כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אין דבר העומד בפני הדמיון

    1 תגובות   יום ראשון, 3/1/16, 09:48


    דוקטור בפסיכולוגיה התפתחותית * מתמחה בתחום רכישת השפה * משמש כראש החוג והמסלול לגיל הרך בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. *  לאחר שש שנים בארה"ב (לימודי דוקטורט ) חזר לארץ לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון והשתקע עם משפחתו בלהבים * את שעות הפנאי הוא מקדיש לריצות ארוכות * עד גיל 33 רץ בשביל הכיף, ומשנת 2006 התחיל להתאמן לריצות מרתון * ברזומה שלו : 7 מרתונים בשיקגו, אמסטרדם וישראל * מתכונן לעוד שניים בחודשים הקרובים. 


    בין תחביביו : טיולים בארץ ובעולם, נגינה על גיטרה ( בקרוב יצא סינגל ראשון שלו שהלחין לשיר של יהונתן גפן ) , קריאה, כתיבה וגם שינה..  * ספרים הם אהבתו הגדולה * קריאה וכתיבה הם המקומות בהם הוא מרגיש הכי בנוח.


    זהו ד"ר ירדן קדר שמשיק בימים אלה את ספרו הראשון, "הברוז והטיגריס המעופף" ( בהוצאת "אופיר ביכורים"). ספר שנולד מסיפורים שהמציא לבנותיו לפני השינה. סיפור המלמד את הילדים כיצד אפשר להתמודד עם פחד ואפילו להשתמש בו לטובתך על ידי כוח המחשבה ודמיון מודרך. "מרגע שהחלטתי להעלות את סיפורי הברווז על הכתב,  תוך חודשיים היו 3 סיפורים מוכנים". מציין קדר.

     

    ''

     

    ירדן קדר, 42, דוקטור בפסיכולוגיה התפתחותית מטעם אוניברסיטת קורנל (ארה"ב), חוקר ומרצה בתחום התפתחות השפה והחשיבה, וראש החוג לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל. נשוי ואב לשלוש בנות, תושב להבים ( במקור ירושלמי ) ובזמנו הפנוי רץ מרתון נלהב.

     

    קדר משיק בימים אלה את ספרו הברוז והטיגריס המעופף ( אופיר ביכורים) שהינו הראשון בסדרת ספרים שבמרכזה מככב ברווז רטנן אך טוב לב, שכל רצונו הוא לישון בשקט בנקודה הקבועה שלו במרכז האגם. ואולם, בכל לילה מזדמנת אליו חיה אחרת מבין חיות היער עם בעיה שרק הוא יכול לפתור.

     

    ספרו של קדר נותן משמעות חדשה לפתגם "אין דבר העומד בפני הרצון". לצד מצוקתו של הברווז, הטיגריס "המשוגע הזה", כדברי הברווז בפתח הסיפור, מגלה כוח רצון גדול לעופף. לכוח הרצון של הטיגריס מתלווה איזשהו חן דווקא לאור כישלונותיו החוזרים ונשנים להתעופף. מערכת היחסים הבלתי אפשרית הזו בין הברווז והטיגריס מצליחה לתווך עבור הילדים את ההבנה שהרצון והחלום לעוף אמנם יכול להתממש אך לאו דווקא כהווייתו או מתוך דחף אימפולסיבי, אלא בעזרת גיוס כוח המחשבה והדמיון שמניע אותו תהליך ארוך ואיטי.

     

    ''

    איך סיפור נולד..? סדרת הסיפורים של קדר נולדה ב"סיפורים שלפני השינה" שהיה ממציא ומספר בע״פ לשלוש בנותיו: גאיה, טליה, ועפרי. קדר משתף : "בשנת 2007 חזרנו ארצה מארה״ב אחרי 6 שנים בשלגים, במפלים ובאגמים של צפון מדינת ניו יורק. כמעט בכל לילה ׳נאלצתי׳ להמציא הרפתקה אחרת אותה עובר הברווז וכך יש בידי היום כמה עשרות ׳סיפורי ברווז׳, חלקם מוכנים ואחרים עדיין בשלבי כתיבה התחלתיים."

     

    "מהרגע שהחלטתי להעלות את סיפורי הברווז על הכתב, לפני כשנה וחצי בערך, תוך חודשיים היו 3 סיפורים מוכנים." מציין קדר בסיפוק.

     

    ''

     

    על שפה ורגשות.  "רכישת השפה והתפתחות החשיבה בגיל הרך", הוא תחום מומחיותו של קדר.

    רוב מחקריו עוסקים בשנה הראשונה והשניה לחיי הילד, אבל במחקרים אחרים הוא חוקר גם ילדים  בוגרים יותר.

    במהלך השנים בדק קדר מגוון של נושאים בתחום זה, למשל: האם תינוקות שבקושי מדברים מבינים משפטים מורכבים ואף מזהים טעויות תחביריות במשפטים שכאלה? האם ילדים שלומדים שפה שנייה/זרה משתמשים במחוות ידיים ככלי עזר בלמידת השפה? ומה קורה לילד כזה מבחינת ההבעה הרגשית כפי שהיא משתקפת בהבעות הפנים שלו?

     

     

    חיבור לעולם הפנימי שלנו. ״אין דבר העומד בפני הדמיון״. זה המסר העיקרי בספרי, מציין קדר.  "הסיפור מראה לילדים כיצד אפשר להתמודד עם פחד ואפילו להשתמש בו לטובתך על ידי כוח המחשבה ודמיון מודרך".

