כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    המתיחה של וירג'יניה וולף

    14 תגובות   יום רביעי, 27/1/16, 10:32

     

     
    ידוע ברבים וזה לא היה בגדר סוד שהסופרת וירג`יניה וולף היתה אשה מלנכולית ודיכאונית שסיימה את חייה בקפיצה לתוך נהר, אך מעטים מאוד הכירו את הצד השני שלה. כי וירג`יניה האחרת הייתה אשה עליזה ומלאה בשמחת חיים, היא אהבה לפגוש חברים ולהשתתף במתיחות גדולות, כמו הפעם ההיא, שהיא וחבריה עשו צחוק מהצי הבריטי המלכותי.
     
    וזה הסיפור:
     
    היא ואחיה היו שייכים לחוג בלומסברי, קבוצה של אינטלקטואלים שאימצו את השם הזה כי כולם גרו בקרבת השכונה בשם זה. רובם היו סופרים, אמנים ואנשי אקדמיה. קבוצה זו, אשר לפני כל, הידידות ביניהם היתה חזקה כפלדה, היתה אחראית למתיחה כבדה למדי על פי אמות המידה של אותה תקופה באנגליה. זכרו, זה היה ב-1910 ועדיין היו שרידים של התקופה הויקטוריאנית הרשמית מאוד.
     
     
    ''
    וירג`יניה וולף
     
    המתיחה בוצעה ע"י שישה חברי בלומסברי: המשורר הוראס קול, הסופרת וירג`יניה סטיבן (שם נעוריה של וירג`יניה וולף), אחיה אדריאן, גיא רידלי, אנתוני בקסטון והאמן דאנקן גרנט.
    התוכנית היתה להכהות את עורם, להתחפש ולהתחזות ל-"משפחה מלכותית". הפרטים האחרונים סוכמו ב-7 בפברואר 1910 והבדיחה הגדולה החלה בערך בכרונולוגיה הבאה:
     
    * ב-10 בפברואר 1910 מגיע מברק למשרד החוץ של בריטניה החתום ע"י איזה אחד בשם "טיודור קסטל".
     
    הנסיך מחבש מלאקן ופמיליתו יגיעו בשעה 16:20. Weymouth. סטופ. רוצים לראות את ספינות הקרב. סטופ. סליחה שזה ברגע האחרון. סטופ. שכחתי להודיע יותר מוקדם. סטופ. הם מביאים עימם מתורגמן. סטופ.
     
    מזכיר משרד החוץ שיגר בתורו, את המברק לסגן האדמירל מאי, שהיה אחראי הפיקוד של ספינת המלחמה "דרדנוט", אשר היתה מעוגנת בנמל ווימוט. השמועה פשטה על סיפון האנייה המפורסמת.
     
    ובכן, באותה תקופה ספינת הקרב "דרדנוט", היתה גאוות הצי האנגלי. כניסתה לשירות ב-1906 ייצג צעד משמעותי בקידום הטכנולוגיה הימית. כזו היתה חשיבותה, ששמה ניקשר לדור שלם של ספינות מלחמה. למעשה זה היה כלי השיט הראשון המונע על ידי טורבינות קיטור, ולכן הוא היה המהיר בעולם. בקיצור, הספינה הזו היתה ה-"אמא" של כל ספינות המלחמה הבריטיות. נוכחותה עוררה כבוד ופחד בצי של מדינות אחרות באירופה.
     
     
    ''
    ספינת המלחמה דרדנוט
     
    כולם שינסו מותניים כדי לקבל את הסולטן הגדול בטקס הראוי לאיש מדרגתו, אך ברגע האחרון הם שמו לב שאין להם את תווי הנגינה של ההמנון של חבש (היום אתיופיה). סגן האדמירל לא ראה בכך בעיה והורה לבדוק את ההמנון של זנזיבר, שבסופו של דבר זו היתה הקהילה הקרובה ביותר לחבש. בספינה כולם עבדו כנמלים, צחצחו את התותחים והעבירו שעווה ברצפת הפרוזדורים, טבחים נשלחו להכין סעודה כיד המלך, סידרו את האולם המרכזי, ונפרש שטיח ארוך, ארוך מאוד ואדום אשר השתמשו בו כדי לקבל את אנשי האצולה. תוך שעתיים הכל היה מוכן ומושלם. סגן האדמירל מאי שלח משלחת לתחנת הרכבת כדי לקבל את הסולטן, שהיה אמור להגיע בכל רגע מתחנת פדינגטון, לונדון.
     
    בלונדון היה יום טיפוסי של חודש פברואר, מעונן. במספר 14 של רחוב פיצרוי (בשכונת בלומסברי, כמובן), מיס וירג`יניה סטיבן הדביקה לעצמה שפם וזקן מלאכותיים על פניה הצבועות במשחה שחורה. אנתוני בקסטון וגיא רידלי - גם מחופשים - סידרו לה את הטורבן על הראש וצחקקו בעצבנות בדמיונם את התוצאות האפשריות. אדריאן, אחיה של וירג`יניה, בחר בכובע כדי להסוות את עצמו, הוא היה המתרגם. כיוון שלא מצא מילונים בשפת חבש, הוא המציא שפה שהיתה תערובת של סוואהלית עם ציטוטים בלטינית ויוונית של הומרוס ווירג`יל. בסלון הבית, התלונן דאנקן גרנט על גודל הטוניקה שלו, בזמן שהוראס קול, עשה חזרות לתפקידו כקנצלר חבש בקלות רבה. לבסוף, ונסה, אחותה של וירג`יניה, צילמה אותם מספר תמונות ויצאו לרחוב. הם לקחו מונית לתחנת פדינגטון, ולאחר מכן עלו על הרכבת שהסיעה אותם לווימוט.
     
    ''
    משמאל לימין: וירג`יניה וולף, (מחופשת ועם שפם-זקן), דאנקן גרנט, אדריאן סטיבן,אנתוני בקסטון, גיא רידלי והוראס קול.
     
    סירה קטנה העבירה אותם לספינת המלחמה הגדולה. הם בירכו לשלום את סגן האדמירל מאי בזמן שלהקת האוניה ניגנה את ההמנון הלאומי של זנזיבר, אשר המתחזים הודו להם בשפתם המעורבב בלטינית ויוונית.
    וירג`יניה גם אמרה "בונגה בונגה" מספר פעמים, זה כמעט הרס את התכנית כי חבריה התקשו לכבוש את צחוקם.
     
    סגן האדמירל הודיע שכאשר יסתיים משמר הכבוד, ייורו 21 מטחי כבוד כדי לכבד אותם, אך הם סירבו בטענה מסיבות דתיות. בזמן שהם סקרו את החיילים והספינה, החל לרדת גשם קל. אדריאן סטיבן שם לב ששפמו של דאנקן גרנט החל להנתק והוא הסביר לסגן אדמירל שהם מעדיפים להכנס לתוך הספינה בגלל הגשם והקור שאנשי חבש לא רגילים להם, פן ייחלו. הם גם ביקשו שטיחים כדי להתפלל והציעו עיטורים צבאיים מזויפים לכמה קצינים.
     
    ''
    כאן אנו יכולים לראות את וירג`יניה יושבת בקצה השמאלי לצד חבריה, בתוך הספינה.
     
    הם היו זהירים וסירבו בנימוס להיכנס לחדר האוכל כדי לסעוד (שכבר היה ערוך), כי חששו שיתגלו. בשלב הזה, כבר היה להם מספיק מזל עד כה. הם נפרדו לשלום בנימוס תחת המנגינה הרצינית של "אלוהים נצור את המלכה", קבוצת החברים ירדו לסירה הקטנה, משם הם לוו לתחנת הרכבת שהובילה אותם חזרה ללונדון.
     
    המתיחה בוצעה באופן מושלם, אך משהו כל כך נשגב, הוא נטול תהילה אם מישהו אחר אינו מודע לו. העולם צריך לדעת מה שקרה והוראס קול היה האחראי על זה. הוא הלך לעיתון `דיילי מירור` וסיפר לכתבים הכל.
     
     
    ''
    עמוד השער של הדיילי מירור
     
    העיתונות פרסמה את החדשה בליווי התמונה שהקבוצה הצטלמה לפני שעלתה למונית. ה-"בונגה-בונגה" המפורסם של האז לא ידועה וירג`יניה וולף הפך כה פופולרי באנגליה, שהסגן אדמירל מאי לא יכל היה לדרוך על יבשה מוצקה, כי הילדים ונערים ברחובות ווימוט רצו אחריו וצעקו בונגה! בונגה! אפילו במיוזיק הול הרבים שרו בכל הזדמנות את הבונגה בונגה. כל הקריקטורות בעיתונות, במיוחד בטיימס והמירור, הדהד הבונגה בונגה.
     
    הספינה המפורסמת של האימפריה הבריטית נלעגה, והשאלה כמובן נידונה בפרלמנט, בעוד האדמירליות סירבה להאמין שהמותחים סיכנו מוסד כה חשוב. מצד שני, העיתונות שמה דגש על השברירות של שירותי הביון של האימפריה. בית הלורדים קראו להעניש את האשמים, אבל למרבה המזל, המקרה ארע כבר במאה החדשה, סובלנית יותר.
     
    עד המאה ה-19, באימפריה הבריטית לא התקבלו מתיחות או בדיחות בסגנון זה ופחותות מכך אפילו. בתקופה של המלכה ויקטוריה, דבר כזה לא היו מעבירים בקלות, שובבים או בדחנים בסגנון זה, הוכרזו כמטורפים בלתי רצויים, הם אושפזו או נשלחו לאוסטרליה. זכרו מה קרה לצעיר בשם ג`ונס בגלל שגנב זוג תחתונים למלכה ויקטוריה. אבל המלכה מתה ואיתה הרשמיות שלה. עכשיו הכל היה שונה. כאשר נודע לפרלמנט על המתיחה, אף אחד לא דיבר על טירוף, היה ברור שמדובר רק בנוער משועומם ומושחת.
     
    שנתיים לאחר מכן וירג`יניה נישאה לליאונרד וולף.
     
    ''
    וירג`יניה וליאונרד וולף ביום חתונתם ב-23 ביולי 1923
     
    זמן רב מאוחר יותר וזמן קצר לפני ששלחה יד בנפשה, וירג`יניה אמרה בכנס: "ידענו כי אחת התוצאות של המתיחה, היה עדכון של תקנות כדי להחמיר את אמצעי הבטיחות" והוסיפה, באירוניה הזו שאפיינה אותה: "אני שמחה שהועלתי במשהו למדינה שלי".
     
    מה דעתכם על הסיפור הזה? בונגה בונגה! אה?
    אגב, אני ממש אבל ממש לא אוהבת מתיחות מכל סוג הסנני
    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/2/16 10:36:

      צטט: --()-- 2016-01-27 13:42:32

      אני חושבת שהיו להם ביצים מברזל
      --------------
      בהחלט,מ ועוד בזמנים ההם שזה לא היה מקובל בכלל..
        3/2/16 10:35:

      צטט: YaelKz 2016-01-27 13:25:05

      כוכב לסיפור.

      ועוד כוכב גדול למשפט: "אגב, אני ממש אבל ממש לא אוהבת מתיחות מכל סוג"'  Hear, hear .

      --------------------

      תודה רבה! כיף שאהבת מגניב

        3/2/16 10:31:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-01-27 20:42:13

      שובבים...

      ------

      מסכימה איתך :)

        3/2/16 10:31:

      צטט: ~בועז22~ 2016-01-28 00:13:23

      נהדר!!! (ואני לא יכול שלא להיזכר במתיחה שלקחתי בה חלק, גם היא בחיל הים, אבל זה..., הישראלי...) (((-:
      ----------------
      תודה יקירי. יאללה, אז שתף!! :)
        2/2/16 14:30:

      צטט: עמנב 2016-01-28 08:15:45

      מתיחה מוצלחת מאד, מסופרת בכירון רב. כל הכבוד!
      ------------
      תודה עמוס, שמחה מאוד שאהבת! :)
        2/2/16 14:29:

      צטט: babta Bat-Simon 2016-01-28 09:03:22

      סיפור נחמד
      ------------
      תודה רבה, שמחה שאהבת :)
        28/1/16 09:03:
      סיפור נחמד
        28/1/16 08:15:
      מתיחה מוצלחת מאד, מסופרת בכירון רב. כל הכבוד!
        28/1/16 00:13:
      נהדר!!! (ואני לא יכול שלא להיזכר במתיחה שלקחתי בה חלק, גם היא בחיל הים, אבל זה..., הישראלי...) (((-:
        27/1/16 20:42:
      שובבים...
        27/1/16 13:42:
      אני חושבת שהיו להם ביצים מברזל
        27/1/16 13:25:

      כוכב לסיפור.

      ועוד כוכב גדול למשפט: "אגב, אני ממש אבל ממש לא אוהבת מתיחות מכל סוג"'  Hear, hear .

        27/1/16 12:49:
      בונגה בונגה!! יש דברים שעדיין אי אפשר לספר במדינתנו חרודת הביטחון והפטריוטיזם הלאומי. רמז - בולה בולה...!!
        27/1/16 12:16:

      צודקים שלא רצו לאכול, מה כבר יש לנובל קוזין הבריטי להציע חוץ משעועית...

      וכמוך כמוני. מתיחות, בייחוד אלו הלועגות לאנשים, אינן כוס התה שלי.

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין