חברי מוני כתב על פרשת השבוע "וישמע יתרו כהן מדיין חותן משה את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו" , יתרו הוא אחת הדמויות החידתיות ביותר שמופיעות בתורה, יש הרבה "יתרואים" בחייו של יתרו, ואולי משום כך אמרו חז"ל שהיו לו שבעה שמות שונים, כל שם מייצג יתרו יתרו אחר בשלב אחר בחייו, אנחנו פוגשים אותו כשהוא נמצא בפרשת דרכים מבחינת האמונות והבחירות שעליו לעשות בחייו, מצד אחד הוא כהן, כהן לשעבר, לעבודה זרה במדיין, הוא התנסה בכל צורה של דת ועבודת אלילים שהייתה בעלם טרם שהגיע לאמונה בא-ל האחד, אין ספק שהוא מושפע ממשה, חתנו . אך הוא גם מושפע מאוד מהאירועים של יציאת מנצרים ומן הניסים הברורים והמרשימים שהתלוו לאירועים אלה. עם זאת, יש גם שכנוע פנימי שדוחף אותו והופך אותו לאדם שמאמין בא-ל האחד, יתרו אומר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם", המצרים הטביעו את ילדי בני ישראל במימי היאור, ולכן הם עצמם בעו בים סוף, יתרו מתרשם לא רק מהנס, מה שמרתק אותו באמת הוא הגישה של מידה כנגד מידה בענישה, וזה מה שדוחף אותו לנטוש את ביתו ואת תרבותו ולהצטרף לבני ישראל במדבר, יתרו הוא ה"אאוטסיידר" האולטימטיבי שמשקיף מבחוץ ורואה את התורה ואת העם היהודי, פעמים רבות דווקא אדם מבחוץ רואה דברים בצורה ברורה יותר מכפי שרואה אדם מבפנים, אדם שהוא חלק מהחברה, יש ביטוי שאומר שאורח לרגע רואה כל פגע, העם היהודי, בייחוד בעולם הדתי שלנו, חי חיים מבודדים במידה רבה. מסיבה זו, לפעמים אנחנו לא מסוגלים לראות מה שאחרים רואים בברור. הדוגמה של יתרו מעודדת אותנו לכבד את התובנות של הזרים, של אנשים שבאים מבחוץ, הנטייה לכפות על אנשים שבאים מבחוץ להיות בדיוק כמו אלה שבאים מבפנים עלולה, בסופו של דבר, להזיק לשתי הקבוצות .