אחת התופעות הייחודיות והיפות בעולם, היא פריחת הכלניות האדומות, שפורחות עתה בהמוניהן ביערות ושמורות הטבע בדרום.

המליצו בפני לסע לצפות בפריחה ביער שוקדה ולאו דווקא בקיבוץ בארי. הפור נפל על היום היפה שהיה היום.

מאחר וה- wase שלח אותי למעלה אדומים (האדום הלא נכון) שאלתי נהג מונית קצת לפני אשקלון איך לסע ליער?

למרבה ההפתעה ענה לי שהוא נוסע לשם ושאסע אחריו. כך זכיתי ל- Waze  אנושי.

הגענו בסביבות השעה 11:00 בבוקר, וכבר השתרך לו טור מכוניות בכניסה למושב.  החלטנו לעצור בצד וללכת ברגל דרך השדות והמטעים.

בדיעבד היתה זו טעות, שכן היתה זו הליכה מאוד ארוכה עד מיקום מרבדי הכלניות שפרחו תחת עצי האקליפטוס וחלקן בשטחים פתוחים, והחזרה לרכב היתה בלשון המעטה מאוד קשה ומעייפת.

אך, זה היה שווה.

הגענו לקרחת יער גדולה שבמרכזה שטיח ענק של כלניות, ומסביבה התפרסו דוכנים לממכר אוכל, מוסיקה והרבה שמחה.

נכנסנו פנימה לתוך היער שכולו היה מכוסה בשטיח אדום מרהיב ביופיו ובעוצמתו.

המצלמות לא הפסיקו לצלם..

דרום אדום – אך במובן החיובי של המילה.

יופי דרומי.

העצוב הוא שבדרך ליער ראינו שהפרי (תפוז ננסי, קלמנטינות) במטעים נרקב כי לא נקטף.