כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    50 שנה למותה של הקריינית רות שפירא

    0 תגובות   יום שלישי, 2/2/16, 14:15

    ''

    רות שפירא [באדיבות משפחתה לזכרה]

    50 שנה לפטירתה  של אשת הרדיו רות שפירא

     

    רות שפירא  מראשונות  קריינות הרדיו בארץ היתה קריינית אהודה ומוערכת ואלפי מאזינים "גדלו"  בשנות ה-40 וה-50 על קולה ותכניותיה. לציון מלאות 50 שנה לפטירתה נערך בירושלים אירוע לזכרה –סיפורה של הקריינית המיתולוגית .


    מאת: אלי אלון

    לא מכבר מלאו 50 שנה לפטירתה של אשת הרדיו המיתולוגית רות שפירא סמילן ז"ל,  מראשונות קריינות הרדיו  בארץ, ומי שהגישה עוד במסגרת "קול ירושלים" את התוכנית "פינת הנוער", ובתחילת שנות החמישים -את התוכנית  הפופולארית "שירים כבקשתך" ששודרה מידי שבת בצהריים, וריתקה אליה מאזינים רבים בישוב דאז. אלפי מאזינים בשנות ה-40 וה- 50 "גדלו" על קולה המיוחד והמרשים . במהלך השנים הדריכה קריינים רבים בראשית דרכם ברדיו ובניהם: משה חובב, ראומה אלדר, אריה אורגד, יורם רונן ורבים אחרים.

     

     

    רות נפטרה בשנת 1965 ממחלת הסרטן, והיא בת 43 בלבד, מותירה אחריה את בעלה שמעיה סמילן (סמילנסקי), שהיה איש משרד החוץ, ושני ילדים.  אבל כבד ירד על מכריה ומאזיניה הרבים עם היוודע דבר מותה של הקריינית האהובה והמוערכת.


    אירוע לזכרה בירושלים

    לציון 50 שנה למותה נערך (31.10.15) בבית הארחה שעל יד הכנסייה הסקוטית בירושלים אירוע לזכרה בהשתתפות בני משפחתה ומעט אנשי רדיו  בהווה ובעבר. בִּתהּ, ניבי גומל סמילן, שהייתה ממארגני האירוע יחד עם אחיינה, אסף סמילן ובתה, מיכל בלנק גומל, אומרת כי מטרת ההתכנסות היא להעלות זכרה של אִמהּ, רות שפירא, ולהכיר  לבני המשפחה ובמיוחד לנכדים ולנינים את סבתא ,וסבתא רבתא שלהם שלא זכו להכירה .


    באירוע  הושמעו ,הקלטות מתכניותיה, מוסיקה  ושירים שאהבה  להאזין לה ולשדר.  איזי מן, חוקר והיסטוריון  "קול ישראל" , סיפר על הווי השידור בתחנת הרדיו בראשיתה, וסקר פעילותה של רות שפירא ברדיו.  הוקרן סרטון בו צפו הנוכחים בריאיון שקיים איזי מן עם הקריינית  מרים גולן, מוותיקות הרדיו, : "היה לה ניצוץ של ילדות, הייתה שובבה לא במובן הרגיל אלא  בדמות במה שהיא הקרינה. ציבור המאזנים חש בזה בקולה ובסגנון הגשתה ומאד אהב אותה. היא הייתה זריזה במחשבה, בתנועה תמיד חשתה שאתה חייב לרדוף אחריה. "מספרת  מרים גולן.על רות שפירא.


    אריה אורגד, איש הרדיו והטלוויזיה לשעבר, שהכיר את   רות שפירא, עוד מתקופת השתתפותו כנער בפינת הילדים והנוער ברדיו.  סיפר, כי רות  הייתה מדריכה ב"אולפן הילדים" בו  הוקלטו תסכיתים בהשתתפות ילדים ובני נוער. במאי האולפנים היה "יקה" בשם אלף ארי וולף, וזה לא הצטיין במיוחד בידיעת השפה העברית. רות  הופקדה  על כך שהילדים ידברו בעברית נכונה והקפידה על כך מאד. במקרה והילדים טעו מהרה לתקן ,להסביר ולתת להם טיפים כיצד נכון וראוי להגות ולומר המילים.

    ''

    אירוע לזכרה של רות שפירא סמילן 31.10.16  בירושלים [באדיבות ניבי גומל סמילן]


    רות שפירא דיברה אל המאזינים

    איזי מן אומר : רות  שפירא למעשה  יצרה  קו חדש ברדיו היא הייתה קריינית  שמדברת במגע אישי אל המאזינים ולא  רק מקריינת  בצורה יבשה וסטירילית  כפי שבמשך שנים היה נהוג ברדיו. רות הייתה אולי  הראשונה שהטביעה את מושג הגשה האישית ונהגה לפתוח את תכניתה במילים :

    " שלום ילדים, כאן רותי המדברת אלכם (בחטף פתח).  לימים ירשו סגנון  הגשה אישית זו ,מגישות הרדיו  אסתר סופר ובהמשך נילי המאירי ("שלום לכם  ילדים כאן נילי ")

     

    אחת מהתכניות הפופלאריות  שהגישה רות שפירא  היתה  התוכנית "שירים כבקשתך" (או בקיצור "כבקשתך") ששודרה בשנות ה-50 בשבת  ב12 בצהריים בה קראה גלויות ד"שים ששלחו  מאזינים מכל רחבי  הארץ  ושילבה בין לבין  שירים עבריים של אותה תקופה. איזי מן: "התכנית הייתה כה פופולארית עד כי אנשים שלא היה ברשותם מקלט רדיו היו עומדים  מתחת למרפסות בתים ובמקומות ציבוריים ומאזינים לתכנית. 

     

    מוסיף איזי מן:"התוכנית "שירים כבקשתך" בהגשת רות שפירא הייתה פופולארית  במיוחד בקרב ילדים ובני נוער וילד או נער שקראו את שמו בתכנית הרגיש "סלב" וחשוב  לתקופה לא קצרה"


    בִּתהּ של רות שפירא ניבי גומל סמילן מורה  ומרצה ללשון וכן ללאדינו באקדמיה שהייתה בת  תשע וחצי כאשר אמה נפטרה, מספרת :" אמא הייתה אישה מאד נאה, תמיד עסוקה, הרבה שעות מחוץ לבית, מידי פעם נסעה לחו"ל  לייצג את המדינה בשליחות "קול ישראל" .מהבחינה הזאת הקדימה את זמנה, שכן לא היה אז  מקובל שלאשה יש קריירה והיא עומדת  בפני עצמה".

     

    לא רבים יודעים כי מאחר ומספר  השירים המוקלטים בעברית ברדיו של אותן שנים היה מצומצם נרתמה  רות שפירא כאוהבת הזמר העברי לצאת לשטח לקיבוצים וישובים ולהקליט עם תזמורות ומקהלות מקומיות שירים חדשים . מספרת  בתה  ניבי גומל : "אמא הייתה אוהבת הזמר העברי וניסתה לקדם אותו בתכניותיה.היתה לה  אוזן מוזיקלית וכשרון מוזיקלי שירשה מאביה. בנוסף היה לה כשרון  לשפות, היא ידעה שפות רבות: אנגלית ,צרפתית, גרמנית, הולנדית ובביקור שערכה ברוסיה   בראשית שנות ה-60  יש המעידים כי דיברה רוסית שוטפת.. את כשרונה המוזיקלי הורישה לבנה אמנון ("נוני") סמילן  ז"ל שהיה מוזיקאי. "נוני" היה בן כ-13 כאשר אימו נפטרה. לימים  שימש כמנהל בית ספר למוזיקה ביבנה.  בשנות ה-90 נוני נפטר פתע  והוא בשנות ה-40 לחיו .


    בהתייחסה ל-ח' וה-ע' הגרוניות   שאפיינה את  קריינותה של אימה רות שפירא, מגלה ניבי גומל סמילן,כי אימה סיגלה את ה-ח' וה-ע הגרוניות לצורך הקריינות בלבד ובחיי היום יום לא דיברה כך.

    אגב פרט מעניין ופיקאנטי : בתה של ניבי גומל סמילן ,רות סמילן הנקראת על שם רות שפירא , נולדה אף היא כמו סבתה רות שפירא  בבית חולים בצפת. 

     

    ''

     

    ''

      הסופר דוד סמילנסקי רעייתו מרים ובנו  שמעיה סמילן  ורות שפירא  1947

     

    תולדות חייה  

    רות נולדה ב-17 ביולי 1922 בבית החולים בצפת להוריה, חיה ויהודה, אנשי העלייה השלישית שעלו ארצה מרוסיה בשלהי 1920, נישאו ב-1921 והתגוררו בטבריה. חיה לבית משפחת רוזנברג שהייתה רופאת שיניים עבדה בטבריה כרופאת שיניים, ויהודה שהיה מהנדס, הועסק בפרויקטים הנדסיים מטעם ממשלת המנדט.

    ב-14  בפברואר 1926 נולדה לרות אחות קטנה, ציפורה, המכונה ציפיתה בפי בני המשפחה. לימים תיקרא ציפורה שר ותהיה מורה ומחנכת.


    ב-1929 עברה המשפחה לירושלים בעקבות עבודתו  של אב המשפחה יהודה שפירא. תחילה התגוררה המשפחה בתלפיות, ורות למדה בבית הספר היסודי  "למל". כעבור כ-3 שנים עברה המשפחה להתגורר ברח' אבן שפרוט 14 בשכונת מגורים קואופרטיבית (שיתופית) המכונה "מעונות עובדים א'" שאב המשפחה, יהודה שפירא, שהיה מהנדס ויזם נדל"ן נמנה עם עוד כמה שותפים על מייסדיה. רות  למדה בגימנסיה העברית ברחביה.


    ב-1938 בהיותה בת 16 צורפה רות לקבוצת תלמידי תיכון מכיתתה שגויסה על ידי עורכי השעה העברית בתחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים" כדי לקרוא תסכיתי רדיו בתכניות לנוער במסגרת שידורי השעה העברית. כך החלה הקריירה של רות ברדיו. בקבוצת הקריינים הצעירים היו שמואל כצנלסון (לימים  שמואל תמיר שר בממשלת ישראל  ), לאה פורת וגרא בן ענת.


    ב-1940 סיימה רות את לימודיה בגימנסיה במחזור כ'. באותה שנה הכירה את שמעיה סמילנסקי, בנו של הסופר ממייסדי תל אביב דוד סמילנסקי. שמעיה  היה  סטודנט תל אביבי שלמד באוניברסיטה העברית באותה עת, והתגורר בחדר שכור ברח' אברבנאל הסמוך לרח' אבן שפרוט.

    רות החלה את לימודיה באוניברסיטה העברית במקרא ובפילוסופיה, ושמעיה התגייס לצבא הבריטי. לאחר חברות של ארבע שנים, ותוך כדי שירותו של שמעיה בצבא הבריטי נישאה רות לשמעיה ב- 1 באוגוסט 1944 בירושלים במועדון הקצינים "מנורה".


    ב-1944 הפכה רות לעובדת מן המניין ב"קול ירושלים", וקיבלה את הגשת התכנית "שירים כבקשתך". היא המשיכה לשדר את תכניות פינת הנוער, וקראה חדשות. הגשת תכניות הנוער והתכנית "שירים כבקשתך" הפכו את רות לקריינית מאוד פופולרית ואהודה. באותה תקופה הדריכה גם קריינים צעירים שהצטרפו ל"קול ישראל".


    עם קום המדינה הפכה כידוע תחנת "קול ירושלים" ל"קול ישראל". בראשית מלחמת השחרור שידרה התחנה מ"בית החלוצות" שברחביה, כי אזור רח' מליסנדה (לימים הלני המלכה) שבו שכנו אולפני השידור היה ממש בעין הסערה של הקרבות. עם ההפוגה ירד צוות של שדרנים תל אביבה ורות ביניהם, והתחנה החלה לשדר באופן זמני מתל אביב.

     לאחר מלחמת השחרור החל שמעיה לעבוד במשרד החוץ, שאף הוא שכן בתל אביב באותה עת, ורות ושמעיה התיישבו בתל אביב ברח' קרן קיימת 12 (לימים רח' בן גוריון).

     

    ב- 14 באפריל 1952 נולד בבית החולים "הקריה" בתל אביב  אמנון ז"ל שכונה  בפי המשפחה "נוני". רות המשיכה בעבודה ב"קול ישראל" שבקריה בתל אביב. ב-1953 משרד החוץ עבר לירושלים, שמעיה עבר להתגורר במשך השבוע במעונות עובדים בירושלים , והגיע הביתה לתל אביב בשבתות. ב- 8 במרס 1956 נולדה ניבי.כיום ניבי גומל -סמילן.


    כעבור שלושה חודשים יצאה המשפחה להאג שבהולנד לתפקידו הדיפלומטי הראשון של שמעיה סמילן בשירות החוץ. שם המשפחה "עוברת" או יותר נכון קוצר מסמילנסקי לסמילן, כדרישת שר החוץ, משה שרת, בימים ההם, ורות החלה לשמש כתבת של העיתונים "דבר", "דבר לילדים" ו"למרחב" וכן שימשה  כתבת "קול ישראל" בהולנד. היא התגייסה למשימות שהטילו עליה מטעם קול ישראל, כגון גיוס משתתפים מאיגודי שידור באירופה לחידון התנ"ך הבינלאומי שהתקיים ב-1958 לכבוד חג העשור למדינה. כשעברה המשפחה לשירות במילנו, המשיכה רות בכל העיסוקים הללו, ואף הוסיפה שיתוף פעולה עם רדיו איטליה, ייצגה את ישראל בתחרות התסכיתים הבינלאומית "פרס איטליה" וטיפחה קשרים עם איגודי שידור באירופה.


    ב1961 שבה רות עם משפחתה לארץ .המשפחה התגוררה ברח' רד"ק 30. רות מונתה למנהלת המחלקה לקשרי חוץ ולמנהלת שרות ההקלטות של קול ישראל. במהלך ארבע השנים שלאחר שובה מאיטליה עמדה בראש המחלקה לקשרי חוץ של קול ישראל, ארגנה את חידון התנ"ך הבינלאומי שהתקיים בדצמבר 1964, ייצגה שוב את קול ישראל בתחרות התסכיתים "פרס איטליה", ואף הגישה וערכה כפעם בפעם תכניות בנושאי מוסיקה קלאסית ואופרה.

    ''

    מותה העצוב של הקריינית האהובה

    ב-1965אובחנה רות   כחולה בסרטן, ואור ליום -15 בנובמבר 1965 נפטרה, והיא בת 43 בלבד. הלווייתה יצאה מבית החולים "אביחיל" במגרש הרוסים בירושלים. בשם עובדי קול ישראל ספד לה הפסנתרן והמלחין אריה זקס.


     וכך דיווח עיתון "מעריב" יום לאחר הלווייתה :" קהל רב ובתוכו ראש העיר מר מרדכי מר מרדכי איש שלום ואנשי מוסדות השתתף בהלווייתה  של רות שפירא סמילן, מוותיקי שירות הרדיו, שנפטרה בירושלים אחרי מחלה קשה בגיל 43. הקהל המגוון, שבלטו בו מלבד עובדי קול ישראל אנשי במה, ושבו נראו פרופ' יגאל ידין, פרופ' גרשום שולם, סופרים אמנים ועיתונאים שיקף את הפופולאריות הרבה שלה זכתה המנוחה בחייה, ואת החוג הרחב של מכריה ואוהביה, שכולם ניצבו עתה לפני ארונה כלא מאמינים כי אכן איננה עוד! לא מעטים מבין אנשי הבימה אשר באו להיפרד ממנה גם מתל אביב ומחיפה התחילו את דרכם האמנותית בתסכיתי  רדיו בעריכתה".

    ''

    רחוב על שמה בבאר שבע [צילום באדיבות המשפחה]

     

    רחוב רות שפירא סמילן

    לא רבים יודעים כי בדרומה של העיר באר שבע נקרא רחוב על שמה של  הקריינית רות שפירא: רחוב רות שפירא סמילן.  ראש העיר באר שבע יצחק(איז'ו) רגר שכיהן כראש העיר בשנים 1989-1997 ובעברו היה איש  רשות השידור החליט להנציח את ראשי השידור העברי וותיקי הרדיו  בקריאת רחובות  על שמם בעיר  לזכרם והנצחתם. הם מונצחים ברחובות הסמוכים אחד ליד השני  בשכונה הדרומית בבאר שבע  סמוך לנחל בקע, וכך ניתן למצא מצטלב עם רחוב רות שפירא- סמילן ,את רחוב משה חובב  ובסמוך נמצאים  רחובות בשם צבי וחמדה זינדר, לאה פורת ,אפרים די- זהב ,חנוך גיבתון, יעקב חזמה ועוד.

     

     

    אתר לזכרה

    בני משפחתה של רות שפירא, העלו למרשתת אתר מיוחד לזכרה המספר באומר בצליל ובתמונה תולדות חייה ופעליה מלווה בסרטי וידאו מסמכים קטעי עיתונות ועוד גם הוצאה חוברת לזכרה. האתר מפורט  ויפה   ולהלן הקישור הישיר  אליו  אתר לזכרה של של רות שפירא-סמילן      

     

     

    כתבות נוספות של כותב זה

     

    ''

     

    רות שפירא עם ילדיה נוני וניבי 1958

     

    50 שנה לפטירתה של אשת הרדיו רות שפירא  רות שפירא הייתה מראשוני קריינות הרדיו בארץ. קריינית אהודה ומוערכת שאלפי מאזינים "גדלו" בשנות ה-40 וה-50 על קולה ותוכניותיה. במלאת 50 שנה לפטירתה נערך בירושלים אירוע לזכרה - סיפורה של הקריינית המיתולוגיתאלי אלון   |   לסיפור המלא   / יום ראשון 17 אפריל 2016  11:09

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות