילדים" הוא היה אומר בחיוך שלו.
ב 15 לספטמבר 2014 נחטפו שלושת ילדי לחו"ל. מעולם לא חזרתי לעבוד יותר באותו מקום. נפגשתי כמה פעמים עם יפעת אשתו של עופר, היא מררה בבי כשפגשה אותי כמעט שנה ויותר לאחר החטיפה. שוחחנו ארוכות והיא לא הפסיקה לנגב את הדמעות שלה. עם עופר לא יצא לי להפגש יותר... מכורח הנסיבות. עופר הקים פרגולות ומבנים מברזל והיה אדם עם כוח פיזי גדול מאד, רגוע וטוב לב.
בשבוע שעבר הוא נהרג, לאחר שנלחם בידיים חשופות מול שני מחבלים זבלים, שהגיעו לבצע רצח. הוא זינק מרכב העבודה שלו ודפק לחארות האלה את הצורה ! קליע שנורה מתוך אחד הנשקים של לוחמת מג"ב הכריע אותו.
עופר מבחינתי הוא גיבור שהציל חיים נוספים בפעולת הגבורה שלו. הוא מת מות גיבורים מכדור שוגג, לאחר שהכריע את המחבלים האלה לגמרי בעצמו.
כשהתרחש הפיגוע, הייתי במשטרת אשדוד במסגרת העבודה. קבלתי את הפרטים, אבל לא את השמות של הנרצחים. כשפורסמה תמונתו של עופר בצרוף שמו, היה לי מאד קשה לתפקד באותו יום. שמעתי את זעקות השבר של יפעת והבנות בראשי. עבורי זו הייתה מהלומה לא פשוטה, אולם עבור יפעת, הבנות ושאר המשפחה זה אסון שאת ההשלכות והצער שלו, אני מאחל למרצחים הבזויים והשפלים, לשולחיהם ולכל הדומים להם.
ליפעת, גאיה, אופק ושאר המשפחה. תנוחמו מהשמיים ושלא תדעו יותר צער !
מוקדש לזכרו של עופר בן ארי ז"ל.
|
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולי יצא רק לפני כשבוע לשוחח עם יפעת.
היא נשמעת חזקה ומעודדת
באופן שדי הפתיע אותי.
היא אישה חזקה מאד מוקפת בהרבה חברים ותמיכה.
תודה לך ורדית (:
וואוו
רק עכשיו אני קוראת את הפוסט
ולא רוצה לומר מה הרגיש לי
בעיקר לאור ההכרות העמוקה שהיתה לך איתו
וקל וחומר למשפחה הכואבת
תנחומיי למשפחה
שלא יידעו צער לעולם
ותודה חמה ונרגשת לסיגל, אהובה, חני, תאודורה ורונית.
סליחה על האיחור, אני מאד עסוק ואתן מקסימות !
אכן כן.
כשמכירים את הקורבן היכרות אישית,
זה כואב שבעתיים.
אולם הצער הזה אינו מתקרב במעט, לצער המשפחה.
שלא נדע יותר אסונות ומקרים כאלה !
כן... אני חייב הכרת הטוב אמיתית לאדם הזה.
סיפרתי פה מקצת משבחו.
כל כך מכעיס אותי שהוא נהרג בנסיבות האלה.
תודה לך רחלי יקרה.
הלוואי ויפסק....
אין לנו יום שקללתו מרובה מחברו.
כל צרה משכחת את קודמתה.
נשיבוקים...
עופר היה אדם מיוחד, בעל אישיות ולב ענק.
תודה מלב.
אכן בעיטה לכליות.
הרי את גם תושבת ירושלים.
מעניין אם הכרת גם את משפחתו ?
עם יפעת עדיין לא יצא לי לשוחח.
מעדיף להמתין עד הביקור הבא בירושלים.
תודה לך גלית על מילותייך המרגשות.
הרבה פעמים אנו נותרים חסרי מילים
לנוכח מציאות עגומה שטופחת על פנינו.
תודה לך חגית, תודה על הכל.
באמת עצוב... תודה לך !
תודה לך סמדר.
אבי הנפלא,ככה זה העולם! והוא נראה כל כך מוכר לי יהיי זכרו ברוך.ולך מאחלת רק ימים נעימים,יפעת צריכה כתף ואני בטוחה ששלך רחבה...שום דבר לא קבוע בחיים האלה מקווה שיהיה לכם קל יותר......
ממני באהבה
אבי היקר.
הדברים שכתבת מאד נוגעים ללב.
אני מתארת לעצמי שיפעת מתמודדת עם מצב לא פשוט כלל.
יהי רצון שתתחזק ותנוחם מפי ה'.
ואתה אבי, איש יקר בעל לב זהב,
ה' יברך אותך בכל הברכות והישועות.
כן ירבו כמוך בישראל.
וכל מה שכתבתי זה מעט שבמעט,
לפי שאין אומרים שיבחו של אדם בפניו,אבל מקצתו אומרים.
המשך שבוע טוב ומבורך.
בברכה
אהובה.
עצוב.
כתבת הספד יפה ומרגש אבי.
וזה לגמרי אחרת כשמכירים,
אבל גם בלי להכיר רואים לעופר על העיניים שהוא היה מענטש,
עצוב.
איש גיבור אמיתי, תהי נשמתו צרורה בצרור החיים