בין התחנה המרכזית לבין בית הורי בבאר שבע,היה בית קברות מוסלמי נטוש , מדי יום אני הייתי עושה קיצור דרך מבית הספר .. וחותך דרך בית הקברות
החברים שלי היו מעדיפים להאריך בקילומטר דרך השוק ובלבד שלא לעבור שמה.
לילה אחד , חוזר מטיול שנתי, ובטבעיות הכי גמורה מתחיל לפסוע דרך הקיצור - כלומר בבית קברות.
החברים שלי מתפלצים... ולאחר דין ודברים אנחנו עושים תחרות מי מגיע ראשון... הם מתחילים במרוצה כשעל כתפיהם הרזות מועמסים שקי שינה והתרמילים , רצים מתנשפים ונחים ובעיקר חרדים לגורלי.
ואני בנחת משתדל לא להעיר את המתים..יוצא מבית הקברות, ומסתתר בסמטא.. מתחבא להם !
הם מגיעים מתנשפים ומחכים לי ....
לאחר דקות ארוכות שמבחינתם נמשכו כמו נצח , המה פוזלים לעבר בית הקברות מתקרבים ותרים אחרי שדים ורוחות שחטפו אותי.
אני מתגלגל מצחוק במחבואי .
אוי, כמה הם שנאו אותי על זה....