צילום: מתייה ריקאר

הדרך משינוי אישי לשינוי חברתי חלק ב'

מתייה ריקאר

בקנה אחד עם הדגש של דרווין על החשיבות של שיתוף פעולה בטבע, חידושים בתיאוריה האבולוציונית מאפשרים לנו לדמיין אלטרואיזם מורחב שמתעלה על הקשרים של המשפחה ושל השבט ושמדגיש את העובדה שבני אדם הם למעשה "משתפי פעולה-על" "SuperCooperators", להשתמש במונח שטבע מרטין נווואק.

הערכת היכולת לשינוי הפרט ולשינוי קולקטיבי חשובה אם אנחנו רוצים לעודד את הפיתוח של חברה אלטרואיסטית יותר ושל עולם טוב יותר.

אלפי שנות תרגול מדיטטיבי מעידים על כוחו של שינוי אישי. החוכמה העתיקה הזאת עכשיו אומתה על ידי חקר מדע המוח שמוכיח שכל צורה של אימון – כמו ללמוד לקרוא או לנגן בכלי – גורמת לאירגון מחדש של המוח, הן ברמת התיפקוד והן ברמת המבנה. אותו אירגון מחדש מתרחש כאשר אנו מפתחים חמלה ומתאמנים באהבה ובחמלה אלטרואיסטיות.

כיצד נעבור משינוי אישי לשינוי חברתי? מחקרים שנעשו לאחרונה על ידי תיאורטיקנים כמו ריצ'רסון ובויד, מחברי "לא רק גנים", מדגישים את החשיבות של האבולוציה של תרבויות, שהיא איטית יותר מהתפתחות הפרט אבל מהירה יותר משינויים גנטיים. אבולוציה תרבותית היא מצטברת, מועברת על ידי דורות של חינוך וחיקוי. תרבויות ואנשים ימשיכו להשפיע אלה על אלה באופן הדדי. אנשים שגדלים בתרבות חדשה הם שונים, כי ההרגלים החדשים שלהם משנים את המוח שלהם דרך ניורופלסטיות, ומשנים את הביטוי של הגנים שלהם באמצעות אפיגנטיקה. אנשים אלה תורמים להתפתחות התרבות שלהם ולאבולוציית מוסדותיהם, כך שהתהליך הזה חוזר על עצמו בכל דור ודור. כך אנחנו יכולים לצפות להתפתחות מבורכת, לחברות שיתופיות יותר ואלטרואיסטיות יותר.

האידאל הזה הוא בהחלט בהישג ידנו. מחקרים שנעשו לאחרונה גם מראים כי מהילדות המוקדמת אנחנו "וויירד", מחווטים לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית. אפילו תינוקות צעירים מאוד מכירים בטוב ליבם של אחרים ומעדיפים התנהגות זו על פני התעללות. ב"מעבדת התינוקות" של פול בלום באוניברסיטת ייל, תינוקות בני 6 עד 10 חודשים היו מסוגלים לזהות התנהגות אדיבה והעדיפו טוב לב על פני התעללות. כמו כן, מכון מקס פלנק בלייפציג מצא שפעוטות מגיל 12 חודשים באופן ספונטני מציגים התנהגות של עזרה הדדית ושל שיתוף פעולה, מבלי שלמדו את זה ממבוגרים וללא כל צפייה לתגמול.

על הבסיס הזה, נוכל להתחיל לקדם חברה אלטרואיסטית יותר, על ידי התמקדות בחמש נקודות:

-- אנחנו צריכים לשפר שיתוף פעולה, הכולל העדפת למידה שיתופית על למידה תחרותית בבית הספר ובתוך אירגונים.

-- אנחנו צריכים לכוון להרמוניה ברת קיימא, שמפחיתה אי-שיוויון וששומרת על איכות הסביבה שלנו על ידי עשיית יותר עם פחות.

-- אנחנו צריכים לטפח כלכלה איכפתית. כלכלה המונעת מאינטרסים אנוכיים לא יכולה לתקן עוני או לדאוג לסביבה.

-- אנחנו צריכים מחויבות מקומית מלווה בתחושת אחריות גלובלית.

-- אנחנו צריכים להרחיב אלטרואיזם לצורות חיים אחרות—ל-1.3 מיליון מינים מקוטלגים שהם האזרחים השותפים שלנו בעולם הזה.

אלטרואיזם לא צריך להיות נחלת החשיבה האוטופית הנשגבת של כמה יחידי סגולה רחבי לב ונאיבים. להיפך, אלטרואיזם הוא גורם מכריע באיכות הקיום שלנו, עכשיו ולבאות. אנחנו חייבים תובנה כדי להכיר בכך וחייבים חוצפה כדי להכריז על כך. המהפכה האלטרואיסטית יצאה לדרך. בואו נהיה כולנו חלק ממנה.

צילום: מתייה ריקאר