
מסיר את הכובע מאת גיל שבת אהבה סולחת קצת דרך השפתיים מכישה כנחש כשצריך פעמיים לעיתים אותי, לעיתים אותך בתוך זמן קצר זה קורה ונשכח והעיקר שאת נמצאת כאן, נמצאת כאן איתי מונחת כמו פרפר, על סף חלוני והעיקר שאת נושמת, נושמת אותי תמיד את, תמיד את, תמיד לצידי אני מסיר את הכובע בפנייך מסיר את הכובע כי בלעדייך לא הייתי מגיע לאן שהגעתי אהבה בוערת דרך העיניים נמוגה כענן השט בשבילי השמיים לפעמים מעלייך, לפעמים מעליי והעונות חולפות עוברות על פניי והעיקר שאת נמצאת כאן, נמצאת כאן איתי מונחת כמו פרפר, על סף חלוני והעיקר שאת נושמת, נושמת אותי תמיד את, תמיד את, תמיד לצידי אני מסיר את הכובע בפנייך מסיר את הכובע כי בלעדייך לא הייתי מגיע לאן שהגעתי גיל 0544683505 |
אין רשומות לתצוגה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה