...וביום ההוא,

בו הכרנו, בייבי,

הבטחתי ללמד אותך

להזיז הרים...

זוכר?

הבטתי לך בעיניים

מאושרת

רואה את השקוף הזה

מתקרב

מתלהב

צולל עמוק...

זוכר ?

אמרת לי שזה לא רק הצחוק

ששווה,

שזה שילוב של המון

הבטחתי לך

שארקח עבורך

את הפלא הזה

את שיקוי המיליון ...

עירבוב הקשיים

בקונפטי נוצץ של דמיון...

תשתה שלוק גדול

מכוס שמפניה דקיקה...

תוכל להרגיש

את הגלימה הרכה

עשויה עננים

מאירה לך...

חושפת את הקסם בפנים...

תיראה, בייבי,

אתה עף מעל הבניינים

אתה ואני

את הקשת מציירים

זוכר שהבטחתי

שתוכל להזיז הרים?...

תחזור על התסריט

כי לאן שלא תביט

תמצא את התשובה

ממוקמת במקום הכי פועם שלך

בתוך הלב

מנטרה שתבריא בך

כל דרגה של כאב...

רק מה שמקדם ולא מה שמעכב

רק מה שמקדם ולא מה שמעכב

רק מה שמקדם

ולא

מה

שמעכב...

זוכר איך שרתי לך?

איך גיליתי

שיותר לא פוחדת מכלום?

כמו שיודעת

להפוך מים למיץ פירות

לנחש כל דבר גם מבלי לראות

לקרוא אותך מכיל אותי

לחוש בין השורות...

מעבר לשאר הקסמים האחרים

הכי טוב אני יודעת

להזיז הרים

לנפץ משברים

לחמם את כל המקומות הקרים

ולעוף...

סוג של כישוף

שעובד

כשנשבר

כשכמעט מאוחר

כשקשה

כשרואים את האור

מתרסק

מתרחק...

אתה ניראה טוב, בייבי...

מלא געגועים...

מתרפק...

יש לך איזה הר להזיז?...

איזה סיפור מרתק?...

אני כאן

בשבילך

להזכיר

לחבק

לעטוף אותך איתי בגלימה

רכה ונעימה

לסלק לך מהעיניים

כל רסיס של אימה

ולהציף אותן

בכל כמות האור...

רואה, בייבי?

אין דבר בעולם

שלא תוכל לפתור...

אז רק שניה,

תעצור...

תהנה מהרגע...

מהמגע של העור...

תבוא לבקר,

אל תביט לאחור...

עוד חיבוק אחרון...

שמחתי לעזור....