הספר פותח בלוח השנה העברי, הנוצרי והמוסלמי. מונה את ימי החגים והתעניות, מציג רשימת יהודים מפורסמים

בתחומי המדעים. ועובר לגיאוגרפיה כלל עולמית. כאן ניכר מימד הזמן: יפן נקראת ניפון. כרתים=כרתה. מדינה אחרת

נקראת אירלנדיה. ועוד אחת איסלנדיה.

גבולות ארץ-ישראל מופיעים בפרוטרוט. לדוגמה, הגבול הצפוני מתואר כך: קו היוצא מדרום כף נאקורה שעל החוף אל

מתולה (מנדאט בריטי), אל בניאס (מנדאט צרפתי).

בעולם החי של א"י נוכל למצוא, בין השאר: צאן ובקר ותוא (כך כתוב). כלב וחתול מתהלכים הפקר. אייל, יחמור, דב,

תחש, נמנמן, פנתר (יקר המציאות)צבי, יעל דישון ועוד ועוד.

סה"כ תושבים בארץ: 7572182 נפש. הכותב מתייחס גם לבני העדות השונות, ביניהם "סורסים" (צאצאי היישוב הארמי

מלפני הכיבוש הערבי). הבהעים (עדת "באב").

השפה השלטת היא הערבית. מלשונות אירופה נפוצה ביותר הצרפתית. בזמן האחרון גם האנגלית.

אוכלוסין (שנת 1922): ירושלים - 62,500 . יפו עם תל-אביב 24,600 שכם-נבלוס 15,947. עכו - 6420.

מספר היהודים מגיע ל-100,000

עוד מזכיר המחבר כי הישובים הבאים מחוברים ברכבת: רפיח, לוד, טול-כרם, חיפה, יפו, ירושלים באר-שבע, צרפנד.

מכאן עובר הספר לתיאור תמציתי של מדינות העולם, ביניהן גם אחוזות (קולוניות) של המעצמות הגדולות, באותה

תקופה, וכך חיג'אז, נאג'ד, עדן, עומאן, הן אחוזות בריטיות. תימן היא איממות. קאוקזיה היא קהילה אבטונומית. ארץ

ישראל היא מאנדאט בריטי. וכך גם עיראק (ארם-נהריים). קפריסין היא אחוזת כתר בריטית. אשכנז (גרמניה) אוסטריה

וכן הלווציה (שוויץ), הן קהילות פדרטיביות. וסוודיה (שבדיה) מלוכה חוקתית. אביסיניה-חבש (אתיופיה) היא קיסרות

מכאן עובר המחבר ללוח היסטוריים מפורטים, לתגליות והמצאות ששינו את פני התרבות, לתקציר תולדות הספרות

העברית, עיקרי אמנות אירופה בדגש על תחום הציור והפיסול. מידע תמציתי על מידות ומשקלות, יסודות המתימטיקה,

וכן מילון בסיסי של השפה הזרה השולטת באותה תקופה: הצרפתית.

הספר מסתיים בפרק הנקרא: שולחן ערוך. כלומר, נימוסי שולחן.