"מה בקשה נכדתי לבת המצווה שלה?" שאל אותי היום ידידי הטוב.
"אייפון 6" עניתי "לא"
"טיסה בשמי הארץ" "לא"
"רקדני היפ הופ" "לא"
"אולפן וידאו מדליק" "לא"
"בוק" "לא"
"קריוקי" "לא"
"את יכולה למנות עוד אלפי אטרקציות ולעולם לא תנחשי" אמר.
"אז מה היא בקשה?" שאלתי.
"היא בקשה לחגוג את בת המצוה שלה עם ילדים עובדים זרים מדרום תל אביב."
"וואוו מדהים, לעולם לא הייתי מנחשת. אוטומטית המח מנווט לדברים החומריים. איך היא הגיעה לילדים האלה?"
"דרך עמותה שמטפלת בהם. חגיגת בת המצוה התקיימה בבית כנסת ברחוב הר ציון, ואליה הגיעו 50 ילדי עובדים זרים (ללא ההורים). הזמנו קייטינג, היו הפעלות לילדים והמון שמחה בלב".
"השתתפו בחגיגה גם ילדי הכיתה?"
"לא, היא תחגוג אתם היום".
אודה שדמעות עמדו בזווית עיני כששמעתי על המחווה היוצא דופן הזה בייחוד בימים אלה, למרות שאני מכירה מקרוב את המשפחה ואני יודעת עד כמה הנתינה היא ערך עליון אצלם.
מי שנותנת מתוך שמחה, נותנת הכי הרבה. - אמא תרזה |
עמיתלוין3
בתגובה על קנאביס הצמח המופלא
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים ומרגש