חלומות סובלניים
\"כמה סוכר שלא תשימי בקפה הארור הזה, הוא לא ימתק לך\". כך התחיל הקול בראשי את הבוקר שלנו יחד. \"תבחשי חזק ככל שתוכלי יקירה. שפכי את כל צנצנת הסוכר לתוך הכוס הכחולה שלך ועדיין. לא ימתק לך\". מביטה סביב, לראות אם מישהו מלבדי שומע את הקול הארור הזה, כאילו שאני לא יודעת את התשובה...
\"לא ימתק לך\" אמר הקול. ואני האמנתי. עדיף כבר בלי סוכר, לפחות לא תתאכזבי, דיברתי לעצמי, בלי קול.
תמצאי את אושרך בדברים אחרים היום ילדה. תשתי תה.
פוסטים פופולאריים
-
ערמת מחשבות לא מקופלת.
11/7/08 | 3666 צפיות
-
שאריות של החיים
11/8/11 | 2334 צפיות
-
אחד מהבטן
2/11/09 | 1064 צפיות
-
מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
24/10/12 | 2036 צפיות
-
אחת על אחד. אלוהים ואני. שיחה בלי כפפות.
20/6/08 | 3434 צפיות
-
הפקרות מקודשת
14/3/08 | 2346 צפיות
פוסטים אחרונים
- מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע 24/10/12
- אישה חרסינה 8/2/12
- אומרים שתכף... 24/12/11
- או שזה הזמן למות 21/12/11
- מאוחר מידי 29/9/11
- שאריות של החיים 11/8/11
חיבוק לא שלי, או איך (כמעט) גנבתי חיבוק
חוזרת ממך. מכירה אותך לא מהיום. לפעמים קרוב יותר, לפעמים קרוב מאוד, לפעמים מרחוק. איכשהו, המפגש המחודש בינינו מצליח תמיד לעשות לי משהו בלב. 50 ומשהו קלומטרים הראה מד הקילומטרים של הרכב הערב בדרך הלוך. גם בדרך חזור, 5 דקות אחר-כך, הוא התעקש על אותו מרחק בדיוק. אני התעקשתי שבדרך חזרה המרחק היה הרבה יותר גדול. הרבה יותר.
בשיחתנו הבוקר, אמרתי לך, שהפעם אני מגיעה ממקום אחר לגמרי. מעין סוג של התחלה חדשה בינינו, דווקא מהמקום שמכיר אותך.
אני. שלא נותנת לאיש לגעת. להתקרב. איכשהו חשתי בך מוגנת.
מה שקרה הערב, אגב, רק חיזק אצלי את התחושה הזו. הכנות בה קיבלת אותי, על אף הדרך בה בחרו הדברים ללכת, הוכיחה לי, שלא טעיתי בך איש.
באתי לקבל חיבוק. לא חיבוק של רגע. לא זיון של לילה. לא חום זמני.
באתי. כולי אל כולך.
רגע לפני שהגעתי, מסתבר, הוטח בך חלק ישן של חייך.
אני אחסוך ממך את דעתי הלא רלבנטית. כי היא, יחד עם דעת השאר, באמת לא רלבנטית. הלב שלך, היה ויהיה המחליט היחיד בסיפור הזה. כך נכון. אינני מכירה את האישה האחרת. לא הכרתי ולא אכיר. אין לי דבר לומר עליה. אינני קשורה בה ולעולם לא אקשור את חיי בה בשום אופן.
אבל... בחיבוק שלנו, בנשיקה, בעיניים, איך שהגעתי...הרגשתי... הרגשתי...שיש בי הכוח, ולו לרגע, להיכנס מתחת לנימי הנפש, הכל כך קסומה שלך, ולגנוב לי קצת חום. ידעתי שאוכל, במיומנות שלי מי ששיחקו לה לא פעם בנפש, להזיז את ההיא הצידה, לרגע או ליותר ועדיין... בחרתי לסגת.
לא כך חלמתי אותך מ. כשסיפרת לי על שיחתכם, ראיתי בעיניך את הרצון ללכת אליה, תהיינה סיבותיך אשר תהיינה.
"אני כבר חוזר" אמרת לי. התכוונת שאתה כבר בא. לא היית חוזר באמת. מ. היה נשאר שם.
אינני רוצה להילחם עליך. אני רוצה להתמסר לך מתמסר לי. בעונג, לא במלחמה. אני רוצה לאהוב. לתת. לעולם לא לקחת. בטח לא את מה שלא ניתן לי במלוא הלב והנפש.
הדרך מרמת גן לחדרה מעולם לא היית רחוקה יותר. אני לא יודעת איפה היה גשום יותר. מחוץ לאוטו, או בתוכו.
בדרך יוסי בנאי שר ברדיו על אהבה בת עשרים:
"יפה שלי את יחידה ומכושפה שלי מאור השחר עד לבוא לילי אוהב אותך, אוהב עדיין ..... הן אחרי ככלות הכל היה לי כשרון גדול להזדקן איתך ביחד"
יוסי בנאי מת. גם קצת ממני.
מ. יקר. אנא, שמור עליך. אל תיתן לאף אחד\ת לגרום לך להאמין שאתה ראוי לטיפה פחות, מהכי טוב שיש. כי אתה, ללא ספק, אחד מהיותר ראויים שזכיתי להכיר. החיוך שלך, האור היוצא ממך ומקרין על כל מי שחולף במקרה, או מגיע במיוחד מחדרה לרמת גן. אתה.... אתה. בימינו אנו... זה לא מעט.
אני?אני בסדר. אין בי כבר כלום שיכול להיפגע יותר. כלום שמרגיש. כלום שכואב. בסדר. בחיי. תודה לשואלים. |
תגובות אחרונות
-
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
-
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
-
בא מן השתיקה
בתגובה על
-
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
-
הולמס
בתגובה על כחול.
תגובות (68)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חבחירה שלך
בחרת ללכת ....
יכלת להישאר.......
ולתת את כל מה שיש בך...
ויש בך כל כך הרבה..
מי כמוני יודע ?
ומי כמוני רואה....
אין חוכמה בבריחה
כמו חוזקה ממציאות
ואין כמותי שאהב...
והיא האחרת הרי איננה קימת
וכל שאמרתי הרי הייתי ....
ומאז אט אט כל שנאמר
קרם עור וגידים
ומגיע אט אט למימדים מיפלצתיים
ממני שאהב,אוהב,
ושבוי כנראה לנצח
מכיר את הסיטואציה לצערי
מהצד האחר
עם סוף אחר ושונה
וקראתי את הטקסט שלך
ועיני מלאו עצב דמעות
את נפלאה, מרגשת...
צריכה לאסוף מילים- עוד אשוב...
חיבוק בינתיים
גלי
דני....
אני מעוררת...לרגע.
ודי.
ואני עצובה. כואבת. ריקה.
ומחייכת וקורנת ואוהבת.
ומי יידע מי אני בכלל? מי?
ואת מי לעזאזל זה בכלל מעניין?
תודה...
את מעוררת עמוק בפנים רגש קמאי
העצב שניבע
העומק שחודר
הרצון לחיבוק החם, האמיתי,
החיבוק שאין בלתו
וגם שמותר לוותר כשהוא רק בחציו
ואינו מלא
ונשכח . .
ורק את יודעת,
יותר מכולם,
שמאחורי המילים יש אמת אחת
שלא מנסה ליפות דבר
או להציג חוסן מזוייף.
אני בסדר.
באמת בסדר.
תמיד.
ואנחנו?
מעל הכל,
כמו הגנה אלוהית,
שום ים או מדבר,
שמים או ארץ לא יוכלו לנו.
וזה כשלעצמו - כבר שווה הכל.
אוהבת אותך.
יותר משמילים תוכלנה אי פעם לומר.
חיבוק.
טל
גם שלך קובי.
גם שלך
:)
נושמת אותך,
איתך,
מכירה אותך, לא מאתמול.
60 ומשהו קילומטרים מעולם לא הפרידו,
בדיוק כפי שאלפי קילומטרים וים אחד מעולם לא הצליחו.
ודווקא ממקום למוד התחלות חדשות,
שלי,
שלך,
שלנו,
זכינו למתנת ההגנה המיוחלת,
שתעמוד מול כל אתן טבע קיים
או חדש.
לא זמני,
חלילה לא זמני.
אינני מכירה את האיש האחר,
לעולם לא אכיר.
מכירה אותך,
גם בנקודות בהן צריכה לשתוק,
בכדי שתשמעי אהבה בת עשרים.
מרגישה אותך
גם במקומות שאני יודעת ובטוחה שאת בסדר,
באמת בסדר,
אבל גם באמת מרגישה,
גם אם רק את עצמך.
את הכי ראוייה שזכיתי להכיר,
לא מהיום.
והחיבוק שלי,
שלך הוא,
רק שלך.
אוהבת אותך.יודעת או בסדר לא אכפת לי.
פשוט אוהבת.
תודה על החיבוק.
אני הולכת אליך...
יש לי תחושה.... שינעם לי שם :)
קבלי חיבוק :)
מוזמנת בהקלקה.
רוצה טישו ?
חן יקרה,
חופש מאהבה...הגדרה נהדרת.
אני מאמינה שהחופש ייסתיים רישמית ברגע, שתגיע אהבה אחרת.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
תודה שבאת לבקר,
נעים לראות אותך כאן, תמיד :)
טל
וואו.
איזו תגובה חמה ועוטפת.
אסכים איתך, כי בחיבוק, יש כוח מנחם עצום. יכולת ההכלה האמיתית של מי
שמוכן לספוג אותך ולו לרגע, נותנת מזור מופלא לנפש.
תודה על ביקרך ועל מילותיך.
עשית לי חיוך גדול איש.
טל
ST,
תודה על שבאת, על המילים שהותרת אחרייך,
על הכוכב המאיר.
את מוזמנת באהבה גדולה תמיד.
מחייכת.
טל
שלמה....
מחמאה גדולה הגשת לי.
תודה גדולה אשיב.
טל.
תודה לך אישה יפה.
על הכוכב.
על החיבוק.
על ששיתפת.
ו... הלוואי.
אותה גברת בשינוי אדרת קרתה לי ביום שבת.
פשוט לא להאמין!!! הוצאת לי את המילים מהיד....ומהמחשבה.
כל כך מבינה, כל כל מרגישה ויחד עם זאת מאד מזדהה.
אני לקחתי חופש מאהבה לפחות לזמן מה.
כל כך צעירה וכל כך חכמה.... אני רק מקווה שתנתבי את כשרונך לכתיבת שירה,סיפור או הגיגים........בטוח שמישהוא ירצה גם לפרסם
כל כך יודע מה עבר עלייך...עמדתי לא פעם במצב דומה לשלך ושיחררתי אבל לא היו בי תעצומות לבטא זאת כמו שאת עושה .......אני רק נהנה כשחיבוק ממני יכול לגרום למישהו או מישהי הרגשה טובה של חום והתעטפות ..
המשיכי כך וכנראה שבאמת לא יוכלו לפגוע בך כי החיבוקים שתתני או תקבלי יהיו אמיתיים
אנסה להמשיך להיות סקרן ולראות מה תיצרי
כתבת נפלא...
מרגישים שלמרות הכאב הצלחת לסגור משהו בך..
כיכבתי באהבה
ושמחתי להגיע אליך.
ריגשת אותי
חודר שריון.מציף מחדש רגשות ישנים ללא חודי הכאב (שהם מנת חלקך כרגע).מלבד"זה יגמר בדם" הכי רגשי עבורי השבוע
וואו....
הצלחת לרגש אותי מאוד!!!!!!!!!!!!!מככבת*
תשמרי על עצמך ותאמיני בעצמך ואני מאחלת לך את הטוב ביותר....חיבוק ענקי.
איך אמר לי חבר ישן, בחצי חיוך, אמש, רגע אחרי שעלה הפוסט
תעזבי את רמת גן בשקט...
מבטיחה תמונה מחוברת יותר לפוסט הבא.
חיבוק חזרה.
תודה לך שבאת.
שהזמנת אותי אליך.
אישה-ילדה יפה כל כך.
כל כך.
מחבקת חזק.
טל
תודה בן.
יום מחייך גם לך.
טל
תאספי את עצמך
שאפו על הכנות שלו ושלך
ובפוסט הבא תמונה אחרת, שמחה, ללא שברים תתקבל בברכה
וכרמת גני שולח לך גם חיבוק
אבנר
והמילים הן לא מילות של כלום שיכול להיפגע
"באתי. כולי אל כולך".
והתמונה כל כך מה שאני כרגע.
תודה לך.
ממש יפה עוצימתי כול מילה מיותרת שהיה אחלה יום
אייל יקר.
החיבוק שלך. האמיתי והוירטואלי
מחממים לי את הלב.
מאוד.
מחייכת אליך.
חיוך אמיתי אחד.
טל.
כל כך אמיתי !
חשתי את הכאב שלך כאילו היה שלי ..
תודה על השיתוף
חיבוקחם !!
עמוס...
מגיע לו.
מגיע לי.
מי ייתן וימצא לו איש איש את חלקת האלוהים הקטנה שלו.
שרק מישהו, יחזיר לי לעזאזל את החיוך שלי כבר.
תודה על החיבוק.
בכל זאת, חיבוק חדרה תל-אביב זו חתיכת השקעה לקשר כה ראשוני...
:)
צחי....
דווקא אתה, מתוך הדרך שלך, נותן לי כוח.
אני יודע שאין מושלם ידידי.
מזמן ויתרתי על הרעיון המופרך הזה.
אני רק מחפשת פיסת שקט.
זה הכל.
תודה שבאת.
פיזרת קצת חום.
יום מחייך.
טל
כמאמר השיר:
"עכשיו תורי לאהוב"...
מחייכת. לא מאמינה בקלישאות שחוקות עד זרא.
יהיה בסדר מונה. אני כמו חתול. 9 נשמות. 4 רגליים. לא נשברת. נסדקת קלות. ממשיכה הלאה.
ו...שכנות זה טוב מטוב.
ימים של שקט, ברשותך, זה מה שאקח לי ממילותייך.
ואת החיבוק. מזה לעולם אין לי שובע.
תודה גדולה עלייך.
גדולה.
טל
תודה על המילים.
שיהיה לך יום כזה...
מרגש, יפה מלא חום.
הלווואי.
מי ייתן.
דינורה מתוקה.
בא לי לחבק אותך.
פוסט מרגש וממש "נכנסתי" לתוכו.
מאחל לך בכל ליבי שתמצאי את האחד
האולטימטיבי עבורך, מכל הבחינות.
אין מושלם, יש מושלם מבחינתך ואת
זה אני מאחל לך.
צחי
איש של פעם,
מאמינה גדולה באדם באופן כללי,
רק לא באלה שהיו שלי.
אתה?
זן נדיר, אתה יודע.
בוקר טוב ד.
וחיבוק.
התגובה שלך...
ריגשה אותי.
מאוד.
תודה נאור. גדולה במיוחד.
אפור זקן מלא צבעים שכמוך,
תודה על האנרגיות,
על המילים,
על החום הקורן ממך בתגובות.
תודה שאתה בא.
יום חמים.
טל
להטוט כשרוני שכמוך,
אשף מילים מיומן,
(ואני אומרת זאת על סמך קריאה מעמיקה "שם", אצלך.)
האמן לי.
אין.
וזה בסדר. לא בסדר ישראלי כזה, של "יהיה בסדר אח שלי".
אלא, בסדר בסדר.
בוקר.
איש יקר...
ריגשת אותי.
כאן ושם.
הוא לא היה "שלי".
אני בכלל לא מאמינה בניכוס אנשים.
אבל אכן, הנסיעה הזו... שמה אותי במקום.
50 ומשהו קילומטרים. עולם שלם.
בוקר טוב מר דרור.
לא הבטיחו לנו קל כשבאנו....
אז....
תודה על כוכב.
על מילים.
בוקר.
טל מתוקה
רק חיבוק גדול
זה כל מה שיש לי לומר לך
כי לכאב הזה אין מילים.
ואולי בכל זאת מרטיני
כי עכשיו התברר לי שאנחנו גם שכנות..
ימים של שקט ועוד חיבוק
מונה
מרגש,יפה,מלא חום,
טל...
למרות הכל, אולי שביב קטן של אור.
עדיין בשורש הדברים אולי כן נותרה בך טיפת אמונה באדם...
יפה
את יפה ומכושפה
את מקסימה ונשמה
רגישה ומרגישה
בגלל זה כל פוסט
יוצא יפהפה
גם אם לא..
הרי כייף לך כשאוהבת
וגם אם כואבת
וזה עוד פרק
קבלי חיבוק חם
אנרגיות חיוביות
להמשך מתוק
{{{{{{{{{{{
}}}}}}}}}
מחבק אותך מרמת גן עד לחדרה וחזרה כן 45X2=90 ק"מ של חיבוק (תיזהרי יש לי ידיים ארוכות באמת).
