צטט: סיגל ש. 2015-12-26 23:45:55

יצאנו ליער בעקבות הפטריות 

ומצאנו פיות

בדמויות של פרחים

ופרפרים שלא הצלחתי לצלם

היו גם חתולים, חרדונים ועוד מיני לטאות פחדניות

ולא מעט זיכרונות לברכה

שקמו לתחייה

וגם נוסטלגיה חסרת רחמים שצבטה לי ת'לב...כדי להדגיש את נוכחותה

זכרונות ילדות תמיד מציפים בתוכי געגועים למ(י)שהו אחר…

מתקופה יותר מאוחרת

כשהתחלפתי מלכלוכית ליפהפייה הנרדמת :)

אני פונה אליו מנצנצת …

זוכר...כשהיינו ממש קטנים

נהגנו לכלות את הזמן בקריאת סיפורי האגדות של  אנדרסן וגרים

בטח שאני זוכר הוא אומר

אני ממשיכה

החלפנו ספרים בספרית בית הספר

זוכר שאת ספרי האגדות תמיד אחרנו להחזיר

אם בכלל

מה פתאום מספרית בית הספר, הוא מתלהט

ובכל פעם שנושא הילדות עולה

אני שואלת את עצמי

לאיזו קבוצה אנחנו שייכים

לאלה שמדחיקים...

או לעֵרָנִיִּים שמבינים שהכרה וביטוי הם שני דברים שונים

שיש להם את האומץ להודות בפני עצמם מה הם מרגישים

אבל חסרים ביושרה הפנימית להודות בפני אחרים...

איך זה שאת תמיד שוכחת את הטוב כשמדובר בהורים…?

את הספרים ההורים היו קונים מרוכלים שעברו מדלת לדלת במטרה למכור את מרכולתם

כן, גם לשכונה הם הגיעו.

איך את לא זוכרת?

זוכרת, אני אומרת

טוב...תמשיכי
לחיות בסרט...הוא מתייאש

ואתה...באגדה!
אנחנו מחייכים וממשיכים...

 

 

אתמול
אל תוך היער (גן לאומי הר הכרמל)
ומחוצה לו...
ואם נרצה
אין זו אגדה...:)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תמונה מעוצבת - מתנה מגוגל...

 

 

 

 

המושבה הגרמנית

 

 

בת גלים

בדרך חזרה...

 

 

 

כן...

רב הנסתר על הגלוי...

 

 

 

ובוקר טוב..:)