אמא'לה ערימת סמרטוטים עם רגליים! אה, לא, זו בחורה שהחליטה לשים עליה את כל מטליות ניגוב האבק שלה וככה לצאת לרחוב.

וואו! יש פה ציידת! אופס, טעות, זו סתם בחורה שלקחה את תוספות הפרווה המלאכותית צעד אחד קדימה.

יו! הנה מתקרב לו גמד מארץ ליליפוט! אה, סליחה זו גיברת שלובשת שכמיה ומגפיים עם שפיץ בקצה כמו של גנום גינה.

אוי איזה פחד, ברח גוש שומן מהשווארמה! אה, טעות, זו נערה עם סקיני ג'ינס וישבן עם צלוליס.

בררר! עוקב אחרי גבר נמוך ברחוב בחושך! סליחה, טעות, זו סתם בחורה שלובשת את המעיל של חבר שלה וגם את הג'ינס שלו. מזל שאת הנעליים שלו היא לא יכולה לקחת.

אומרים שבנות אוהבות שופינג, שהן מוציאות ללא חשש סכומי עתק רק כי התאהבו בפריט בחנות, אומרים שהן סאקריות של קוסמטיקה, שהן ממש טובות בקניות ושיש להם טעם. אז אומרים.

נניח והייתי עולה חדשה ממדינה פיקטיבית שיש בה רק סוג בגד אחד שכל אזרחי המדינה לובשים.

הייתי מגיעה ארצה, רואה שכל אחד לובש מה שבא לו ואיך שבא לו ורוצה גם. ולשם השראה, או רעיונות או גיבוש טעם משלי הייתי יוצאת לרחוב ראשי בעיר גדולה, יושבת על ספסל ומסתכלת איך בנות עמי לבושות. מודל לחיקוי זה אף פעם לא דבר רע.

המסקנות שהייתי חוזרת איתן למרכז הקליטה היו ודאי עגמומיות משהו.

מהתבוננות מתמשכת בבנות שהולכות ברחוב מפה לשם, נחשכות עיני בכל כמה פסיעות למראה הנשים הישראליות שפשוט לא יודעות להתלבש, או להתאפר,או חושבות שהן יודעות, או אולי לא מודעות. או שההזנחה היא טוטאלית, כלומר ללא נסיון להתאים משהו למשהו, או צבע לעור פנים או מכנס למבנה גוף, או שיש כבר איזו החלטה סטייליסטית כלשהיא, אבל הכל נראה נדוש, מרופט ו"מקולקל" בכוונה ע"י פריט לבוש חורני במיוחד, או שההיפך הגמור קורה – מצעד קורבנות אופנה שנפלו שלל בידי עיתוני נשים, ערוץ E וסניף קסטרו המקומי. ממש מפחיד.

אני לא אומרת שאנחנו צריכות להיות פאריז או מילאנו. אני גם לא אומרת שצריך לקנות יקר.

ובינתיים, ההזנחה חוגגת.

למה הכל נראה ישן ומרופט? אין שום סיבה להחזיק בארון בגדים שנראים ישנים. אם זה נראה ישן, זה אפילו לא וינטאג', זה סתם נראה מוזנח.

נכון שרוב הנשים בישראל לא מרוויחות מספיק כסף בשביל להשקיע בבגדים איכותיים אבל אין שום סיבה להיראות בהתאם. מצד שני הן גם לא משכילות לפתח חוש ניווט שיקח אותן אל החנויות היותר סבירות ואל מציאת פריט ממש שווה שנראה יקר ויש לו גזרה ממש טובה, ולא חסר כאלה. אפילו בשוק הכרמל אפשר למצוא חולצה שווה שאותה אפשר לשלב עם משהו אחר, קצת יותר יקר ולעשות "שיוויון" ברמת האצילות של הלבוש. אז היא לא תחזיק חמש שנים, היא לא אמורה.

יש גם את חנויות היד שניה ששם נוסף על מחיר זול, יש הרבה אופציות למקוריות ולמציאת משהו ממש מיוחד במצב ממש טוב.

לא ברור לי איך זה נהיה טרנד להיראות מוזנח (ועוד לא דיברתי על הגברים, השם ישמור) או למה לא מכבדים פה את היציאה לרחוב ומתלבשים בהתאם.

אני לא מצפה לתהלוכת טווסיות גאה או לשאנל לוק בכל מקום, ממש לא. מספיק להיראות נקיה, מסודרת, עם שיער נקי, בגדים במצב סביר ולא מתפורר שמתאימים למבנה הגוף ולא רק מקדימה, אקססוריז שתמיד יאמרו עליך שאת מעניינת גם מבפנים וכמובן נעליים. המפתח להופעה, הפריט שקובע בדיוק רב מה המסר שאמור להעביר הלבוש. רוב המסרים שאני מקבלת סביבי הם "עזבי אותי באמא שלך", "אין לי מראה בבית", לא קניתי משהו חדש כבר שנה" או "אני חושבת שזה ממש טרנדי להיראות כמו חצר אחורית של מתפרה".

לצערי, גם הבנות שנחשבות כ"יודעות להתלבש" מגיעות מאוד קרוב להתקרבנות אופנתית ומתפתות ללבוש משהו שלא מתאים להן בכלל. כמו למשל נעלי ה"ליליפוט" שמחודדות בקצה שנוטה כלפי מעלה קצת. זה לא נראה טוב על גמדי גינה, למה שזה יראה טוב עליכן? או למשל הג'ינס הזה שהוא סקיני והכל ובמידה והכל ומצורפים אליו אקססוריז בהתאם והכל מגניבוש אבל את החגיגה הורס אפקט "התחת הנופל" שגורם לישבנן של האופנצ'יות להיראות כמו מבנה בדרום העיר לפני קריסה.

והחלק המכאיב ביותר – הנעליים.הנעליים שבחורותינו אוהבות הן כנראה רסיסי נוסטלגיה מימי השירות הצבאי, אחרת איך אפשר להסביר את הרצון העז לנעול טנקים? האימום הזה, שכולן כל כך אוהבות, גורם לכולן להיראות כמו ברווזים מיליטנטים וגורם להן להליכה של גבר ולגרירת רגליים. ובקיץ, אם נעזוב את הקרוקס בצד לרגע ונתעלם מהן כמו שמגיע להן, יש כמובן את כוכבי המדרכה, "סנדלי משה" המקסימים המעטרים כמעט כל רגל נשית ישראלית, אלה עם האימום השטוח והדק, הרצועות החומות הלא חינניות והבוהן הנתונה בכלוב רצועות משלה. אולי גם כאן, חוזר מוטיב הנוסטלגיה ובנות ישראל חשות געגועים לימי התנ"ך, בהם הכל היה פשוט כל כך וכולם הלכו עם סנדלי עור.

נוסף על ערימות הסמרטוטים המתהדרות בצעיפים מתפוררים ובהופעה האהובה עלי: חולצה ארוכה, חולצה לבנה משתפלת בחורניות מתחת, טייטס שחור ומגפי ברווזים, לעיתים קרובות לא רואים ברחוב על נשים דבר מאוד חשוב – תווי פנים. איפור בנות, קצת איפור, מה יש? לא יגידו עליכן שאתם מתגנדרות, לא יגידו עליכן שאתן פרחות. גג יגידו שאתן נראות נפלא היום. צאו מהסרט וכנסו לפרפומריה בבקשה. ריכשו משהו קטן, כמו מסקרה, סומק, גלוס אם יש לכן בעיה עם ליפסטיק (אני מעדיפה דווקא את הליפסטיק היבש על הגלוס הדביק). תפסיקו להתאפר "רק לאירועים", לא רואים לכן את הפנים.

אקנח בתחינה חרישית. בנות, באמת, למה אתן לא מסתפרות? פליז, זה לא כזה יקר, לא חייבים ללכת לעשות את כל ראש במקום אחד ולשם אלף שקל על שעה עבודה. לצבוע אפשר עם חברה טובה בבית ולהתייעץ איתה מה יתאים לך, יש אחלה ספרים שעובדים בבית בחצי מחיר ואם באים רק להסתפר במספרה זה לא כזה יקר.

איכות האוויר בארץ משפיעה על מראה ואיכות השיער. לישראליות יש שיער די לא טוב וזה לא אשמתן.לא שמתן לב שכשאתן מגיעות לאירופה השיער מסתדר פיקס? בארץ המצב חרבנה וגם ההיצע של מוצרי טיפוח השיער בפארמים הוא דל ביותר. לכן ישנם שני פתרונות – א. להסתפר מדי פעם (תפסיקו להיות היסטריות על האורך של השיער) ב. למצוא את החנויות שמוכרות מוצרים לשיער לסיטונאים ומספרות. ההיצע שם רחב יותר, יש מוצרים ממש מצוינים ובכמויות גדולות כך שהמחיר מתאים למשקל האריזה.

זה לא כזה מסובך, לא צריך לשבור את הראש, רק לנשום שניה כשמתלבשים, ולהחליט שהיום, אני הולכת להיראות ממש טוב.

אני מבטיחה שאני אהיה שם ואעשה לכן "שאפו" בלב.