כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הכינוי ברשת / nick name

    71 תגובות   יום שני, 25/1/16, 20:13

    ''

    הכינוי ברשת / nick name 

     

    כינוי שאדם בוחר לעצמו ברשת אומר הרבה. לפעמים מדבר אלי, לפעמים צועק, ולפעמים גורם לי רגשות דחייה. כל אחד ונימוקיו, הרגשותיו, ומה שהמילים ו/או תמונה מלווה מעוררים בו. יש שמכנים עצמם כינויים כגון: "המתוקה", "אלוהית", אחר מכנה עצמו "אל" או "מצ'יסטה", וכדומה. לא יכולה להפסיק לחשוב מה היה הצורך לכנות עצמם ולהציג עצמם כך, ואיך הם במציאות. יש כינויים ותמונות פרופיל ששוברים לי את הלב, יש שמעניינים, אך יש שממש דוחים, כמו למשל מי שמציגים את גופם (?) או חלקים ממנו כתמונת פרופיל, גבר ואישה כאחת. הכינוי והפרופיל הם תמיד חלון ראווה וצוהר לאדם עצמו, גם אם הוא שומר על פרטיות, לא מזדהה או לא מעלה את תמונתו האמיתית.

     

    לגבי הכינוי האישי שלי ברשת, מסתבר בדיעבד שלא חשבתי אז בצורה רחבה על המשמעויות שהוא יכול ליצור אצל אנשים אחרים, רק מה הוא עבורי.

    אז כשהוא נקבע והוטמע, זו הייתה תחילת היכרותי עם המחשף, לפני הרבה זמן, וכלבתי דאז הייתה כבר די מבוגרת. מאהבתי ורחמי בשל מה שעברה לפני שאומצה, כיניתי אותה כינויי חיבה רבים, האהוב היה "בונבונייטה".

     

    הניק הזה יוצר אסוציאציה ל "בונבוניירה", סוכרייה, משהו מתוק, ואכן כך היא הייתה. אלא שאינני אוהבת לכנות אף אדם בוגר כך, בודאי לא את עצמי, ואינני רואה עצמי כך, אבל כך יצא שכינוי החיבה שלה הפך לניק שלי. ברבות הזמן היו מי ששיבשו אותו קצת, וחשבו שההתייחסות היא לעצמי. הזכרתי זאת לפעמים פה ושם, והאמת שלמעשה הוא בכלל לא מתאים למטרות לשמן אני בלוגרית וברשת, אבל לא חשבתי לשנותו עקב כך.

    ''
     

    את הכלבה הזו לקחתי כתמיד כי הייתה הכי פחות "ברת אימוץ" (שיש לה סיכוי להיות מאומצת). המסכנה הייתה סמרטוטית לחתולין, ומי שמכיר טריירים יודע שהם מצטיינים בזה בכל מקרה, מפוחדת ורועדת בכלוב. נצמדה בהיסטריה למזרון עלוב כחבל הצלה, מפוחדת מכל דבר שזז ובודאי משאר הכלבים בתא שלה. לא נראה לי שהיא העיזה בכלל לאכול ולשתות, והיא הייתה היחידה שלא הביטה בי, לא באה לקידמת הכלוב, לא הסתכלה על אף אחד, רק קברה ראשה במזרון בתקווה להיעלם שאף אחד לא ישים לב אליה.

     

    מיד כשראיתי וקלטתי אותה היא שברה לי את הלב. כשניסיתי לנתק אותה מהמזרון ולהוציאה מהכלוב כדי לאמצה, במקום לשמוח ולקפוץ כמו שאר הכלבים כשמאמצים אותם, היא כל כך פחדה, שבציפורניה ניסתה לשווא להיתפס במזרון. כנראה הוא היה קרן הרוך היחידה בחייה זמן רב מאד, ואכן נאמר לי שהיא זמן רב שם.

     

    כשנכנסה אלי הביתה לראשונה נצמדה לדבר הראשון שהיה זמין, מזרון שהכנתי לה, וסירבה לזוז. בהמשך המון זמן לא הוציאה הגה מהפה, וחששתי שהיא אילמת, פתאום אחרי כמה שבועות היא נבחה, שמחתי מאד. לצאת מהבית היה צריך להכריח אותה בהתחלה, כשטיילנו זה היה סבל בשבילה. מכל עלה שנפל אחריה או מישהו שהלך אחריה, היא הייתה מיד נצמדת בפחד לרצפה וסירבה לזוז. גם לאכול ולשתות היא הייתה בהתחלה מסתכלת עלי לוודא שמותר לה. מסכנה, השד יודע איזה חיים היא עברה עד שהגיעה אלי.

     

    אולי הכינוי, הניק הזה, היה עוד דרך לפצות אותה על הסבל שעברה, כי חשתי שכל האהבה והיחס והחום שאני מעניקה לה לא מספיקים. אבל אהבה מתקנת המון, ועם הרבה סבלנות לאט לאט השתפרה התנהגותה. תמיד אבל נשאר לה הפחד הזה, היא אף פעם לא הייתה רגועה עד הסוף, תמיד היו התנהגויות ותגובות שהם תולדה של מה שעברה, פחדים קטנים.

     

    כשהגיעה אלי הייתה בת ארבע-חמש בערך, וחייתה אצלי עד גיל 17. כשאזלו "הכוכבים שלה בשמים" חיכיתי שהיא תגיד לי מתי היא כבר לא רוצה יותר, לא היה אכפת לי הטרחה שגילה המבוגר גרם, כפי שתמיד קורה בשלב כזה. יום אחד בינואר לפני שנים, כשנכנסתי הביתה וראיתי איך היא שוכבת על הרצפה באיזו תנוחה, ואיפה, הבנתי מיד כשאני מביטה לה בעיניים, שהיא אומרת לי. שזהו. אז אולי זה לא מקרה שאני מעלה את הדברים שנים אחר כך. בינואר.

     

    כל כך עצוב ומסתכל, לעזור, להציל, ולאמץ כלב, להפוך אותו מכלב סמרטוט היסטרי לכלב שמחייך אליך ואוהב בדרכו שלו, כשמצד שני אתה שומע ורואה את הסבל הנוראי של כלבים וחתולים שאנשים באדישות נוראה נוטשים. הם אינם "בני אדם" בעיני, והנטישה היא אחד הפשעים הנוראים ביותר. אולי דווקא בשל העובדה שזה עוול שקט, שלא כולם מבינים ורואים ומרגישים בסבל הנוראי שלהם, ושהוא למרבה הצער אולי לא חוקי אך האכיפה בו עלובה.

    כלב, חתול, בעל חיים נטוש, לעולם לא יהיה בעל חיים רגיל. ואני יודעת זאת. היה לי כלב שמאז היותו גור היה אצלי, והיו לי נטושים - שמיים וארץ. הנטוש מי פחות מי יותר בעל חיים פגוע, והכאב לא עובר לגמרי אף פעם, גם אם הוא מועט..

     

    בשל כך קראתי לה בשמות חיבה רבים כל כך, הבולט היה "בונבונייטה". אני כאן, בשבילה, בשביל מי שאינם יכולים לדבר ולהסביר כמה הם סובלים, וכואבים בדממה. יש מי שלבם אטום הרמטית וגם אם יראו להם הם לא יראו. אז אני כאן ובכל מקום – בשביל אלה, כמה שרק יכולה.

    בהמשך כמה דברים שכתבתי בזמנו לזכרה. מי שהייתה מתוקה, עדינה לאין קץ, טובה וצדיקה אמיתית, הייתה היא – "בונבונייטה" שלי, אז ותמיד.

    ''

     

    לבי התרסק ועצם עיניו 19.1.2006

    הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים ועצם עיניים.

    הדמעות לא מפסיקות ואני מרגישה כאילו חתכו לי יד אך הדם לא זורם, ולא כואב .

    אני מפחדת מהרגע שבו אקלוט, את ההמקום הריק על המזרון בסלון, את קערת האוכל שלא אכלה,

    את המים, ואת העובדה שאינני צריכה יותר לקום מוקדם בבוקר להוריד אותה.

    קברתי עכשיו את ה"קטנה" את הכלבה האהובה שלי.

    13 שנים היתה אתי , לקחתיה מ"תנו לחיות לחיות" כהיתה בת 4 אחרי התעללות והזנחה ממנה הצילו אותה.

     

    אני מבקשת להקדיש לה את שירו של נתן יונתן 

     

    בדומית חצות כבה. עת אוהבים באין מרגוע

    ערים בחושך וקושבים לצמרות ולטללים,

    היא באה אט ברוך עצוב באצבעות דקות לנגוע,

    אחר תלך עמך לשם בצעדיה הקלים.

     

    ישנם דברים גדולים אחי על העפר ומעליך,

    אך בין חייך לבינך דולקות עיניה היפות,

    וטהורה וביישנית כמו יאור בין חטאיך

    אולי תרעיד לרגע קט את השנים העייפות.

     

    בדד בסתר נפשך העצובה ההפכפכת,

    באין רואים באפלולית תפרח אהבתך אחי,

    לא יגנבו אותה ממך וגם על אפר נעוריך

    היא תהבהב כגחלילית קטנה בסתר השיחים.....

     

    כבר שלושה חודשים 7.5.2006

    "בונבונייטה" שמעדיפה להישאר בעילום שם, כתבה שיר על מות כלבתה האהובה.

    כל בעלי הכלבים יכולים להזדהות עם הכאב, הגעגוע ותחושת האובדן

    את לא כאן כבר שלושה חודשים/ הזמן עובר מהר קטנה/ אני עדיין, שומעת את הצעדים/ שבאים לבדוק מדוע אינני קמה בשעה היעודה. 

     

    עדיין אינני מסוגלת לדרוך/ על המקום שלך בסלון, בכניסה/ עדיין את שם רובצת ומסתכלת לעברי/ בעיניים רגועות של אמון וציפייה. 

     

    הכאב כמו קהה קצת/ עגול ללא קצוות כה חדים/ אני מרגישה שאת שלווה שם יותר/ ואינך סובלת כאבים או פחדים. 

     

    לעולם לא אבין, ואינני מבינה/ את אלה שאומרים "הרי זו רק כלבה"/ מי שבאמת נותן מעצמו באהבה/ 

    לא קובע קריטריונים או מטרה. 

     

    אני מקווה שטוב לך שם, היכן שאת נמצאת/ כי אף אחד עוד לא חזר משם לספר/ וככל אהוב שהלך לעולם טוב יותר/ את חסרה, ומקומך אינו ריק, הוא מלא באהבה. 


    כבר חצי שנה     10/7/2006 ''

     

    היום בדיוק כבר חצי שנה 

    שאת לא כאן קטנה    ,
    קשה כבהתחלה
    התמונה בראש ובלב לא פגה    .

    הגעגוע נשאר, עם השלמה    ,
    עם עדיין כתמיד, המון אהבה    ,
    למרות שמזמן אמרתי שלום    ,
    ושכעת את רק חלום    .

    בקרוב מאד קטנה    ,
    אחלוק בית עם חבר שלך או קרוב משפחה    ,
    ואת תשגיחי נא מלמעלה    ,
    עזרי לו/לה בהתחלה    ,
    השרי עליו מרוחך הטובה    .

    מי שבלבו רחמים ואהבה    ,
    לברווז, חתול, תרנגולת, או כלבה    ,
    את ביתו חלק עמם ברוחב לב ואחווה    ,
    יודע שאין ולא יימצא כמותם     
    למסירות ללא תנאי, ונתינה    .

    לכן לפעמים אין ברירה    , 
    ולא רוצים שוב "בוג'רס", כאב, אובדן ופרידה    ,
    אך בית ונשמה אינם שלמים ללא חיה, יללה או נביחה    ...
    החסר מורגש, והחיים קצת חיוורים ועם פחות נתינה    .

    אז מקצים שוב מקום חם - והמון    ,
    כי האהבה- הנתינה לא סבון    , 
    אינה אוזלת ומתבזבזת במהרה    ,
    וזו המצווה  כבומרנג חוזרת אליך לטובה     . 

     

    ''

     

    אהבתי:

     

     

      היום 20:01:
    לכל איש יש שם שלא הוא בחר... אבל כינוי ברשת הוא צריך לבחור. וגם זה הרבה פעמים באקראי...


    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/16 17:33:

      צטט: croki 2016-02-07 09:07:53

      בונבונייטה מקסימה. רואים את העדינות בעיניים שלה. וגם את:)

       

       

      תודה   חיוך

        7/2/16 09:07:
      בונבונייטה מקסימה. רואים את העדינות בעיניים שלה. וגם את:)
        2/2/16 19:21:

      צטט: פרמינה 2016-02-02 13:55:26

      משתתפת בכאבך ומכירה אותו היטב.

       

      -

      תודה. זה כבר לא קשה כמו פעם, כפי שראית זה היה לפני הרבה שנים. אלא שהתאריך בו היא החליטה ללכת די קרוב לימים אלה. אני לא שוכחת אותה, זוכרת אפילו את הריח שלה.

      אבל שמחתי לראותך מבקרת ומגיבה.

      מי שאוהב ומטפל בהם כבר רגיל .....אין מה לעשות הם חיים פחות מאתנו. וגם לזה יש הסבר שעיקרו רוחני .

       

      מדוע כלבים חיים פחות מאנשים ? תשובה של ילד בן 6 :

      "כוטרינר, יצא לי לבדוק כלב אירי בן 13 בשם Belker. הבעלים של הכלב, רון, אשתו ליסה, והילד הקטן שלהם שיין, היו מאוד קשורים לכלב Belker, והם קיוו לנס.

      בדקתי ומצאתי שהכלב Belker גסס מסרטן. אמרתי למשפחה שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר לBelker, והצעתי לבצע את הליך המתת חסד לכלב הזקן בביתם.

      רון וליסה אמרו לי שהם חושבים שזה יהיה טוב שהבן שיין בן השש הייתבונן בתהליך. הם הרגישו כאילו שיין יכול ללמוד משהו מהתהליך.

      למחרת, חשתי בגוש בגרוני בזמן שמשפחתו של Belker הקיפה אותו. שיין נראה כל כך רגוע, ליטף את הכלב הזקן בפעם האחרונה, שתהיתי אם הוא מבין מה קורה. תוך כמה דקות, Belker נרדם בשלום ולתמיד.

      הילד הקטן נראה מקבל את המעבר של Belker ללא כל קושי או בלבול. ישבנו יחד במשך זמן מה לאחר מותו של Belker, תהינו בקול רם על העובדה העצובה שחייהם של בעלי החיים הם קצרים יותר מחיי אדם.
      שיין, שהקשיב בשקט, אמר, "אני יודע למה."

      נבהלנו, וכולנו פנינו אליו. מה שיצא מפיו הדהים אותי. אני מעולם לא שמעתי הסבר מרגיע יותר. זה שינה את הדרך בה אני רואה את החיים.

      הוא אמר, "אנשים נולדים, כך שהם יכולים ללמוד איך לחיות חיים טובים - כמו לאהוב את כולם כל הזמן, ולהיות נחמדים, נכון"? והמשיך,

      "ובכן, כלבים כבר יודעים איך לעשות את זה, ולכן הם לא צריכים להישאר יותר".

      ''

        2/2/16 13:55:
      משתתפת בכאבך ומכירה אותו היטב.
        2/2/16 12:21:

      צטט: Bizinisonline 2016-02-01 23:43:10

      מקסימה ומרגשת!!! אני אימצתי 4 כלבים, מאחר שאני מתגוררת בקיבוץ, בבית קרקע עם גינה מרווחת, לא הייתה לי בעייה לעשות זאת. הם כלבי בית וישנים בבית רוב הזמן ואת החצר יש להם להוצאת אנרגיה. באופן אישי יש לי קושי לצפות בכלבים שלרוב הם קשורים בחוץ, שעות... זה עושה לי רע. הכלבים שלי הם עבורנו חלק מהמשפחה ואני לא מצטערת לרגע שאימצתי אותם, למרות הסביבה שתמיד אומרים לי, איך את יכולה 4 כלבים.... ואני אומרת להם שהלוואי ויכולתי לאמץ עוד. אני אוהבת לקרוא פוסטים שאת מעלה ואשמח מאוד שתזמיני אותי כשאת מעלה פוסט חדש. תודה רבה שאת כל כך מרגשת ומקסימה, שמחה שאת ברשימת חבריי.

      --

      תודה חברה, עשית לי חיבוק בלב

      תמונה קשורה

      מתוך אי טי פון הום

        2/2/16 12:19:

      צטט: א ח א ב 2016-01-31 13:05:58

      עידן הוירטואלייה משתנה ומתפתח במהירות. לפני יותר משש שנים נכנסתי לקפה, בשמי האמיתי, כפי שהוא. עינייני הכינויים והניקים הצחיקו אותי כי הצד "החברתי" או האישי פחות עניין . שנים חולפות, ואנחנו עדיין כאן, למרות הפיחות בקפה. אני ושמי. ובונבונייטה - נשמע שהיו לה חיים טובים ומלאים באהבה...

       

      -

      תודה.

      כן, בדיוק כך. גם לקפה היו חיים טובים וזמנים טובים יותר, וגם לה, מרגע שהגיעה אלי.

      ואנחנו כאן, כי למרות הכל זו פלטפורמה טובה ונוחה למי שעיקרו ברשת, כתיבה, קריאה, ולא שטויות צהבהבות אחרות.

      תמונה קשורה

        1/2/16 23:43:
      מקסימה ומרגשת!!! אני אימצתי 4 כלבים, מאחר שאני מתגוררת בקיבוץ, בבית קרקע עם גינה מרווחת, לא הייתה לי בעייה לעשות זאת. הם כלבי בית וישנים בבית רוב הזמן ואת החצר יש להם להוצאת אנרגיה. באופן אישי יש לי קושי לצפות בכלבים שלרוב הם קשורים בחוץ, שעות... זה עושה לי רע. הכלבים שלי הם עבורנו חלק מהמשפחה ואני לא מצטערת לרגע שאימצתי אותם, למרות הסביבה שתמיד אומרים לי, איך את יכולה 4 כלבים.... ואני אומרת להם שהלוואי ויכולתי לאמץ עוד. אני אוהבת לקרוא פוסטים שאת מעלה ואשמח מאוד שתזמיני אותי כשאת מעלה פוסט חדש. תודה רבה שאת כל כך מרגשת ומקסימה, שמחה שאת ברשימת חבריי.
        1/2/16 20:44:

      צטט: באמצעהחיים 2016-01-31 12:22:12

      בחירת הכינוי הוא אכן ראי מעניין מאוד. ושלך הוא נהדר, עוד יותר עכשיו כשאני יודעת מאיפה הוא הגיע.

       

      -

      תודה יקירה

      תמונה קשורה

        1/2/16 20:41:

      צטט: הרוזנת Von Homme 2016-01-30 21:36:50

       

      קניתי !

      תוצאת תמונה עבור מכשפה על מטאטא

      הרוזן תמיד נוהג לצטט את אינשטיין  שאמר לנילס בוהר שאלוהיםאינו משחק בקוביות. ואת בוהר שענה לו: מי אתה שתגיד לאלוהים במה לשחק...

      צטט: bonbonyetta 2016-01-30 19:27:43

      צטט: הרוזנת Von Homme 2016-01-26 20:01:20

      לכל איש יש שם שלא הוא בחר... אבל כינוי ברשת הוא צריך לבחור. וגם זה הרבה פעמים באקראי...