     

    קדר : "מה שמנחה אותי בכתיבה לילדים – וגם למבוגרים – הוא שאני מנסה להפנות את תשומת ליבם של הקוראים בעיקר למחשבות ולעולם הפנימי של הגיבורים, ופחות (יחסית) למה שמתבטא על פני השטח במעשים ובדיבורים. אז כמובן שכל סיפור צריך את האקשן וכמובן שגם בסיפור הזה שמיועד לילדים יש הרבה אקשן, אבל הרעיון הוא שרוב החיים שלנו בעצם מתנהלים בשיח פנימי בינינו לבין עצמנו – המחשבות והרגשות שלנו – ולכן, זה המקום היותר מעניין והיותר מורכב שכדאי להתמקד בו. משמע, ההתלבטויות שלנו, הפער בין מה שאנו חושבים / מרגישים לבין מה שאומרים ועושים בפןעל".

     

     

    אני רץ משמע אני קיים. קדר אוהב לרוץ ריצות ארוכות מאז שהייה ילד. בגיל 8 נחשף לראשונה לסרט ״מרכבות האש״. סרט המתאר אצנים בריטים באחת האולימפיאדות הראשונות. הסרט השאיר את חותמו על קדר הצעיר  שהתאהב בענף, תחילה כחובבן ואח"כ כמקצוען-  כרץ מרתון.

    קדר : "עד גיל 33 רצתי רק בשביל הכיף, בלי שעון ריצה, בלי תוכניות אימונים, ובלי תחרויות. גם היום, כשחלק ניכר מהריצה שלי הוא ׳בשביל משהו׳ (מרתון, תחרות), הכיף הבסיסי עדייין נשאר. בריצה אני מרגיש חופשי, חסר גבולות, אופטימי, נושם את האוויר, ומרגיש הכי טוב שאפשר עם הראש והגוף. אנשים תמיד לא מבינים ״על מה יש לחשוב כשרצים כל כך הרבה זמן..?!״, אבל האמת היא שבריצה עולים לי הרעיונות האקדמיים והספרותיים הכי טובים, וכל הטרדות הקטנות והגדולות נעלמות. בקיצור, כמו לשתות כוס יין טוב, אבל באמצעים טבעיים לחלוטין.."

     

    ''

     

    בשנת 2006, לקראת סיום לימודי הדוקטורט בארה"ב, התחיל קדר עם "המרתונים". "תוך כדי לימודיי, שמעתי על אחד הישראלים באוניברסיטה שעשה מרתון. זה איתגר אותי והנה אני כאן היום אחרי 7 מרתונים בשיקגו, אמסטרדם ובישראל, ומתכונן לעוד שניים ממש בחודשים הקרובים.״ גם אשתו, ורד, נדבקה בחיידק וסיימה שני מרתונים מלאים, באמסטרדם ובתל אביב.

     

     

    ספורט ככלי להתמודד עם אתגרים. "פעילות ספורטיבית, ובמיוחד ספורט סיבולת כמו ריצה למרחקים ארוכים, מלמדת אותך יותר מכל דבר אחר על עצמך", מציין קדר. "מי שהיה בחי״ר בצבא כמוני ועשה מסעות ארוכים מבין למה הכוונה. רוב הרצים הרי אינם אצנים אולימפיים, את השיא העולמי הם כבר לא ישברו... ובכל זאת, את רואה שעבור כל אחת ואחד מהם ההתמודדות עם האתגר האישי שהציב לעצמו היא כמעט עניין של ׳חיים ומוות׳. האימונים מלמדים אותך את משמעות ההתמדה והמשמעת העצמית, והתחרויות מביאות אותך לשיא של ריכוז, מאמץ והתמודדות עם עצמך ועם הצד המנטלי שהוא-הוא המחסום האמיתי ברגעי השבירה בריצות ארוכות. אין כמו התחושה של זינוק עם עוד עשרות אלפי רצים ומוזיקה מטריפה, ובעיקר של חציית קו הסיום של המרתון, ובמיוחד אם שיפרת את השיא האישי."


    ''

    לקרוא, לכתוב ולישון. מעבר לאהבה לריצה. קדר אוהב עוד שני דברים : לקרוא/לכתוב, ולישון קדר : "סוד ידוע במשפחת קדר הוא שההשראה לדמות הברווז היא בעצם אני... אבא שרוצה לישון על הספה בכל הזדמנות, אבל בכל פעם ילדה אחרת קופצת עליו ומבקשת משהו..". קריאה וכתיבה, זה המקום בו אני מרגיש הכי בנוח. שימי אותי בחנות ספרים ואוכל להיות בה שעות .ארוכות בלי לשים לב לכלום. כנ״ל בכתיבה כשאני מוצא לזה זמן, מה שלא קורה מספיק."

     

     

    ואם זה לא מספיק קדר גם מוצא זמן לטייל ברחבי הארץ והעולם, לנגן בגיטרה. ומקווה להוציא סינגל ראשון בקרוב. קדר : יש  שיר של יהונתן גפן שהלחנתי בגיל 17 והחלטתי שהגיע הזמן להשמיע אותו לעולם". יש למה לצפות !

     


        

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/16 10:00:

      משכמו ומעלה.

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין