כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    ביקור במלון פורט אנד בלו

    0 תגובות   יום שבת, 6/2/16, 12:44

    ''

     

    כשנמצאים מטר מהים הרוח נשמעת יותר חזק מאשר בדרך כלל. בגלל זה התעוררתי. עוד לא שבע בבוקר ואני נמצא במקום אליו עדיין לא התרגלתי. חדר במלון, תל אביב ליד הים. שום דבר מציק לא העיר אותי, פשוט פתחתי את העיניים ושמעתי את הרוח אז רצתי לחלון להסתכל.

     

    יש משהו מאוד אינטימי בלראות כביש ראשי באחד העורקים הראשיים של תל אביב ריק לגמרי, בדרך כלל בבקרים של יום שבת אנשים חוזרים מהבילויים שלהם הביתה ועכשיו הרחובות ריקים, הרוח מעיפה את הזבל של שישי בלילה מצד לצד, פה ושם אפשר לראות נגיעות של עיר אליה באים לחגוג בימי שישי בערב, קצת קיא על המדרכות, קצת בדלי סיגריות אפורים, אבל הרוח הזו שמעוותת לי את הפרצוף כשאני מנסה להתנגד אליה תוך כדי הליכה רק מעירה אותי יותר. אני לא מרגיש עייף, רק צועד לכיוון נמל תל אביב לאכול ארוחת בוקר שמסופקת לי על ידי המלון פורט אנד בלו בו אני לן לסוף שבוע קצר. בדרך כלל כשאנשים מוצאים עצמם במקום זר, לנים במיטה זרה עם ריהוט אליו עדיין לא התרגלו, ואני מתכוון רק לתחום המלונאות, אז האנשים האלה יכולים לרדת ללובי של הבית מלון, לעבור את המסדרון עד שיגיעו לאיזה שהוא חדר אוכל, אולי מלצרית תעמוד בכניסה ותשאל אותם מה ירצו לשתות ומה מספר החדר שלהם. המלון שלי לעומת המלונות הללו שולח אותי לחוות את כל החוויות של לגור מטר מהים, גם את הקפה ואת ארוחת הבוקר שלי הוא שולח אותי לחוות שם. ואני לא בטוח כמה זה דבר רע. הרי מה עדיף, להיות בתוך חדר במלון מפואר לשיהיה עם כלל האביזרים שמלון יכול לתת לכם, אבל לא ללכת החוצה ולחוות את העיר בה בחרתם ללון? או מלון שגורם לכם להתלבש במשהו קצת יותר מפיג'מה ולדדות לכיוון הרוח החורפית של נמל תל אביב? הרוח אולי נותנת סטירה, אבל על הדרך מעוררת כמה תובנות חשובות.

     

    ''

     

    מה יהיה בקיץ? אז אין רוח, אז הים שקט ואין גלים, אז אין חרוזים של שירים שאני מעדיף לשכוח. אבל עדיין להיות בתוך המלון הזה יהיה קרוב לנמל. אני בטוח שמרבית המכוניות שבדרך כלל ממלאות את רידינג בשבתות בבוקר היו מעדיפים להתחלף איתי ולתפוס חדר במלון, במקום להיות מתוסכל לגמרי מריב כזה או אחר אחרי חוסר בחניה, ומההליכה שאחר כך תצפה להם בחזרה והפקקים, והדילמות שלהם כשהם רוצים לשתות עוד כוסית והם יודעים שאסור כי צריך לנהוג כל הדרך חזרה.

     

    יש הרבה דילמות כשמדובר באיזור תיירותי, איפה ללון? כמה קרוב לים? כמה עולה? מה כולל? מרוהט? יותר מחדר פשוט לשניים? איכשהוא יצא לי להיות במלון שאין בו אולי מקום חניה יותר מדי אבל הוא מרוהט ממש יפה, והקירבה שלו לכל מקום היא מקסימלית. עד כמה שאפשר להיות קרוב מקסימלי בתל אביב למשהו.

     

    אני חושב שזה העיקר במלון הזה, המיקום שלו, כמובן שהוא מכיל את כל שאר הדברים שמלונות רגילים מכילים והחדרים שלו מרוהטים באמת יפה, אבל המיקום שלו קצת יותר חשוב מכל הדברים האחרים, למרות שהם לא גורעים ממנו דבר.

     

    ''

     

    כשניסיתי להיכנס לחדר קצת נבהלתי, לא הצלחתי למצוא את החור אליו אני אמור להכניס את המפתח, אולי לא הייתי בבית מלון הרבה זמן, מסתבר שבדיוק כמו ברב קו יש איזה צ'יפ בתוך הכרטיס והדלת איכשהוא יודעת לקרוא אותו. אף אחד לא הסביר לי את זה בבית הספר לחיים, שיש חורים אליהם אני אמור לדעת שמפתח לא אמור להיכנס אלא סתם לרפרף, אבל היה משהו מרגש בסיטואציה הזו, של לעמוד עם מזוודה ביד אחת, ולנסות לפתוח דלת של חדר במלון אליו אתה רק רוצה להיכנס ולסגור מאחוריך, ואתה לא מצליח למצוא את החור של הדלת.

     

    ''

     

    בכלל כשהדלת נסגרה מאחוריי רצו לי יותר מדי מחשבות בראש: אני רוצה את המקלחת הזו שיש באמבטיה, אני רוצה גם את מנורות הלילה שצמודות למיטה, אני רוצה גם את עמדת הקפה שמחוברת ישירות לתוך הארונית ואת דלת הכניסה שמזהה את המפתח לחדר במלון בלי שאני אצטרך להכניס אותו לאיזשהו פתח. ולא, זוהי לא כתבה מתלקקת למלון רק בגלל שיש בו כמה דברים יפים, יש בחדר גם כמה דברים שלא מוצאים חן בעיניי יותר מדי, הכריות עבות מדי וגורמות לצוואר לכאוב, יש רעש של מכוניות מהכביש שכל עוד אין פקקים, שוטרים או תאונה אז לא שומעים אותם. מהחדר/סלון אני גם שומע אנשים הולכים במסדרון ושומעים גם את מכוניות הניקוי הארוכות של העירייה עושות את מה שהן עושות אבל עצם העובדה שאני יכול לישון מרחק נשיקה מהים, מרחק פסיעה מהנמל, בלי צורך לדאוג על לחפש חניה או לקחת מוניות ממקום למקום ולהתחיל לחשב אם אני יכול לשתות עוד בירה או עוד צ'ייסר או לחשב או להתחשב באחרים שינהגו במקומי, כל אלו נעלמים לי מהמוח כשאני יודע שבמרחק כמה עשרות מטרים אני יכול לישון בחדר די מפואר בקומה די סבירה, במלון די אסתטי, במקום יחסית שקט. ועל כל אלו גם זורקים לי ארוחת בוקר זוגית באחת משתי מסעדות בנמל, לבחירה.

     

    ''

     

    יש משהו מאוד מרווח בחדרים פה, גם משהו מאוד אסטטי, וגם – תסלחו לי על המילה – היגייני, למה היגייני? בעיקר בגלל ששמתי לב שבאמבטיה יש מעין כיסוי זכוכית לכיור, שעוזר לו לא להתלכלך, יכול להיות שזה בא ככה מהיצרן, אין לדעת. והמקלחת עצמה עם הדוש על נותנת הרגשה של מקלחת קצת אחרת מבדרך כלל, לא הייתה פה אמבטיה או ג'קוזי, אבל המקלחת כן מזמינה, אפילו ליותר מבן אדם אחד, אפילו ליותר משניים.

     

    בשנים האחרונות זה נהיה די סטנדרטי להיכנס לחדר במלון ולראות שסיפקו לך שני בקבוקי מים מינרלים קטנים וחבילת שוקולד, למרות שאף אחד לא חייב לעשות את זה, ושיש טלוויזיה שכוללת כל מיני ערוצים של כל מיני נישות שונות. ככה שמה שחמישים אחוז סיכוי שאין לך בבית אתה תצליח למצוא בחדר. אבל זה לגיטימי. יש הרגשה אחרת כשאתה נוסע לחופשה, גם אם אתה עושה בו את כל מה שאתה עושה בבית הוא עדיין נותן לך הרגשה יותר טובה לגבי עצמך.

     

    לקרוא ספר, לקרוא עיתון, לראות סרט, לנפח בלון, לשבת בלובי, להסתכל על הדיירים האחרים, לחשוב על הרוח, לחשוב על הבוקר, לחשוב בכלל. חופשה בדרך כלל מעוררת בך אמוציות, לפעמים רעות, רוב הזמן טובות.

     

    ''

     

    זה נותן הרגשה אחרת לשבת ולאכול במרחק הליכה מהמלון, מי שרגיל בדרך כלל לשבת במלון שכולל לפחות מקום לשבת ולאכול בו את ארוחת הבוקר שולח אותך למקום שנמצא בקו המים, והכול על חשבון מה ששילמת, זה נותן אווירה אחרת לכל הדבר הזה שנקרא חופשה בסופשבוע בתל אביב.

     

    ''

     

    שאלתי את פקיד הקבלה איזה סוג של אוכלוסייה בדרך כלל באה למקום, והוא סיפר לי שברוב השבוע תיירים נמצאים, בדרך כלל בתפוסה יחסית מלאה, ובסופי שבוע בדרך כלל באים ישראלים. מסתבר שיש להם חבילות אירוח דרך חלק מסוכני הנסיעות שמציעים אירוח כולל הופעה עם אחד מהזמרים מהארץ או מחו"ל שלפעמים מתארחים במלון. שאלתי אותו גם על מצב ארוחת בוקר במלון ומה מתוכנן הלאה, בגלל ששמתי לעצמי לנוהג לא לקרוא כלום על מקום שאני מתעתד לסקר אלא לחוות את הכול רק דרך העיניים שלי אז הפתיעו אותי כמה דברים – הראשון זה שהולכות להיות רק בעתיד ארוחות בוקר קטנות לאנשי עסקים שצריכים לצאת מוקדם ולא יכולים להספיק ללכת וליהנות מהארוחות שיושבות מחוץ למיקום של המלון, שזו שאני הלכתי אליה נפתחת רק בשמונה בבוקר, ושלפחות מפוזרים עיתונים בכל הלובי בלי להתאמץ יותר מדי, זה קיים כמעט בכל מלון, אבל פה לפחות זה היה מסודר יפה

     

    port & blue

     

    ''

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין