תמיד קינאתי בנשים האלה שמתחתנות בשביל כסף. אין בזה שום דבר רע בתכלס. אנחנו, האנשים הריגילים, בחיים לא נגיע לדירה. ירדפו אותנו בשביל 200 שקל עלובים ויעכלו לנו את הכליות אם צריך. 

אז מצאתי מודעה כזו: "מאוד אמידה, מחפשת כיף" 

אחרי המילה "אמידה" לא המשכתי לקרוא. היה ברור לי שזה צעצוע חדש לגמרי. 

היה ברור שהפעם הצעצוע זה אני. 

סוזי: אתה אוהב מסעדות? 

אני: בהחלט. 

תכלס, מנת שווארמה ואני מסודר אבל סושי ב 700 שקל גם הולך 

סוזי: לא איכפת לך שאני מבוגרת? 

אני: לא

================

תכלס2: אני יודע לתת עבודה. גמד, גמדה, נכה, גבר או אישה, הכל סבבה. 

הזאת: מה תרצה לעשות בדייט הראשון?

אני: סקס, אחרי זה אוכל. 

אני יודע שכל מה שהיא באמת רוצה זה סקס טוב, אחרי, אני אקח הכל ובגדול. תמיד יש התהיה אם סקס של 10 דקות יספיק. בגדול, בשניה שהזאת גומרת,

אני מסודר. לכן אני הצעצוע.  הפעם