היה זה מפגש חברתי. ראיתי שמצאתי חן בעיני האיש, לבסוף ניגש, נעץ בי מבט כבוי ואמר: "קוראים לי 'קובי קוביות', ומאז שנעלמו לי הקוביות והשמנתי מעט, חיי כבר אינם אותם חיים. פג הקסם, אני מרגיש כמו שמשון שדלילה גזזה את מחלפותיו". חשבתי שהאיש מתלוצץ, ואז פרץ פתאום בבכי מר. "מימיי לא התאמצתי, חיי התנהלו כשסביבי נשים. רק הייתי נועץ בהן מבט והדברים היו מסתדרים; מהמכי"ת בצבא שהתאהבה בי, הבוחנות באוניברסיטה שהעלימו עין כשהעתקתי, ועד האלמונית שחסכה לי עמידה בתור האינסופי ב'רמי לוי' כשפתאום קראה לי מהקופה: "ממי, אני כאן, תביא לפה את מה שבקשתי..." ואמרה לי באוזן: "אתה יודע איך שייקה מ'הגשש' הכיר את אשתו, זה גם היה בסופר! היא אמרה לו: "תיראה את העגלות שלנו. הכל כפול, לא חבל ? שייקה העביר לעגלה שלה את המצרכים שלו, ומאז הם יחד..." והוא המשיך: "אפילו בביטוח הלאומי, ניגשה אליי אחת הפקידות ובחיוך מזמין סימנה לי לבוא אחריה למשרד. סגרה מאחוריי את הדלת, מחקה לי את הקנסות, השאירה לי את מס' הנייד שלה והשביעה אותי להתקשר. וזהו זה נגמר. אין קוביות ! הייתי היום בביטוח הלאומי וחיכיתי בתור כמו כולם. לראשונה בחיי ניגשתי לאשנב שישב מאחוריו גבר. השלמתי עם העובדה שללא הקוביות אקבל את אותו יחס... התבוננתי ב"קובי קוביות". הוא ניראה כבן 40 גבר יפה תואר גבוה ומרשים. עיניו הכחולות היו שטופות בדמעות כאב ו... עם בטן קטנה ללא קוביות. קינאתי בו.
ניסיתי לדמיין את עצמי עם קוביות, סרקתי את תחנות חיי, ושואל את עצמי באיזה צמתים היו הקוביות משנות את גורלי ? יום שלם לא הרפו המחשבות איך הקוביות היו משנות ומשפיעות על חיי. ואז בהחלטה של רגע ובחיפוש קצר בגוגל, קניתי לקובי ולי שני אפודי קוביות. לבשנו אותם נכנסנו למוסד לביטוח לאומי שבפתח תקוה."לבדוק את המוצר" ** אולם ההמתנה היה מפוצץ באנשים. "קובי קוביות" עבר בין פקידות-קבלת-הקהל ואמר בחיוך כובש, כשהוא מרים את האצבע בתנועה המוכרת : "אני רק שאלה"... לא עברו יותר משתי דקות ואחת מהן כבר סימנה לו באצבע לבוא אחריה... עוד לפני שהדלת נסגרה מאחוריו, קובי שלח אלי מבטי תודה מתקשה להסתיר את אושרו ודמעותיו. ואני ? - שעה שלמה חיקיתי אותו וחטפתי רק צעקות. עשיתי בדיוק את אותו הדבר; הרמתי את האצבע :"אני רק שאלה"... אף אחת לא ניגשה ! הרמתי את יד, הרמתי את שתי הידיים, ו...שום דבר, לא הוזמנתי לאף חדר. רק ננזפתי. "אדם בגיל שלך לא מסוגל לעמוד בתור ?, אדוני, תמתין כמו כולם..."
|