       

      -

      תודה. שמחה כשאת מבקרת ויותר מזה לראות עקבות שלך בתכנים אצלי.

      אהבתי מאד את התגובה וההבחנה הזו שלך.

      לרוב, אינני מאמינה ב"באקראי".

      את יודעת אומרים ש:
      "המקרה הוא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה".

       תמונה קשורה

       

        1/2/16 20:39:

      צטט: yonbir 2016-01-30 09:11:31

      פוסט נפלא ובונבונייטה- אחלה כינוי.

       

      -

      תודה    צוחק

        1/2/16 20:38:

      צטט: רונית אברהם 2016-01-29 15:55:10

      ריגשת. איזה מזל הייה לבונבונייטה שמצאת אותה... אנשים שאוהבים בעלי חיים חייבים להיות טובים. שבת מבורכת!

      -

      ממש לא בהכרח, הנה קחי אותי למשל. לא הייתי מגדירה את עצמי כ"טובת לב"....

      תוצאת תמונה עבור מכשפה על מטאטא

        1/2/16 20:36:

      צטט: באבא יאגה 2016-01-28 22:24:58

      מרגש, בונבון, סוף סוף אני יודעת למה. והנה, אם תרצי לדעת,למה באבא יאגה, קראי פה
      http://cafe.themarker.com/post/2259495/

       

      --

      תודה.

      הפוסט יקירה מספר מי זו באבא יאגה, אבל לא ברור לי מדוע בחרת בה דווקא כניק שלך עצמך.....

      ברור שאשמח לדעת, כי לפי הפוסט עדיין אינני בטוחה למה.

      תוצאת תמונה עבור מכשפה על מטאטא


        1/2/16 19:50:

      צטט: Bizinisonline 2016-01-27 22:00:58

      את מרגשת אותי ברמות שאין לתאר, קיבלת ממני כוכב באהבה גדולה!

      --

      תודה רבה חברה

      תוצאת תמונה עבור ‪baby mouse‬‏

        1/2/16 19:47:

      צטט: פו3 2016-01-27 21:44:43

      את ממיסה נקודה.

      --

      תודה

      תמונה קשורה

        1/2/16 19:45:

      צטט: צבי קירשטיין 2016-01-27 18:51:56

      ברת מזל הכלבה המתוקה כשאימצת אותה , קיבלה פיצוי נאות על הסבל משנותיה הראשונות .

       

      -

      לא לכולם, לכלבים העזובים שאנשים חסרי לב משליכים מהבית יש מזל כזה. יש הרבה שמחכים נואשות לבתים בקור הזה במכלאות, הרבה. רק לגשת ולאמץ. מצווה.

      תמונה קשורה

        1/2/16 19:44:

      צטט: HagitFriedlander 2016-01-27 15:11:10

      לב ענק טוב חומל ואוהב לבונבוניטה המרגשת...תודה על השיתוף וזה לא משנה השם כמו מי האדם שנושא אותו...♥

       

      תודה


      תמונה קשורה

        1/2/16 19:42:

      צטט: קנולר 2016-02-01 12:23:27

      קרה לי דבר מוזר הסיפור שלך כל כך נגע לי ללב שהנאשתי אותו וחשבתי על ילדים קטנים שגם הם זקוקים לאימוץ ולא כותבים עליהם.

      -

       

      שמחה. ממש לא מוזר, אדרבה, כתבי עליהם.

      אני מתרכזת במאבק למען חסרי ישע מכולם, כל אחד יכול לפעול ולהתרכז במאבק כראות עיניו ולבו, כל מה שעושים למען האחר, מבורך ומוערך.

      קדימה, תתחילי.

      תוצאת תמונה עבור רעיון

        1/2/16 12:23:
      קרה לי דבר מוזר הסיפור שלך כל כך נגע לי ללב שהנאשתי אותו וחשבתי על ילדים קטנים שגם הם זקוקים לאימוץ ולא כותבים עליהם.
        1/2/16 12:19:

      קרה לי דבר משונה. כל כך הזדהתי וכאבתי שפתאום במקום  על בונבונייטה חשבתי על ילדים קטנים שמן הסתם גם אותם צריך לאמץ, שאנחנו לא כל כך שומעים עליהם. מעין ילדי דממה. וכך האנשתי את החייה והתבלבלתי בינה לבין בני אנוש קטנים.

        31/1/16 19:59:

      צטט: שפיריתקסומה :)) 2016-01-27 13:00:00

      מרגש ! זכיתם באהבה הדדית ומיוחדת.*

       

       

      תודה צוחק

        31/1/16 19:56:

      צטט: סירפד מתוק 2016-01-27 12:55:38

      כלבים... ההמצאה הכי מוצלחת של אלוהים.

       

      -

      יש על זה סיפור שעליו בדיוק כתבתי פוסט, למה אלוהים ברא את החתול ואת הכלב...

      מאיפה באו בכלל חיות המחמד pets?  

      אתה בהחלט מוזמן לקרוא גם אותו, בטוחה שתחייך לעצמך....

      הנה הקטע הרלוונטי :


      "פרק חדש התגלה לאחרונה מהספר ג'נסיס שמספק תשובה לשאלה : "מאיפה באו חיות המחמד"


      אדם וחווה אמרו לה' : כשהיינו בגינה אתה טיילת אתנו כל יום.

      עכשיו אנחנו לא רואים אותך יותר, ובודדים כאן, וקשה לנו לזכור כמה אתה אוהב אותנו.

      וה' אמר: אני אצור לכם בן לוויה שיהיה אתכם, שיהיה השתקפות אהבתי אליכם, כך שתוכלו לאהוב אותי למרות שאינכם רואים אותי.

       

      לא חשוב כמה אנוכיים, ילדותיים ובלתי נסבלים שתהיו, בן הלוויה החדש הזה, יקבל אתכם כפי שאתם ויאהב אתכם בדיוק כמו שאני,

      למרות הכול.

      וה' יצר בעל חיים חדש כדי להיות בן לוויה לאדם וחווה. וזו

      הייתה חיה טובה.

      וה' היה מרוצה.

      ובעל החיים החדש היה מרוצה להיות עם אדם וחווה וכשכש בזנבו.


      ואדם אמר לה': ה' כבר נתתי שמות לכל בעלי החיים על פני האדמה,

      ולא יכול לחשוב על שם עבור החיה החדשה.

      וה' אמר: אני בראתי את החיה החדשה כדי להיות השתקפות אהבתי אליכם, ושמו יהיה לכן השתקפות שמי שלי :

      ואתם תקראו לו  DOG  שזה GOD מאוית הפוך.

      וכלב חי עם אדם וחוה כבן לוויה ואהב אותם, והם התנחמו בו..

      וה' היה מרוצה.

      וכלב היה מרוצה וכשכש בזנבו.

       

      אחרי כמה זמן נודע שמלאך בא לה' ואמר לו :

      ה' אדם וחווה נהיו גאוותנים, יהירים ומתהדרים כטווסים,

      ומאמינים שהם ראויים להערצה. כלב באמת לימד אותם שהם

      אהובים - אבל אולי יותר מדי.

       

      ה'' אמר: אצור עבורם בן לוויה, שיהיה אתם, ויראה אותם כפי שהם.

      הן הלוויה הזה יזכיר להם את המגבלות שלהם כדי שהם ידעו שלא

      תמיד הם ראויים להערצה.

      וה' ברא את החתול CAT להיות בן לוויה לאדם וחווה.

      וחתול CAT לא ציית להם, וכשאדם וחווה הביטו לעיניים של החתול

      הם קיבלו תזכורת שהם אינם הגזע העליון עלי אדמות.

      ואדם חווה למדו ענווה וצניעות, והם השתפרו מאד.

      וה' היה מרוצה,

      ו DOG היה מאושר,

      ו CAT לא היה אכפת לו כך או אחרת."


      תמונה קשורה


        31/1/16 19:52:

      צטט: אולגהלבקוב 2016-01-27 12:24:58

      סמדר יקירתי את כתבת על כלבה אבל סיפרת סיפור הרבה יותר עמוק. הנשמה שלך. כמה אהבה היא מסוגלת להכיל ולחלק. את בנאדם מיוחד....

       

      -

      תודה יקרה

      it takes one to know one

      תמונה קשורה

        31/1/16 19:45:

      צטט: חוזה לך ברח 2016-01-26 23:47:44

      הפוסט שלך נוגע ללב...אין אהבה כאהבת בעל חיים...רווח של שתיכן.

      ---------- 

       

      כן, קשה לתאר מה הם, בעלי החיים שגרים אתנו, מוסיף לך, לנפשך, למשפחה. מי שמעולם לא גר עם בעל חיים לא יכול לדעת.

      תוצאת תמונה עבור חתול, חיבוק

        31/1/16 19:43:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-01-26 22:08:52

      כנראה כל אחד מאיתנו נושא בלבו זכרון של כלב שנפטר.... משתתפת בצערך בונבונית יקרה.

       

      --

      יקירה, אני נושאת בלבי זכרם של שלושה כלבים שלי שנפטרו, לכל אחד מהם מקום אחר ושונה בלבי. אינני כל כך כאובה יותר כמו בהתחלה, אבל לפעמים, את יודעת, זה נותן צביטה קטנה בלב....

      מי שחי ומגדל ופועל בקרב בעלי חיים מטבע הדברים חייב להתחסן אחרת לא יוכל לעזור להם.


      תוצאת תמונה עבור עקבות

        31/1/16 13:05:
      עידן הוירטואלייה משתנה ומתפתח במהירות. לפני יותר משש שנים נכנסתי לקפה, בשמי האמיתי, כפי שהוא. עינייני הכינויים והניקים הצחיקו אותי כי הצד "החברתי" או האישי פחות עניין . שנים חולפות, ואנחנו עדיין כאן, למרות הפיחות בקפה. אני ושמי. ובונבונייטה - נשמע שהיו לה חיים טובים ומלאים באהבה...
        31/1/16 12:22:
      בחירת הכינוי הוא אכן ראי מעניין מאוד. ושלך הוא נהדר, עוד יותר עכשיו כשאני יודעת מאיפה הוא הגיע.
        31/1/16 11:46:

      צטט: אגי1 2016-01-26 21:19:44

      בשתי מילים "את מדהימה"!!!! כל פוסט שלך שאני קוראת (אני פה לעיתים רחוקות) גורם לי להתרגשות רבה ולבכי..... מחזקת את ידייך להמשיך בעשייה מבורכת למען כולם (חיות כבני אדם) תודה גדולה לך.

      ---

      חבל לי מאד שאת באה לבקר, וכאן לעיתים רחוקות. 

      אסתפק בזה שאגרום לך לחשוב על הדברים שאני מעלה, דייני.

      תודה גם לך.


      תוצאת תמונה עבור ‪smile‬‏

        31/1/16 11:43:

      צטט: דוקטורלאה 2016-01-26 20:45:58

      אני שמחה שלבי לא נתנני לדחות את ה"קטע" שלך, למרות שהיה לי יום עמוס במיוחד. קראתי פעם וחזרתי וקראתי, תודה על כל מה שכתבת, על הכל יכולתי להגיב מכאן ועד להודעה חדשה. אצמצם לטובת האחרים. הכלב לפני האחרון שטיפחנו, נזרק מביתו בגלל השכנים שהציקו למשפחה המגדלת. הוא היה כלב נפלא ונפטר בזקנה מעוררת התפעלות. הווטרינר אמר שהוא מת זקן כל כך וחולה כל כך רק מתוך אהבה...באשר לשמות כאן, הצעתי כל מיני נוסחאות, ובסופו של דבר "לחצו עלי" שזה יהיה השם שהם בחרו. בהתחלה חשבו שזו סתם יומרה, וזה באמת לא היה נעים. לאחר שקראו את מה שכתבתי, קבלו את השם כעובדה אמיתית...בקיצור, איך שמגלגלים את השמיכה היא לא מכסה הייטב ביום קר ...ושוב תודה על כל מה שכתבת.

      ---------- 

      תודה לתגובתך דוקטורלאה,

      ובכל זאת, שמיכה ביום סגרירי עדיפה מלא כלום, מגולגלת לכאן או לכאן, וחצי כוס מלאה עושה חיוך על הפנים וחמים בלב שלא כמו חצי כוס ריקה.


      תוצאת תמונה עבור חצי כוס המלאה

        30/1/16 21:36:

       

      הרוזן תמיד נוהג לצטט את אינשטיין  שאמר לנילס בוהר שאלוהיםאינו משחק בקוביות. ואת בוהר שענה לו: מי אתה שתגיד לאלוהים במה לשחק...

      צטט: bonbonyetta 2016-01-30 19:27:43

      צטט: הרוזנת Von Homme 2016-01-26 20:01:20

      לכל איש יש שם שלא הוא בחר... אבל כינוי ברשת הוא צריך לבחור. וגם זה הרבה פעמים באקראי...

       

      -

      תודה. שמחה כשאת מבקרת ויותר מזה לראות עקבות שלך בתכנים אצלי.

      אהבתי מאד את התגובה וההבחנה הזו שלך.

      לרוב, אינני מאמינה ב"באקראי".

      את יודעת אומרים ש:
      "המקרה הוא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה".

       תמונה קשורה

       

        30/1/16 19:27:

      צטט: הרוזנת Von Homme 2016-01-26 20:01:20

      לכל איש יש שם שלא הוא בחר... אבל כינוי ברשת הוא צריך לבחור. וגם זה הרבה פעמים באקראי...

       

      -

      תודה. שמחה כשאת מבקרת ויותר מזה לראות עקבות שלך בתכנים אצלי.

      אהבתי מאד את התגובה וההבחנה הזו שלך.

      לרוב, אינני מאמינה ב"באקראי".

      את יודעת אומרים ש:
      "המקרה הוא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה".

       תמונה קשורה

        30/1/16 19:24:

      צטט: boby28 2016-01-26 19:03:06

      הכינוי שלך באמת מיוחד, אני זוכרת שסיפרת על בונבונייטה מפוסטים קודמים. זה בטח כואב להיזכר בה, ובתהליך שעברתם ביחד. אבל מה שעולה ממה שאת כותבת זה האהבה והכוחות שיש לך להעניק לאחר. וזה דבר מיוחד.

       

      -

      תודה יקירה. הנתינה הזו, היחס, האהבה שנותנים לאחר שכל כך אומלל וזקוק לך, מאד מחזקת. תנסי את זה ותראי.

      וכשעוברים אתו תקופה קשה ולא נכנעים, לומדים מהמדברים, ויוצאים חזקים יותר.

      גם אני מהתקופה הקשה כל כך עם הכלב "לולי" ז"ל שיקר לי מאד גם כיום למדתי הרבה.

      תוצאת תמונה עבור ‫לולי, bonbonyetta‬‏

      כאן כתבתי עליו בזמנו על אימוץ של זואי ולולי

        30/1/16 19:18:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-01-26 18:55:02

      אוה, סוף סוף מתברר סוד כינוייך... תודה על הגילוי וחיבוק גדול.

       

      --

      יקירה, זה לא היה סוד בכלל, הזכרתי זאת פה ושם כמה פעמים רק בקטנה כזה....

      תוצאת תמונה עבור ‪abandoned dog‬‏

      כשאין לאן ללכת.

        30/1/16 19:12:

      צטט: למדנית 2016-01-26 14:07:51

      התרגשתי מאוד מהפוסט שלך, בונבונייטה. יהי זכר כלבתך היקרה ברוך.

       

      --

      כשאני מאמצת בעל חיים, כלב, זה מכל הלב ועד הסוף, הם כבני משפחה עבורי, גרים אתי. לא כל הכלבים המאומצים שלי היו קלים בהתחלה. אחריה אימצתי את זואי ולולי (שנפטר לפני כשלוש שנים ממחלה קשה בכבד), אחריו לקחתי את בובי שאתנו כעת.

      האימוץ של לולי ז"ל היה קשה מאד, העמיד אותי במבחנים כל כך קשים שכמעט התפרקתי, אבל לא הייתי מוכנה לוותר.

      כשמאמצים כלב עזוב הוא עבר פעמים רבות דברים קשים מאד, אי אפשר לדעת איך ילך האימוץ. אבל הלכתי עם זה עד הסוף, לא ויתרתי, ולא הצטערתי. לולי ז"ל היה אחד הכלבים שאהבתי הכי הרבה אולי דווקא בשל כך. אחרי שהתקופה הקשה עברה, והוא העמיד אותי בכל המבחנים האפשריים (נוסף למה שעבר הוא אומץ והושלך החוצה שלוש פעמים), אבל בסוף ראה שזהו זה, הבין. ואז נרגע.

      תוצאת תמונה עבור כלב עזוב

        30/1/16 09:11:
      פוסט נפלא ובונבונייטה- אחלה כינוי.
        29/1/16 15:55:
      ריגשת. איזה מזל הייה לבונבונייטה שמצאת אותה... אנשים שאוהבים בעלי חיים חייבים להיות טובים. שבת מבורכת!
        29/1/16 10:33:

      צטט: . ארז . 2016-01-26 13:04:31

      יש רגשות ודברים שלא חולפים... הזמן מטשטש ולא מרפא. לגבי כינויים וכו'... כל אחד וסיבותיו הוא (או היא)... מי שרוצה להישאר בעילום שם ומי שרוצה להידמות או להזדהות עם דמות כלשהיא.... אני בתחילה הייתי "אלמונימי" ואחרי תקופה מסוימת החלטתי להיות אני ומאז אני נקרא ארז :)

      --

      אכן כך לגבי רגשות. הכאב בלתי נסבל, חד וקשה אפילו בהתחלה לנשום. ברבות השנים הוא אינו נעלם, לעולם לא, אך הוא עגול ורך יותר, וכבר אפשר לנשום. כשמאמצים בעלי חיים זה קל ומהיר יותר, מתאוששים מהר יותר.

      כי כאמור אין דבר המרפא יותר מאהבה. גם כשנותנים אותה.

      תוצאת תמונה עבור חיבוק כלב

        29/1/16 10:30:

      צטט: עמי100 2016-01-26 11:38:42

      מבין היטב לליבך...לא מזמן איבדתי את כלבי לאחר 17 שנים...ועד היום הוא חסר לי..פוחד אפילו לאמץ כלב חדש..

      --

      אל תפחד עמי100, לאמץ כלב חדש, או שניים (כמו שאני) זו התרופה היחידה לכאב, אני יודעת זאת היטב.  הכלב שלך שם למעלה יודה לך על המחווה לזכרו.

      תוצאת תמונה עבור ‪犬 殺 処分‬‏

      כלב עזוב שהתייאש מעולם

        29/1/16 10:24:

      צטט: חני.א 2016-01-26 09:54:37

      תודה לתגובתך.
      זה בדיוק מה שחשבתי שנתקלתי בכינוי שלך,של משהו מתוק ואוהב.. אין הרבה מה לומר כשאת מתארת אהבה,כל אהבה שבאה ממקום כל כך אמיתי ראוי לאהבה מצד הקורא ולא משנה אם אהבת אנשים ,אדם או חיה...זו אהבה טהורה. לגבי כינויים באופן כללי,כל אחד כטוב על ליבו יעשה,איננו שופטים מדוע אדם מתחבר לכינוי כזה או אחר.
      בודאי שלא שופטים, אלא שזה מעניין (אותי בכל אופן) ואומר לי הרבה על האדם עצמו איזה יוזר שלא יהיה.

      רק אומר שלעיתים תמונה מסויימת או שם מסויים משדר משהו הפוך לגמרי מהאדם שפגשתי מאחורי הכינוי.רבות הפעמים שאני בכלל לא עונה לאנשים עם כינוי שמרתיע אותי וזה לא חייב להיות תמונה של התערטלות לעיתים זה מה שהתמונה העיניים או הפרצוף משדרים..... יום חורף חם בונבוניטה

      זה ידוע הרי שלכל אחד משדרים אותם דברים משמעויות שונות, אך גם אם וכשהכינוי משדר משהו הפוך זה אומר משהו על האדם.

      תמונה קשורה

        29/1/16 10:14:

      צטט: נתןפאר 2016-01-26 07:55:32

      את ודאי זוכרת שהגעתי לדה מרקר לפי המלצתך...לי אין מה להסתיר ואיני פוחד מאיש...אין לי כינוי...אני כותב בשמי האמתי וגם תמונתי מהזמן האחרון מופיע באתר. תאמיני לי שאני מכיר היטב את אשר כתבת...לפני שנתיים מתה כלבתי ובשנה שעברה גם החתול...בכינו כמו ילדים...

      --

      כן, בהחלט זוכרת נתן.

      לי על לכתם מכאן של כלבים אהובים שגרו אתי קשה מאד להתגבר. מצאתי שהתרופה היחידה הראויה לזה היא לעשות חסד עם בני מינם אחרים, ומאז מות כלבתי זו אני מאמצת שניים - שניים. אחד לא מספיק לי. צריכה "מנה כפולה".

      ממליצה בחום על התרופה הזו לכל אחד, גם עבורך. 

      תוצאת תמונה עבור כלבתולים

        28/1/16 22:24:

      מרגש, בונבון, סוף סוף אני יודעת למה. והנה, אם תרצי לדעת,למה באבא יאגה, קראי פה
      http://cafe.themarker.com/post/2259495/

        28/1/16 19:40:

      צטט: rossini 2016-01-26 06:39:27

      ריגשת אותי בונבון יקירתי. אפילו מאוד.

      ניראה שבאמת בחירת כינוי מספרת על בעליו.

      כשהתחלתי להשתתף בפורום מוזיקה קלאסית כולם היו בטוחים שרוסיני

      הוא המלחין האהוב עלי מכולם. ובכן, לא בדיוק.

      פשוט מצאתי שהשילוב המוזיקלי- קולינרי שבמלחין הדגול, מתאים לי.נבוך

      ----- 

      תודה חבר רוסיני, ממך לסחוט כזאת הודעה זה לא פשוט....

      לגבי הניק שלך זה דווקא די משתלם לי עם התמונה עם הכובע שלך,

      והרי גם מוזיקה וגם אוכל הם אמנות. כלומר שעושים אותם בהתייחסות המתאימה.

       

      בשבילך מיוחד כי הנאה תמיד משולבת באמנות גם בקומדיה, הבאתי יצירה

      שאני מאד מאד אוהבת "אגם הברבורים" אלא שכאן היא משולבת בקומדיה,

      כמו שאצלך באמנות האוכל

      ''

        28/1/16 19:26:

      צטט: שלויימה 2016-01-26 04:11:40

      כשהתחלתי את דרכי בקפה קראתי לעצמי "חוני המעגל" עם הזמן צימצמתי לחוני ואחר כך עברתי לשם שלי חשבתי שממילא אין סיכוי שאפגוש מישהו בקפה באוטובוס ואני לא כותב דברים שאני צריך להתבייש בהם אז אין לי צורך להסתתר מאחורי איזה כינוי והסיפורים שלך מסבירים את הרגישות בגדולה שלך לטבע ולאהבת היצורים קטנים כגדולים שאפו.

      -

      איזה קטע, אני דווקא זוכרת את הניק הקודם, חוני המעגל.

      לי היה המון שנים הסבר מאד ריאלי מדוע עשיתי שימוש בניק בלבד ללא סימני זיהוי. היות והסיבות בשלהן זה היה שמחה לומר אינן קיימות יותר, הוספתי את שמי שלי. 

      לגבי משמעות הניק הזה, סיפרתי. זו היתה כלבה מתוקה וצדיקה באמת.

      תמונה קשורה

        28/1/16 19:22:

      צטט: ~בועז22~ 2016-01-25 23:12:24

      מרגש. נוגע.

       

      -

      תודה

      תמונה קשורה

        27/1/16 22:00:
      את מרגשת אותי ברמות שאין לתאר, קיבלת ממני כוכב באהבה גדולה!
        27/1/16 22:00:
      את מרגשת אותי ברמות שאין לתאר, קיבלת ממני כוכב באהבה גדולה!
        27/1/16 21:44:
      את ממיסה נקודה.
        27/1/16 19:21:

      צטט: מזל וברכה 2016-01-25 20:36:32

      איך שאני מבינה. איך שאני מזדהה. מכירה את זה כל כך טוב מקרוב.

      לבי עליך בוני, אבל מי כמונו יודע לחיות עם מוות.

      --

      כל כך נכון. מי שאוהב בעלי חיים, חי אתם, ועוזר לחיות הרחוב, מאולץ ללמוד לחיות גם עם זה.

      תוצאת תמונה עבור ‪abandoned dog‬‏

        27/1/16 18:51:
      ברת מזל הכלבה המתוקה כשאימצת אותה , קיבלה פיצוי נאות על הסבל משנותיה הראשונות .
        27/1/16 15:11:
      לב ענק טוב חומל ואוהב לבונבוניטה המרגשת...תודה על השיתוף וזה לא משנה השם כמו מי האדם שנושא אותו...♥
        27/1/16 14:06:
      מכמיר.
        27/1/16 13:00:
      מרגש ! זכיתם באהבה הדדית ומיוחדת.*
        27/1/16 12:55:
      כלבים... ההמצאה הכי מוצלחת של אלוהים.
        27/1/16 12:24:
      סמדר יקירתי את כתבת על כלבה אבל סיפרת סיפור הרבה יותר עמוק. הנשמה שלך. כמה אהבה היא מסוגלת להכיל ולחלק. את בנאדם מיוחד....
        26/1/16 23:47:
      הפוסט שלך נוגע ללב...אין אהבה כאהבת בעל חיים...רווח של שתיכן.
        26/1/16 22:08:
      כנראה כל אחד מאיתנו נושא בלבו זכרון של כלב שנפטר.... משתתפת בצערך בונבונית יקרה.
        26/1/16 21:19:
      בשתי מילים "את מדהימה"!!!! כל פוסט שלך שאני קוראת (אני פה לעיתים רחוקות) גורם לי להתרגשות רבה ולבכי..... מחזקת את ידייך להמשיך בעשייה מבורכת למען כולם (חיות כבני אדם) תודה גדולה לך.
        26/1/16 20:45:
      אני שמחה שלבי לא נתנני לדחות את ה"קטע" שלך, למרות שהיה לי יום עמוס במיוחד. קראתי פעם וחזרתי וקראתי, תודה על כל מה שכתבת, על הכל יכולתי להגיב מכאן ועד להודעה חדשה. אצמצם לטובת האחרים. הכלב לפני האחרון שטיפחנו, נזרק מביתו בגלל השכנים שהציקו למשפחה המגדלת. הוא היה כלב נפלא ונפטר בזקנה מעוררת התפעלות. הווטרינר אמר שהוא מת זקן כל כך וחולה כל כך רק מתוך אהבה...באשר לשמות כאן, הצעתי כל מיני נוסחאות, ובסופו של דבר "לחצו עלי" שזה יהיה השם שהם בחרו. בהתחלה חשבו שזו סתם יומרה, וזה באמת לא היה נעים. לאחר שקראו את מה שכתבתי, קבלו את השם כעובדה אמיתית...בקיצור, איך שמגלגלים את השמיכה היא לא מכסה הייטב ביום קר ...ושוב תודה על כל מה שכתבת.
        26/1/16 20:01:
      לכל איש יש שם שלא הוא בחר... אבל כינוי ברשת הוא צריך לבחור. וגם זה הרבה פעמים באקראי...
        26/1/16 19:03:
      הכינוי שלך באמת מיוחד, אני זוכרת שסיפרת על בונבונייטה מפוסטים קודמים. זה בטח כואב להיזכר בה, ובתהליך שעברתם ביחד. אבל מה שעולה ממה שאת כותבת זה האהבה והכוחות שיש לך להעניק לאחר. וזה דבר מיוחד.
      אוה, סוף סוף מתברר סוד כינוייך... תודה על הגילוי וחיבוק גדול.
        26/1/16 14:07:
      התרגשתי מאוד מהפוסט שלך, בונבונייטה. יהי זכר כלבתך היקרה ברוך.
        26/1/16 13:04:
      יש רגשות ודברים שלא חולפים... הזמן מטשטש ולא מרפא. לגבי כינויים וכו'... כל אחד וסיבותיו הוא (או היא)... מי שרוצה להישאר בעילום שם ומי שרוצה להידמות או להזדהות עם דמות כלשהיא.... אני בתחילה הייתי "אלמונימי" ואחרי תקופה מסוימת החלטתי להיות אני ומאז אני נקרא ארז :)
        26/1/16 12:30:
      לגבי הכינויים ותמונות הפרופיל יש להאשים את ההנהלה אשר קבעה במפורש בתקנון ההרשמה לאתר שיש לשים תמונת פרופיל עדכנית או להשאיר את הבובה האפורה...זאת ההנהלה הראשונה שמאפשרת ללכת נגד התקנון שהיא בעצמה קבעה..בעבר זה לא היה כך...ולגבי הכינויים אותו הדבר..
        26/1/16 12:05:
      בענין כינויים- כל אחד על פי ראות עיניו בוחר, כל אחד וטעמיו, ואנחנו בוחרים באחרים גם כן על פי ראות עינינו. כשלעצמי איני מסתתרת. אך כאמור, כל אחד והבחירות שלו. ולעניין המשמעותי - החמלה, האנושיות, המתגלה ביחס לחסרי ישע, בתוכם בעלי החיים המבויתים. נשמה גדולה את, נוגעת ומרגשת.
        26/1/16 11:38:
      מבין היטב לליבך...לא מזמן איבדתי את כלבי לאחר 17 שנים...ועד היום הוא חסר לי..פוחד אפילו לאמץ כלב חדש..
        26/1/16 09:54:
      זה בדיוק מה שחשבתי שנתקלתי בכינוי שלך,של משהו מתוק ואוהב.. אין הרבה מה לומר כשאת מתארת אהבה,כל אהבה שבאה ממקום כל כך אמיתי ראוי לאהבה מצד הקורא ולא משנה אם אהבת אנשים ,אדם או חיה...זו אהבה טהורה. לגבי כינויים באופן כללי,כל אחד כטוב על ליבו יעשה,איננו שופטים מדוע אדם מתחבר לכינוי כזה או אחר.רק אומר שלעיתים תמונה מסויימת או שם מסויים משדר משהו הפוך לגמרי מהאדם שפגשתי מאחורי הכינוי.רבות הפעמים שאני בכלל לא עונה לאנשים עם כינוי שמרתיע אותי וזה לא חייב להיות תמונה של התערטלות לעיתים זה מה שהתמונה העיניים או הפרצוף משדרים..... יום חורף חם בונבוניטה
        26/1/16 07:55:
      את ודאי זוכרת שהגעתי לדה מרקר לפי המלצתך...לי אין מה להסתיר ואיני פוחד מאיש...אין לי כינוי...אני כותב בשמי האמתי וגם תמונתי מהזמן האחרון מופיע באתר. תאמיני לי שאני מכיר היטב את אשר כתבת...לפני שנתיים מתה כלבתי ובשנה שעברה גם החתול...בכינו כמו ילדים...
        26/1/16 06:39:

      ריגשת אותי בונבון יקירתי. אפילו מאוד.

      ניראה שבאמת בחירת כינוי מספרת על בעליו.

      כשהתחלתי להשתתף בפורום מוזיקה קלאסית כולם היו בטוחים שרוסיני

      הוא המלחין האהוב עלי מכולם. ובכן, לא בדיוק.

      פשוט מצאתי שהשילוב המוזיקלי- קולינרי שבמלחין הדגול, מתאים לי.נבוך

        26/1/16 04:11:
      כשהתחלתי את דרכי בקפה קראתי לעצמי "חוני המעגל" עם הזמן צימצמתי לחוני ואחר כך עברתי לשם שלי חשבתי שממילא אין סיכוי שאפגוש מישהו בקפה באוטובוס ואני לא כותב דברים שאני צריך להתבייש בהם אז אין לי צורך להסתתר מאחורי איזה כינוי והסיפורים שלך מסבירים את הרגישות בגדולה שלך לטבע ולאהבת היצורים קטנים כגדולים שאפו.
        25/1/16 23:12:
      מרגש. נוגע.
        25/1/16 20:36:

      איך שאני מבינה. איך שאני מזדהה. מכירה את זה כל כך טוב מקרוב.

      לבי עליך בוני, אבל מי כמונו יודע לחיות עם מוות.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין