חמש טעויות בעברית שאסור לעשות בעבודת קריינות א. מילת ההכפלה “פי” מגיעה תמיד לפני מספר. טעות נפוצה היא לנקוב במספר בנקבה: פי חמש או פי שבע עשרה
הצורה הנכונה היא: פי שניים, פי שלושה, פי עשרים ושניים, פי חמישה עשר – אחרי המילה “פי” יבוא תמיד מספר בזכר ב. כמו שִבְעת הגמדים או שִבְעת המינים כך יש לומר שִבְעַת אלפים. בדיבור השגור השתרשה ההגייה שְבַעַת אלפים – קריינות מקצועית שמכילה את השגיאה הזו, הפכה בין רגע לקריינות חובבנית. אגב, הדבר נכון כמובן גם לתִשְעַת אלפים. תְשַ’עת אלפים תגיד לחברים שלך, לא ללקוחות ג. מין המספר יקבע תמיד לפי מין המספר שהוא מונה, גם אם הוא מונה מספר אחר. מבולבלים? גם אנחנו. אבל חכו יש דוגמאות: “קיבלנו משלוח של שלוש אלף חולצות” חולצות הן אמנם נקבה אבל המספר 3 לא מתייחס לחולצות אלא לאלפים כך שתמיד יש לומר שלושת אלפים, חמשת אלפים, עשרת אלפים ולא עשר אלף. אגב, דולר ושקל הם ממין זכר בכל מקרה כך שעשר אלף שקל היא טעות נפוצה אך ממש בלתי נסלחת ד. תאריכים תמיד בזכר! כשם שלא אומרים אחת באפריל, אין להגיד שבע עשרה לחודש אלא שבעה עשר בחודש (או לחודש), אחד באפריל (או לאפריל). צורה שגויה נוספת הנה מספר סודר כמו הראשון באפריל או הרביעי באוקטובר. עם זאת, מותר להשתמש במספר סודר ביחס לחודש הלועזי: שמונַה עַשר לעשירי ה. לא להישבר מהשברים! במספר המעורב ממספר שלם ומשבר – השם הנמנה יבוא בין המספר השלם לשבר: ‘שני אחוזים ורבע’ , ‘שלושה שקלים וחצי’. עם זאת, מותרת גם הבאת השם הנמנה בסוף המספר, כגון ‘שניים ורבע אחוזים’, ‘שלושה וחצי שקלים’. הדרך הראשונה היא הרגילה בספרות העברית לדורותיה ויש לראות בה הדרך המועדפת |