לפעמים שווה לתת לאחרים את האויר כשהם צריכים אותו,
לפעמים חובה לתת לעבר לחזור, להביע נוכחות ולימוג כמו אבק.
לפעמים החיבוק הזה שווה פי 200 מכל סקס
לפעמים מקבלים מכות
לפעמים יורד גשם בתוך האוטו
אבל זה רק לפעמים
המון פעמים שווה לעשות את הדרך לא רק מדרה לתל אביב , כי מחדרה עד טומבוקטו , רק עבור חיבוק שכזה
לפעמים חוזרים הביתה עם חיוך של חתולה מסופקת , לא היה מין , היה רק החום והחיבה , וזה המון
אל תשכחי את זה
הייתי מעניק לך שלל של כוכבים ,אבל אין לי אפילו ירוק קטן ובודד כרגע
מגיע לו יותר, שישמור על עצמו.
זה מה שאיחלת לו,
זה מה שאני מאחל גם לך ועוד.
שולח לך חיבוק עד חדרה.
חיבוק.
וכל שנבקש
לו יהי.
ידידי,
למרות תפקידי הרבים בייקום הכאוטי הזה, אינני רשת ביטחון של איש.
גם לא שלו.
אני חברה.
גם שלו.
בעיקר על שום שבחר שלא להונות אותי.
פחדנות זה להתקע ,
גדלות נפש זה ללכת , אם שלך יחזור ובגדול
אם לא תקבלי טוב ממנו
מבטיחה לך ולי ימים טובים יותר ...
יקירי,
איני רוצה שיחשוב פעם נוספת. לא עלי.
הוא צריך לחשוב. עליו.
תודה על המילים. על החיזוק. על האמונה.
ו...הלוואי.
וגם אם לא.
אז לא.
תודה דובי, על המילים,
אבל אני....
לא פגיעה בעליל כבר.
לצערי...
ראיתי.
חייכתי.
זה לא היה קל.
כתבתי את נימי נפשי לפני רגע.
אולי מישהו מלמעלה מנסה לומר משהו.
אני פשוט לא מבינה אותו.....
אני לא אמיצה יקירתי.
נהפוך הוא.
אמר לי מ. היום, רגע לפני שהלכתי.
"אני מעריך את גדלות הנפש שלך". זו לא גדלות נפש. זו פחדנות.
הגבתי לך בפוסט שלך...
אהבה בת עשרים.... אחחח... כבר אין דברים כאלה יקירה.
אין.
או אין עבורי.
לאיודעת.
אני בהלם ....צריך לבדוק את זה ...בטוח יש פה מסר
איזה כנות,
הרגשתי אותך כשקראתי את זה,
חבל, חבל שהרבה מאיתנו לא יודעים להעריך משהו עד שהוא איננו.
לו היה קורא את זה (אולי יקרא) מניח שהיה חושב פעם נוספת.
מחזק אותך,
את ראויה למישהו טוב, מישהו שידאג גם לך.
הלוואי ושוב תמצאי חום ואהבה שאת מחפשת...
לחלוטין משהו קרמתי קורה פה.
ראי מה פירסמתי ביום שישי
אני מרגיש את האהבה הגדולה שבך וגם את הכאב שאת חווה.
ואני לוא היית אומר שלא ניתן להפגע עוד,
בוודאי שניתן לפגוע בך - ולכן השתדלי לשמור על עצמך,
הרבה טוב לך,
דובי
www.dubiroman.com
בדיוק היום פרסמתי את השיר " אהבה בת עשרים " בפוסט שלי ...כנראה משהו בקארמה
אם הייתי יכולה הייתי מחבקת אותך חזק עד שהיית מתחילה לבכות
ומשחררת ...
כל- כך עוטפת על היכולת שלך לשחרר , לבקש שיבוא ממקום שרוצה
ולא ממקום משכנע , מעריצה את האומץ שלך והכנות
ומאמינה שיום אחד האיש שלך יגיע ממקום מחבק
לילך
הוא ישמור על עצמו, זה בסדר.
למרות שאני בטוח שתתני לו רשת ביטחון, כך או כך