כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    אישה פלדה-היתכן?

    12 תגובות   יום ראשון, 3/1/16, 16:00

    חוזרת הביתה מוקדם.

    גשם כועס משתולל בחוץ ואני בוהה בנקודה לא מובנת באוטובוס.

    כתבתי היום לחבר אחד שהתעייפתי.

    השנים האחרונות עייפו אותי.

    הרכבת הרים הזו שבה אני יום אחד בהיי ואני חווה את עצמי ושותה וטועמת ואז נוחתת למציאות האוטיזם מפוררת אותי.

    יש אנשים שבדרכם המיוחדת לוקחים חייהם בקלות ובאהבה יותר ממני.

    אז מדוע אני כזאת? אני תוהה ושולחת שאלה לחלל ריק.

    אני חושבת שאני חווה הכל בעוצמות.

    הרגש שלי כשהוא קיים הוא עוצמתי.

    הדרך שבה אני מרגישה סקס עוצמתית.

    תאוות היצרים.

    הרצון ללמוד ולבלוע את העולם.

    האהבה שלי כשהיא קיימת היא גדולה מהחיים.

    החלומות שלי גדולים וכל כך האכזבות והכשלונות.

    החלום שלי על ילד מושלם שילווה אותי כל החיים התקלקל.

    זה כואב עמוק כמו פצע שלא ניסגר.

    אני מניחה רטיות קרות כל יום כל שעה אבל זה שם נושם בתוכי.

    לראות את בני יחידי נאבק כדי להסביר עצמו ונאבק כדי לתקשר עם אנשים קורע אותי ויוצר שטפי דם בנישמתי.

    אני השתניתי.

    נעשיתי מחוספסת.

    יש ימים שאני בדומה לפתיל עצבני מחכה שידליקו אותי ואז אבוי לאותו אחד שהעז להעיר לילדי משהו בגינה או בברכה.

    אני משספת בו את מילותיי האיומות ביותר.

    נותנת דרור ללשון השכונה שלי מפעם להשתולל.

    אני השתניתי.

    קשה להגיע אליי.

    אני לא מאמינה שגבר יכול לפגוע בי היום.

    אני לא משחררת רגשות.

    אני משתמשת בהם. בגברים שמעוניינים בי.

    אני יודעת בפנים שאני לא ארגיש ואני לא אמסור נאמנותי.

    אני נראית מתמסרת ומלאת ציפיה אבלל אני שמחה כשזה נגמר.

    כשהחיים מציפים אותי אני פשוט סוגרת הכל ונעלמת.

    סקס...

    לא יודעת מהו סקס עם רגש כבר.

    לא זוכרת מה זה להרגיש כשמישהו שחלמת עליו מבקע אותך.

    אני לא מבקשת את החיבוק שנכספתי אליו פעם שיש אחרי אורגזמה משתקת.

    סולדת מעומקי קרביי מהסיכוי שאולי הוא ישן איתי בלילה.

    מה נהיה לי?

    ככה קשוחה נעשיתי?

    איה המתוקה הנאיבית מפעם?

    איפה היא אותה חולמת?

    היתכן וחלומותיי נגוזו להם באבק החיים?

    האם הגירושים עשו לי זאת?

    האם האהבה הגדולה שהיתה אחר כך עוללה בי ?

    האם האוטיזם נתן את מכת הנוק אאוט המרסקת?

    או שאולי זה הכל ביחד חבר נגדי במעין קונספירציה אכזרית?

     

    קומי מעפרך אני אומרת לעצמי.

    את מלכה בחייך.

    את חייבת להיות.

    נתבי אותם שוב למקום מבטחים כמו שעשית שוב ושוב ושוב.

    בני הוא לא כישלון. הוא אהבה.

    הוא ניפלא בחיוכו החם ובצחוקו המתגלגל.

    הוא יפיפה כמו שרק פרי אהבה יכול להיות.

    המבט שלו נבון ורואה הכל.

    ואני אפרוץ את בועתו הארורה.

    ואני לא כישלון אני פשוט רקפת סגולה מתחת לאיזה סלע שעדין לא ראו.

    והאהבה ששברה אותי... אותו פ'...

    הוא חישל אותי.

    אף אחד לא יפגע בי שוב.

    אי אפשר.

    זה גם טוב.

    הלא כן?

     

    http://cafe.themarker.com/music/3283744/

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/1/16 08:59:
      מעולם לא היית כשלון ולעולם לא תהיי,, אין דבר כזה,, את לוחמ!! עם כל הקושי,,
        5/1/16 20:26:

      צטט: boby28 2016-01-04 18:46:27

      אני חושבת שאותו ילד צריך לשמש לך מקור כוח כי כמו שאמרת שאצלו הכל יותר קשה מאחרים והוא עדיין דבק בזה אז אתם יכולים לתמוך והעניק אנרגיות אחד לשניה, ולא לתת לאכזבות להגדיר את חיי היום יום שלכם.

       

      הוא אכן כוח.

      הוא גם אור

        4/1/16 19:44:
      לקום! אין לך ברירה, יש לך אחריות
        4/1/16 18:46:
      אני חושבת שאותו ילד צריך לשמש לך מקור כוח כי כמו שאמרת שאצלו הכל יותר קשה מאחרים והוא עדיין דבק בזה אז אתם יכולים לתמוך והעניק אנרגיות אחד לשניה, ולא לתת לאכזבות להגדיר את חיי היום יום שלכם.
        4/1/16 18:26:

      צטט: }~ יוסי ~{ 2016-01-03 23:30:58

      נבחרת להיות האישה לילד המיוחד הזה, לא פשוט .

       

      תודה מותק

        4/1/16 18:25:

      צטט: 77777777 2016-01-04 12:27:36

      גם את האבן הכי חזקה המים ישייפו (ובין הסערות צריך למצוא עוגנים, מזח, איים של שפיות והפלגות)

       

      כן. אני לא באמת כזאת קשוחה. אבל אל תגלה

        4/1/16 18:24:

      צטט: גילהסטחי 2016-01-04 12:23:47

      את יכולה לברוא את המציאות שלך לשלמה ומלאת טוב, תבחרי ותעצרי את רכבת ההרים בשחר חדש. האנרגיות השליליות והמחשבות הרעות הן כמו רעל לגוף ולנשמה. ובהקשר לילד הלא שגרתי שלך- אני מכירה הורים שעברו תהליך אבל דומה, אבל בסיומו הם השלימו. תרפי קצת, את בשלה לבחור אחרת. מחבקת, מחזקת ואוהבת אותך.

       

      תודה יקירה- תמיד ההערות שלך טובות 

        4/1/16 18:23:

      צטט: hananmenzin 2016-01-03 21:25:11

      אויש מתוקה, כ"כ מרגיש את כאבך ומבין לציניות שעל ליבך. אל תמהרי להספיד את זיק החיים שעוד תחזור אל עינייך ובקרוב תקומי מן האפר, כמו הפניקס }{

       

      עוף החול

      ממציא עמו מחדש :) 

      תודה מותק

        4/1/16 12:27:
      גם את האבן הכי חזקה המים ישייפו (ובין הסערות צריך למצוא עוגנים, מזח, איים של שפיות והפלגות)
        4/1/16 12:23:
      את יכולה לברוא את המציאות שלך לשלמה ומלאת טוב, תבחרי ותעצרי את רכבת ההרים בשחר חדש. האנרגיות השליליות והמחשבות הרעות הן כמו רעל לגוף ולנשמה. ובהקשר לילד הלא שגרתי שלך- אני מכירה הורים שעברו תהליך אבל דומה, אבל בסיומו הם השלימו. תרפי קצת, את בשלה לבחור אחרת. מחבקת, מחזקת ואוהבת אותך.
        3/1/16 23:30:
      נבחרת להיות האישה לילד המיוחד הזה, לא פשוט .
        3/1/16 21:25:
      אויש מתוקה, כ"כ מרגיש את כאבך ומבין לציניות שעל ליבך. אל תמהרי להספיד את זיק החיים שעוד תחזור אל עינייך ובקרוב תקומי מן האפר, כמו הפניקס }{

      ארכיון

      פרופיל

      מאריאנטואנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין