כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    0

    ביטולה, יומן עבודה 3, זיכרון / מבט לעתיד

    8 תגובות   יום שבת, 6/2/16, 11:54

     

    6.2.2016

     

    ביטולה, יומן עבודה, 3

    מתי ג. לוכד את הקונספט, הרעיון לוכד את מתי ג. - זיכרון / מבט לעתיד

    ''

     

    עם לַיִל, בתום הטקסים והמפגשים המרגשים, מתי ג. ואנוכי עמוסי חוויות, נוחתים, בחדרנו המרווח והנקי במלון "הבית הלבן" במרכז העיר ביטולה. ככל שאנחנו מדברים עם אנשים נוספים מחלחלת לתוכנו חשיבותו ומורכבותו של הפרויקט העומד בפנינו. מציאת השילוב הנכון בין שתי תנועות זמן אשר לכאורה נראות מנוגדות; הפנית המבט לאחור לעָבָר – מתן הכרה וכבוד לקהילה היהודית שחיה במקום ונספתה כולה במלחמת העולם השנייה, וכבוד למתים הקבורים בגבעת בית העלמין.  והתנועה בכיוון ההפוך - לעתיד - הקמת פארק זיכרון מפכה חיים לתושבי ביטולה ותיירים, תכנון נכון שיעניק תנופה להתפתחות עירונית מתחדשת של העיר ביטולה / מונאסטיר.

    אני מתבוננת במתי ג. מקשיבה לגלגלי מחשבותיו דוהרים. "יש לך רעיון מה אתה הולך לעשות?" האמן מתרעם, "מה את חושבת שזה כפתור שלוחצים והוֹפ – יוצא משהו חדש? אני צריך לחשוב..."

    אבל למחרת בבוקר אני מוצאת אותו בכסא, מחברת בידו, ורישום משורטט על הנייר. באמתחתו עשרות שנות ניסיון, הבנה עמוקה של הנדרש ותרגומו לאלמנטים פיסוליים.
    מתי ג. לכד את הקונספט. הרעיון לכד אותו.

    הקולנוענית חדוה גולדשמידט הנציחה את הרגע במצלמתה, כך שיש לי הוכחות. (תמונה למעלה).

    אני מציצה ברישום וקולטת מיד כמה הוא נכון. פשוט נכון. עומדת משתאה מול הניקיון והצלילות של הרעיונות הנולדים במוחו של האיש שאיתי. חומדת לעצמי את הבהירות הזו, שכן רעיונותי שלי מגיחים לעולם כאוטיים וסבוכים ועלי לעמול כדי לזככם ולהבהירם, ראשית לעצמי, ואח"כ לאחרים, ואפילו כך – לא תמיד עולים הדברים יפה. 

    מתי ג. אחוז תשוקה אובססיבית ליצירותיו, אך הן נולדות  במין שקט של מיומנות וביטחון, תשוקה רגועה של מי שיודע שהוא בדרך הנכונה. הרעיון הגולמי יעבור עוד שינויים וליטושים, אך מהותו כבר ברורה.

    ההחלטה הראשונה שאני מזהה ברישום הראשוני היא להכיל במבטו את כל הפארק, להתוות קווים לפיתוח הפארק כולו. הוא משרטט צירים שיחתכו את הפארק ויכתיבו מסלולי הליכה למבקרים.

    ''

    בהמשך מחליט מתי ג. לקדם את פני הבאים בשערי הפארק בלוחות אבן ירושלמית אשר יחרטו בירושלים ויוצבו בכניסה. על הלוחות יהיה חרוט סיפורה של הקהילה היהודית בביטולה וסיפור שיקומו של בית הקברות והפיכתו לפארק זיכרון. הטקסט יחרט בארבע שפות - מקדונית, עברית, אנגלית ולדינו, השפה העתיקה אותה דיברה חברי הקהילה היהודית.

    מתי ג. מחליט ליצור מספר אלמנטים פיסוליים אשר יוצבו לאורך ציר אלכסוני העולה מחלקת הקברים אשר נחשפו בתחתית בית הקברות אל נקודה המרוחקת בפסגת הגבעה, בצידו השני.

    האלמנטים הפיסוליים ישתלבו במראה ההיסטורי ולא יפצעו את נוף הגבעה, יחד עם זאת תהיה להם נִראוּת בולטת.

    תמונה

    1. 1.    גַל-עֵד.

    גל-עד ענק יציין את זכרה של הקהילה היהודית וזכרם של הנספים בשואה. מצבת הענק תוקם בחלקו התחתון של הציר, באזור סלעי, שלא על גבי מצבות.

    הגל-עד יהיה עשוי מגוש אבן צפחה, אבן מקדונית מקומית. בחלקו העליון תחצב המילה "יזכור" בעברית. אותיות ה"יזכור" יחצבו בהטיה, כך שהמבקר במקום יוכל לקרוא את המילה כאשר יעמוד לפני הגל-עד. מתחת למילה "יזכור" יחצב התאריך הגורלי March. 11. 1943. התאריך יחצב "דוּרך", לעומק האבן, כך שניתן יהיה לראות דרך האותיות החצובות  (see through). במהלך היום, כאשר השמש תאיר את הגל-עד, התאריך יוקרן ככתובת אור על גבי המצבות מאחור בתוך הצללית של הגל-עד.

    הגל-עד יוצב על גבי מבנה מתכת בצורת H, המזכיר מסילת רכבת....

    אבן הגל-עד מחוזקת למבנה על ידי 12 פינים עשויים ממתכת.

     

    ''

     

    ''

    1. 2.    פסל שעון שמש.

    הבחירה לבנות פסל שעון שמש משקפת את נושא הזמן המקבל אופי מיוחד באתר בית הקברות שהופך לפארק זיכרון. עבור המתים והנספים הזמן עמד מלכת, אבל עבור החיים – הזמן נמשך. פסל שעון השמש יצביע על שעת השמש המדויקת. לפסל אין מחוגים, קרן שמש (ולא המחוג) נעה על פני המשטח. שעת השמש אינה זהה לזמן השעון שלנו, בני האדם. אנחנו חולפים ועוברים בעולם, ואילו שעת השמש היא שעה קוסמית, נצחית.

    פסל שעון השמש יבנה בחישובים מדעיים מדויקים בשיתוף האסטרונום אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים ב"מכון וייצמן למדע", ברחובות, בישראל.

    פסל שעון השמש יוצב במרכז הפארק, הבחירה במיקום נעשתה כיוון שבאזור זה יש רובד סלע ומעולם לא נחפרו שם קברים. לפסל צורת עיגול נקייה, בנויה משילדת מתכת צבועה בצבע צהוב. הצבע הצהוב נבחר כיוון שהוא בולט על פני השטח הירוק. יחד עם זה העובדה שהפסל בנוי כשלד מקנה לו עדינות בהשתלבות באזור.

    בנוסף לכך יצוינו ארבעה ימים מיוחדים במהלך השנה – היום הארוך, היום הקצר ושני ימי השוויון.

    על גבי טבלת אבן שתוצב ליד הפסל יחרט במקדונית ובאנגלית הסבר לאופן קריאת השעה בפסל שעון השמש.

    ''

    ''

    1. 3.    פסל "נקודת מבט".

    פסל שיוקם בקצה העליון של הציר האלכסוני, סמוך לפיסגה.
    הבחירה להציב את הפסל "נקודת מבט" סמוך לראש הגבעה נובעת מהרצון לאפשר מבט על העיר ביטולה, ואף יותר מכך – לכוון את המבט למספר מוקדים בעיר. מבט זה מחבר לעיר את בית העלמין שהופך לפארק זיכרון והופך אותו לחלק אורגני מהעיר.

    מפסגת הגבעה נשקף מראה מרהיב ומעורר השראה.

    פסל "נקודת מבט" עשוי עיגול מתכת גדול צבוע אדום, בולט על רקע הירוק ועל רקע החומה. אל העיגול הגדול יחוברו צינורות בקוטר קטן הרבה יותר. הצינורות, בגדלים שונים, יהיו מכוונים לנקודות נתונות מראש לצפייה בעיר.

    ''

     

    1. 4.    מיצג תאורה "אור לעתיד".  

    בפסגת ההר, בקצהו של הציר המוביל מהכניסה בתחתית הגבעה לפסגה, מעל לפסל "נקודת מבט" יוצב מיצג של שבעה גופי תאורה לֶדִית אשר יאירו את החומה העליונה של הפארק בצמוד אליה יוקמו. בגופי התאורה ניתן להתקין אור צהוב ואור אדום, לסירוגין, צבעי דגל מקדוניה. כמו כן ניתן יהיה לשנות את צבעי התאורה באמצעות מערכת ממוחשבת פשוטה, ובימים מיוחדים להאיר בצבעים שונים.

    ''

     

    חברנו הטוב, האדריכל אורי שטרית, טוען כי ככל שחולף זמן מהתרחשות אירוע אותו רוצים להנציח בזיכרון– היצירה נהיית יותר אמורפית, מופשטת. בעבודות הראשונות שנעשו להנצחת השואה השתמשו בחפצים שייצגו את הנספים הנעדרים – נעליים, מזוודות, בגדים, ערמות שיני זהב עקורות... בימינו, 71 שנים מתום מלחמת העולם השנייה, הזיכרון לובש צורה מופשטת של הרעיון.


    עָלִיָה בציר האלמנטים הפיסוליים משקפת תהליך של התקדמות בזמן ובסיפור. מהגַל-עֵד הניצב בין המצבות ומביט לעָבָר, אל שעון השמש המזכיר לנו כי אנחנו זמניים (ולכן מוטב שנעשה טוב בחיינו) אך הזמן והשמש הם נצחיים, עבור דרך "נקודת מבט", המשקיפה על ההווה ועל העתיד הקרוב שאנשי ביטולה מעצבים עבורם ועבור דורות העתיד. ציר האלמנטים מסתיים במיצג האור בפסגת הגבעה "אור לעתיד".

    מתי ג. משרטט את האלמנטים על גבי נייר מילימטרי בעיפרון, נעזר בסרגל חישוב, במחוגה ובמחק. זה כל מה שצריך ליוצר יצירת מופת. עכשיו צריך לתרגם את עבודת היד לשפה דיגיטלית של ימינו. ובדרכים המוצלחות בהן (לפעמים) מסייע הקוסמוס לאנשים חרוצים ונחושים נוחת מלונדון הקרה בנו של מתי ג. - David Ben Grunberg. דוד, שהוא ארכיטקט מבריק ואשף עבודת מחשב, מגיע לחופשה, אבל מוצא את עצמו עובד שעות נוספות עם אביו.

    ''

    התוצאה היא תיק עבודה מסודר ומרשים.

    מתי ג. מעניק לעבודתו את השם "זיכרון / מבט לעתיד".

    הוא מפשיל שרוולים ועובד במרץ לקראת הצגת  הפרויקט בבית הקברות היהודי העתיק / פארק הזיכרון בביטולה ביום האזכרה שיחול בחודש הבא ב - MARCH 11 2016. 

     

    ובמדור חֵן חֵן למתעניֵין

    פסל שעון שמש שיצר מ.ג. הוקם בפארק ע"ש טדי קולק בירושלים, 2013.

    הבמאי גדעון בר-טל עקב במצלמתו אחר הקמת פסל שעון השמש בירושלים.

    לינק לסרט: (English subtitleshttp://www.youtube.com/watch?v=qpga641Tg8o)


    פסל שעון שמש של מ.ג. ניצב בחזיתו של מוזיאון המדע בניו-יורק, 2000.

    ''

     

     

    נ.ב.
    קראתי באיזה מקום כי מלאך המוות עונד שעון בלי מחוגים – אך לעולם אינו מאחר
    .

     

    © נוֹמִיקָן 

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/16 17:26:
      פעם תומרקין נתן לי בעל פה שיעור מרתק על שעוני זמן ועל האדם הנומדי לעומת הנודד. משהו בזה הזכיר לי את מתי ג, את הכתבה על הגלעד וכמובן פסלי השמש. כתבה רצינית, מחכימה ומרתקת.
        9/2/16 05:23:
      מקסים! כל הכבוד למתי ג. ולאישה שאיתו. האמנות שאתם מייצרים תשאיר חותם במקום שבו נגמר הזיכרון. אמנות זה לנצח ולכן מוכרחים להמשיך לעשות אמנות. עלו והצליחו. נ.ב - רצוי רק להזכיר כי העיירה ביטולה, מקדוניה, כי לא כולם יודעים.
        7/2/16 22:14:

      צטט: א ח א ב 2016-02-06 19:12:29

      פרוייקט מרשים וחשוב מאין כמוהו. אגב - באיזה כתב יכתבו את הלדינו ? שבת שלום.

      אותיות לטיניות. ראה כתוב בתגובה שלי למעלה.
        7/2/16 22:12:

      שלט הכניסה לפארק, בשפת לדינו


      PARK EN MEMORIA DE LA KOMUNIDAD DJUDIA DE MONASTIR (BITOLA)
      Memoria / mirando al futuro
      La komun’dad Djudia de la sivdad de Bitola, ke en el pasado se yamava Monastir, se izo una komunidad Djudia importante kon el arrivo de los ekspulsados de Espania (en 1492). De esta epoka asta la segunda guerra mundial, durante kinyentos anyos esta comunidad tomo parte aktiva en la vida de la sivdad y se integro kompletamente kon el pueblo de las otras religiones.
      Los Djudios de Monastir konservaron las tradisiones ke eyos trusheron de Espania y Portugal, y estabilisieron sus propia gloriosa tradision.
      En este momento te topas en la entrada del Semeterio Djudio, ke es el testimonio de sus vida.
      Todo esto se interrumpio el 11 de Marso 1943. Los Bulgaros - enbiados por los Alemanes ke dominavan akel tiempo en Makedonia- arekojeron a todos los Djudios de las sivdades de Makedonia i los konsentraron en la fabrika de tabak Monopol en Skopia.
      De ayi eyos fueron enviados al kampo de eksterminasion Treblinka. Ninguno pudo salvarse de ayi. 3288 Djudios de Bitola murieron. Este park fue kreado en honor a la memoria de la komunidad Djudia y servir a los residentes de Bitola de un “pulmón verde” adjustado de valor historika y artistika .

        7/2/16 17:59:

       נומיקן היקרה.

       

       קראתי בעיון רב  על הפרויקט האדיר הזה.

      ולא נותר לי,אלא לאחל הצלחה  גדולה-

       למפעל  כה חשוב וערכי.

      בברכה

      ושבוע נפלא.

       

       אהובה.

        6/2/16 23:12:
      בהמשך לתגובה של נתן, אכן היה כנס מכובד ויעיל. אוניברסיטת בר אילן פרשה חסות אקדמית על הפרויקט,. אכתוב על כך בהמשך.
        6/2/16 19:45:

      כנס בנדון

          זיכרון וקהילה - החייאה והתחדשות: פרויקט בית החיים בביטולה (מונסטיר), מקדוניהתיעוד, שימור והקמת פארק זיכרון

      יום שני, 18 בינואר 2016, אוניברסיטת בר אילן, אולם הסנט, בניין פלדמן (קומה 2, בניין 301), החל מהשעה 14:30תאריך התחלה: 18/01/2016תאריך סיום: 18/01/2016להזמנה בגודל מלא (קובץ PDF) לחצו כאן
      אנו מזמינים אתכם לאירוע בו יוצג לראשונה פרויקט מרגש המקודם בימים אלה. מטרת הפרויקט תיעוד ושימור בית הקברות היהודי בביטולה, ובו שרידי מצבות מהמאה ה-15 ואילך, והפיכתו לגן זיכרון בעיר ביטולה במקדוניה. 
      פרויקט זה שמטרתו החייאת והנצחת סיפורה של קהילה יהודית מיוחדת שנכחדה כמעט כליל בשואה, הינו יוזמה משותפת של משרד החוץ הישראלי, ארגון ארהם מביטולה, אוניברסיטת בר אילן, המחלקה ליחסים בינלאומיים מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, איקומוס ישראל, הקהילה היהודית במקדוניה, קרן השואה וגורמים ממסדיים וציבוריים נוספים במקדוניה, צאצאי הקהילה המקדונית החיים בישראל ועוד.
      באירוע נציג במצגות ובסרטים את סיפור המסע, את פועלן של המשלחות שפעלו באתר עד כה ומה חשפו (קבוצת המתנדבים הצעירים ממקדוניה ומשלחת בני עקיבא שנרתמו למשימה).
      נשמח לראותכם,
      נ.ב בקשה לצאצאי הקבילה – למי מכם שיש תמונות או מסמכים היכולים לסייע בשימור מורשת הקהילה בביטולה, תיעוד על מבנה הקהילה, חבריה ומידע על מצבות אנשי הקהילה שנקברו בבית קברות זה. נשמח אם תוכלו להביאם ולהציגם במפגש בתחילת ובסוף הכנס.
      מצורפת הזמנה רשמית לכנס.

        6/2/16 19:12:
      פרוייקט מרשים וחשוב מאין כמוהו. אגב - באיזה כתב יכתבו את הלדינו ? שבת שלום.