0 תגובות   יום ראשון, 7/2/16, 09:08

אנו סבורים שהמציאות היא מה שאנו תופסים בחמשת החושים שלנו – שמיים, אדמה, עצים, כבישים, מכוניות, בתים וכו'. תפיסת המציאות שלנו מורכבת על פי מה שאנו רואים, שומעים, ממששים, טועמים ומריחים, אבל האם זו באמת המציאות היחידה הקיימת, או שזו המציאות היחידה שאנו יכולים לתפוס? ב עמותת בני ברוך מלמדים שהמציאות מורכבת הרבה יורת ממה שאנו חושבים.

דיאלוג בחשיכה
כל מי שלקח חלק בסיור של "דיאלוג בחשיכה" בחולון יודע לספר איך החושים מתחדדים כאשר חוש אחד מפסיק לעבוד, ולמעשה יוצרים מציאות חדשה, שלא היינו מודעים לקיומה קודם לכן. כלומר, המציאות לא השתנתה, מה שהשתנה הוא התפיסה שלנו את אותה מציאות ממש.

בין השאלות שהחוויה הזו מעוררת עולה גם השאלה מה יקרה אם יהיה לנו חוש נוסף, שישי במספר, ואיך תיראה חווית המציאות שלנו במקרה כזה. שאלה נוספת שעולה היא האם העולם באמת מורכב רק ממה שאנחנו יכולים לתפוס בחושינו המוגבלים, והאם לא ייתכן שישנם רבדי מציאות נוספים שאנחנו לא מסוגלים לחוש בהם. בלימודי ארגון בני ברוך ישנן תשובות לשאלות אלה.

קופסת החושים
המוח האנושי מחובר לחמישה מקורות של מידע, שהם חמשת החושים שלנו, כפי שציינו בתחילה. המידע שאנו קולטים בעזרת החושים הללו מועבר למוח, ועובר בתוכו תהליך עיבוד. התוצאה של תהליך העיבוד הזה היא המציאות, כפי שאנו תופסים אותה.

אם בוחנים את המציאות בעזרת מכשירים משוכללים יותר מאשר החושים האנושיים, רואים כי העולם מורכב מהרבה יותר פרטים מאשר אלה שהמוח שלנו מצליח לעבד. הסיבה לכך היא כפולה: מצד אחד כלי הקליטה שלנו מוגבלים בסוג הפרטים שהם יכולים לקלוט, ומצד שני המוח מסוגל לעבד כמות מסוימת של מידע בזמן נתון, ולכן אנחנו מודעים לקיומם של חלק מזערי בלבד מהריחות, הצבעים, הטעמים והצלילים הקיימים בעולם.

חוק השתוות הצורה
החושים שלנו הם כמו גלי רדיו, שמכוונים לתדר מסוים ורק אותו הם קולטים. הכיול שלנו לתדר החיצוני הוא זה שקובע איזה מציאות נקלוט. המקובלים קוראים לזה "חוק השתוות הצורה", ומסבירים לנו שאם נצליח לכייל את עצמנו על תדרים נוספים, אחרים, נוכל לפתח חוש נוסף ולתפוס מציאות רחבה יותר. לימוד הקבלה של בני ברוך פתח תקווה מלמד אותנו בדיוק את זה - כיצד להרחיב את תפיסת המציאות שלנו.

האנרגיה של העולם היא אנרגיה של אהבה ונתינה, והטבע נמצא באיזון מוחלט כלפי עצמו, כשכל חלק בו פועל בהרמוניה מושלמת עם החלקים האחרים. הבעיה היא שאנחנו, בני האדם, איננו מסוגלים לקלוט את התדר הזה של האהבה, ולכן המציאות שלנו אינה כוללת עזרה הדדית אוטומטית, כמו אצל בעלי החיים והצמחים.  כיוון שטבע האדם הוא אגואיסטי עלינו ללמוד כיצד לכייל את עצמנו מחדש, מעל האגואיזם הטבוע בנו, ולחוש את אותה אהבה, להכיל אותה ולהגיע להשתוות הצורה איתה.

בתפיסה המוגבלת שלנו אנחנו לא מסוגלים להבין עד כמה שונה המציאות יכולה להיראות אם רק נצליח לכייל את עצמנו על החוש הנוסף הזה, הקולט השפעה ואהבה. בספר הזוהר מתואר ההבדל בתפיסה כמו נר דקיק לעומת אור אינסופי. הלימוד בבני ברוך עוזר לכל אחד שרוצה בכך לממש את הפוטנציאל הטמון בו להרחיב את תפיסת המציאות שלו. 

דרג את התוכן: