השבת יקראו בתורה בפרשת "משפטים".

 
נושאי הפרשה:

 
א -- דיני עבד עברי.
ב -- דיני הרוצח במזיד ובשגגה.
ג -- דיני מכה אביו ואמו, גונב איש ומכרו, מקלל אביו ואמו ועוד.
ד -- שור מועד ושור תם שהזיקו.
ה -- דיני הבור והנזק שנגרם.
ו -- דיני הגנב.
ז -- דיני ההבער.
ח -- דיני השומרים.
ט -- דיני המפתה נערה, מכשפה, שוכב עם בהמה, עובד עבודה זרה ועוד.
י -- אזהרה על שמירת השמיטה, שבת ורגלים.
יא -- השכר הצפוי לעם בשמירת המצוות.
יב -- עליית משה לקבלת התורה.

לאחר ההתגלות בהר סיני מצווה אלוקים על ישראל מערכת מסועפת של חוקי מוסר וחוקי פולחן.

אלוקים גם מבטיח לבני ישראל ניצחון בקרב עם עמי ארץ כנען. בתמורה, על העם לשמור לו אמונים ולהימנע לחלוטין מהפיתוי של דרכי שכניהם. אז יורד משה מן ההר ומוסר לבני ישראל את כל הדברים האלה.פה אחד מודיע העם על הסכמתו: "נעשה ונשמע". משה כותב את כל דברי אלוקים ומקים מזבח עם שתים-עשרה מצבות והעם זובח לה'.
אז חוזר משה ועולה להר, ועמו אהרון ושני בניו ושבעים זקנים. שם הם רואים את אלוקים "ותחת רגליו כמעשה ליבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר".

אלוקים מורה למשה לעלות לבד אל ראש ההר כדי לקבל את לוחות האבן שעליהם כתב אלוקים את התורה והמצוות.

משה נכנס לתוך הענן ונמצא שם ארבעים יום וארבעים לילה. לאחר השיא של קבלת התורה בפרשה הקודמת (פרשת יתרו), מופיעה לפתע פרשה שנראית מאד "יבשה" ומיושנת.נדמה לכאורה כי החוקים בפרשה, לא
מתאימים לחיים המודרניים שלנו.

אך כמובן, התורה כולה עם קודים וסודות עמוקים.

היום אולי אין עבדות, אך יש עבדות מסוג אחר, לכסף, למדיה, לאופנה ועוד.

ספר "הזוהר" מסביר כי המשפטים והדינים המופיעים בתחילת הפרשה הם בעצם החוקים והמדרגות השונות שעוברת הנשמה בטרם ירדה לעולמנו.

התכלית של הנשמה היא לתקן, לשפר ולהשתפר.

שבת מבורכת