כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    אין אמונה בהם

    19 תגובות   יום רביעי, 13/1/16, 23:34

     
      
     
    '' 
     
    הוא היה הטופ של הטופ עבורי.
    שר שירים עצובים, כל כך עצובים! כל אחד יכול היה להזדהות עם כל הכאב הזה: לב שבור לרסיסים, נשמה אבודה, אכזבה, יאוש, אחח אחח יא ראב.
     
    אבל, הייתי צעירה ותמימה.
     
    זה היה לשמוע אותו, והצטמררת כולך, העינים היו מתנפחות מדמעות, דמעות הלהוטות לצאת אל הלחיים. נהגתי לנשוך את שפתי, איך מבין אותי הבחור הזה, הוא שר כל כך עצוב ויפה, קורע לך את המעיים, איזה עומק, איזה מילים..
     
    אמפתיה טוטאלית. המילים שלו הביעו את כל העצב הזה שנצבר ואתה לא יודע איך להקיא אותו. הוא עשה את זה לאפשרי, עם האקורדים המלנכוליים וחרוזיו הנוסטלגיים.
    לפעמים חשבתי שהיה צורך להרחיק חפצים חדים, כי כל אחד היה עלול להתפתות לעשות מעשה שטות. לכן, לפני שהייתי שומעת את הקסטות שלו (אז טרם היו דיסקים ושאר השכלולים), נהגתי להגיף את החלונות ולנעול את המטבח.
     
    אבל יום אחד, יום ארור אחד, הגורל הנורא הצליב דרכינו. ראיתי אותו בסופרמרקט השכונתי.
    בהתחלה, לא יכולתי להאמין שזה קורה לי. כל כך התרגשתי! הברכיים רעדו לי. שטף אותי כל הקיטשיות שנשאתי בתוכי מיום הלידה שלי. אך במהרה ההתרגשות פנתה מקום לאכזבה גמורה.
     
    שם הוא היה, מאושר, עליז ומחייך מפה לאוזן, עם עגלה מלאה בקופסאות שימורים, איטריות, פירות ומוצרים נשיים. לצידו היתה החברה שלו, מחוייכת וחולמנית. ביד אחת אחזה בזרועו וביד השניה בחרה בצנצנת מרק אוסם. שניהם צחקו, אני לא יודעת על מה לעזאזל צחקו, אבל הכעס שחשתי הלך וגאה עד שהפך לזעם בלתי נשלט. כמעט ניגשתי אליו כדי להוריד לו על הראש את חבילת הקרקרים שהיתה לי ביד. איך הוא מעז?
     
    הרגשתי מרומה. עולמי התמוטט.
    נשארתי שם עומדת, עם חבילת קרקרים ביד ובשניה צנצנת ריבה, בזמן שהוא התרחק, מצחקק ונותן נשיקות קטנות לחברתו, תוך התעלמות ואדישות מהעולם המעיק, המשעמם, עם כל האומללים הסובב ים אותו.
     
    מאותו יום הפסקתי להאמין ביוצרים השרים את מה שכתבו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/16 16:32:
      אני מאמינה שכל כתיבה מציגה צד פנימי של הכותב שלה. אפשר לזייף, בקטע אחד, 2 קטעים, אבל לא ברצף. כנראה שלא סתם אומרים שהליצנים - בפנים - עצובים :)
        21/1/16 00:51:

      צטט: הקשתית 2016-01-16 09:40:51

      מבינה ללבך ועוד בגיל ההוא, ועדיין...הבחירה היא בידינו ולא חושבת שצריך לעשות הכללות גם אם לא קיבלנו מה שרצינו בחיים, "מה שלא הורג רק מחשל" ובטוחני, שכיום את במקום אחר...
      -----------
      בהחלט כך קשתית, פשוט הייתי אז צעירה ותמימה. זה די עבר לי מאז :)
        21/1/16 00:50:

      צטט: Zvi Hartman 2016-01-14 23:23:08

      ישנו תמיד הקומיקאי הליצן שמצחיק את העולם אבל הוא נפש עצובה עד תוככי תוכו
      ---------
      נכון צבי, נראה לי יש זמרים כאלה..
        21/1/16 00:49:

      צטט: michela29 2016-01-14 16:28:43

      את מזכירה לי זמר שהיה אליל נעוריי, בזמן שהתגבשתי מבחינה רגשית הוא שר ברקע ותמיד כשאני שומעת שירים שלו אני חוזרת לשם, לרגשות שהתגבשו לי ביחד איתו. ואז גיליתי שהוא שר על נשים אבל חולם על גברים. מה לעשות... לפעמים זאת אמת מוחלטת של היוצר ולפעמים מישהו מוכשר ששר מילים של מישהו אחר
      -------------
      חחחח זה עוד יותר מאכזב :)
        21/1/16 00:48:

      צטט: זונות פוליטיות 2016-01-14 18:20:51

       

       

       

      ברוטוס:   פעם אמר לי חבר שלי, פרופסור לרפואה, כוכב בתחומו שלא שמר דיאטה ועישן ושתה: "עשה מה שהרופא שלך אומר לך ולא מה שהרופא שלך עושה בעצמו"

       

       

      נטוס:      אם השיר ריגשותך, נגע לליבך הוא הצליח. מה זה משנה אם הכותב שלו התפלש בחרא או חי בכפר שמריהו? פול מקארתני כותב שירים מרגשים גם היום והוא מולטי מיליונר בפאונדים. קפיש?

       

       

      ..

      ----------

      נכון ברוטוס וזה בדיוק וככה בדיוק עם הזמרים היוצרים. 

       

      נטוס.. הייתי צעירה ונאיבית.. וזה יצר אצלי סוג של חוסר אמון. נו, לך להתווכח עם מישהי בגיל ההתבגרות :)

        21/1/16 00:45:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-01-14 14:26:51

      ''
      הוספת תגובה

       

       

      ---------

      אחלה שיר!

        21/1/16 00:44:

      צטט: Anatolia 2016-01-14 12:36:03

      קצת שטוח לא? או שטוב לו או שרע לו! אסור פעם ככה ופעם ככה?
      ------------
      בדיוק! נו, מה את רוצה.. הייתי צעירה ונאיבית :)
        21/1/16 00:43:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-01-14 14:27:49

      אבל זה לא נכון... יש יוצרים עם כזה לב..
      --------
      ודאי שיש.. מי אמר שלא? אבל הייתי אז צעירה ותמימה :)
        21/1/16 00:42:

      צטט: א ח א ב 2016-01-14 11:08:35

      באמת מוזר. איך הוא מעז לקרוע לך כך את הלב..
      -------------
      אתה רואה? אתה רואה? אף אחד לא מתחשב.. ;-)
        21/1/16 00:41:

      צטט: ~בועז22~ 2016-01-14 10:52:07

      אוי..., הזכרת לי דבר דומה...

      היה אחד, שכול-כך אהבתי את שיריו.

      ויום אחד, נתקלתי בו בתחנת-דלק. הוא התנהג

      שם באופן מחפיר, כמעין בריון שכונתי...

      זהו.

      מאז..., אני והוא..., כבר לא...

      (-:

      --------------

      חחח..... המקרה שלך עוד יותר מאכזב, מבינה לגמרי ללבך :)

        16/1/16 09:40:
      מבינה ללבך ועוד בגיל ההוא, ועדיין...הבחירה היא בידינו ולא חושבת שצריך לעשות הכללות גם אם לא קיבלנו מה שרצינו בחיים, "מה שלא הורג רק מחשל" ובטוחני, שכיום את במקום אחר...
        14/1/16 23:23:
      ישנו תמיד הקומיקאי הליצן שמצחיק את העולם אבל הוא נפש עצובה עד תוככי תוכו
        14/1/16 18:20:

       

       

       

      ברוטוס:   פעם אמר לי חבר שלי, פרופסור לרפואה, כוכב בתחומו שלא שמר דיאטה ועישן ושתה: "עשה מה שהרופא שלך אומר לך ולא מה שהרופא שלך עושה בעצמו"

       

       

      נטוס:      אם השיר ריגשותך, נגע לליבך הוא הצליח. מה זה משנה אם הכותב שלו התפלש בחרא או חי בכפר שמריהו? פול מקארתני כותב שירים מרגשים גם היום והוא מולטי מיליונר בפאונדים. קפיש?

       

       

      ..

        14/1/16 16:28:
      את מזכירה לי זמר שהיה אליל נעוריי, בזמן שהתגבשתי מבחינה רגשית הוא שר ברקע ותמיד כשאני שומעת שירים שלו אני חוזרת לשם, לרגשות שהתגבשו לי ביחד איתו. ואז גיליתי שהוא שר על נשים אבל חולם על גברים. מה לעשות... לפעמים זאת אמת מוחלטת של היוצר ולפעמים מישהו מוכשר ששר מילים של מישהו אחר
      אבל זה לא נכון... יש יוצרים עם כזה לב...

      ''
      הוספת תגובה

        14/1/16 12:36:
      קצת שטוח לא? או שטוב לו או שרע לו! אסור פעם ככה ופעם ככה?
        14/1/16 11:08:
      באמת מוזר. איך הוא מעז לקרוע לך כך את הלב..
        14/1/16 10:52:

      אוי..., הזכרת לי דבר דומה...

      היה אחד, שכול-כך אהבתי את שיריו.

      ויום אחד, נתקלתי בו בתחנת-דלק. הוא התנהג

      שם באופן מחפיר, כמעין בריון שכונתי...

      זהו.

      מאז..., אני והוא..., כבר לא...

      (-:

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין